משפחתו של מורן כהן ז"ל שנהרג במלחמת לבנון השנייה, הגיעה ביום חמישי שעבר יחד עם מורי ותלמידי כיתות ז' מבית הספר 'מול גלעד' למרכז הרפואי פוריה בטבריה, שם התקיים מפגש שכלל טקס מרגש של נטיעת כמאה שיחי מורן החורש בחצר בית החולים, וסיור במנחת מסוקי מד"א הקיים במקום.
כהן ז"ל, בן אשדות יעקב איחוד, נהרג בעת ששירת כלוחם וחובש קרבי בסיירת הצנחנים. שדרת השיחים שנטעה לזכרו על ידי תלמידי מול גלעד, משקיפה אל מחלקת היולדות בה נולד מורן ומסמלת את הקשר בין אהבתו של מורן לטבע לבין האהבה שמשקיע צוות המרכז הרפואי בטיפול המסור בחולים.
מנהל בית החולים, ד"ר יעקב פרבשטיין, ציין כי זהו פרויקט חשוב בעל ערך חברתי וחינוכי רב המשקף את הערכים הקשורים לחיבור עם הקהילה עליהם מושתת המרכז הרפואי.
שמוליק כהן, אביו של מורן נשא דברים: "הפרויקט נושא את הכותרת "התנדבות למען הזולת". אנחנו לא מתכוונים להתהדר בכותרת ראוותנית, לנו חשוב להנציח את זכרו של מורן בצניעות ובדרך שתישמר לאורך זמן, בכל הקשור לחינוך טוב ועשייה יום יומית נכונה בשטח, בדיוק כפי שעושה צוות המחנכים של מול גלעד".
שיאו המרגש של הטקס היה כאשר טייס המסוק שחילץ את מורן משדה הקרב, אל"מ במילואים שרון מיוזמי ומקימי חברת 'להק תעופה' (מסוקי מד"א), הקריא קטע מתוך יומן מלחמה שכתב: "08 באוגוסט 2006 חוזר לכוננות בצפון. יודע כבר מה מחכה לי שם. הלחימה בדרום לבנון בעיצומה ולכוחות בשטח נפגעים רבים... אחת בצהריים, זנק!!!!...
"המון עשן אבל האזור נראה שקט. שדות ומטעים בעמק שלפנינו, זה אזור הנחיתה, "הנה הטנק" אני אומר. הטנק בין העצים על דרך עפר מעל השדות...הלוחמים מביאים את מורן... מייד אחרי ההמראה המסוק מטלטל בעוצמה רבה. מה קורה אני שואל?
"מאחורה מגיעה התשובה כי הכול בסדר. טסים במהירות מרבית, משחררים חימוש ומתאמים בקשר את בית החולים רמב"ם שיחכו לנו, שנציל את מורן. חוצים קו לשטחינו, "הפצוע נפטר" מודיעים לי מאחורה. מקטין מהירות, במסוק דממת מוות, אף אחד לא מדבר ומעיני זולגות דמעות גדולות של אכזבה ותסכול.
לא זכיתי להכיר את מורן בחייו אך ב-08 באוגוסט 2006 על אדמת לבנון הארורה, הצטלבו חיינו להרף עין ונוצר הקשר שלעולם לא ייפרם. יהי זכרו ברוך".