האסון של משפחת פרץ מקרית אתא אירע בדצמבר 2019. טלפון מבית החולים כרמל בישר להורים דוד ופאולינה כי בתם הבכורה משי (18), צעירה עם אוטיזם, מוגבלות שכלית ועיוורון שהתגוררה במעון "נווה רם" ברכסים, הובהלה לבית החולים כרמל ונמצאת במצב קשה מאוד. כשהוריה הגיעו לבית החולים הודיעו להם כי משי נפטרה. לפני כשנה הגישו ההורים תביעת פיצויים בגובה 2.5 מיליון שקל מהמעון "נווה רם" בגין רשלנות ובימים אלו נמצאים הצדדים בהליכי גישור.
'שנת האבל הייתה שנה קשה מאוד", סיפר השבוע אביה בריאיון ל"ידיעות המפרץ". "התהלכתי בעולם והרגשתי חלול. התחלתי להרגיש שאני פשוט לא מסוגל לעמוד על הרגליים. הייתי עומד וקורס, הייתה לי חולשה חזקה בכל הגוף. הבנתי שלא מדובר רק במצב נפשי, אלא שיש לי השפעה ישירה על הגוף. התחלתי סדרת בדיקות שבמהלכה הגיעה אלי הרופאה ואמרה: 'אנחנו חושבים שיש לך סרטן'. לקחו לי בדיקת מח עצם והודיעו לי שיש לי לוקמיה כרונית. זה לא הפתיע אותי - זה משהו שקרה אוטומטית מהאובדן של משי"
"פגיעה בגוף ובנפש"
דוד (53), עובד כרפד בבסיס חיל הים כבר 28 שנה, עבר בשנתיים האחרונות טיפולים קשים כדי לנצח את הסרטן. אך בתום הטיפולים הודיעו לו הרופאים כי נותרו 10 אחוז תאים סרטניים בגופו שלא ניתן לרפא: "הרופאה האונקולוגית שלי אמרה לי שהיא אוסרת עלי לעשות טיפולי כימותרפיה נוספים, כי בטיפולים הקודמים כמעט איבדתי את החיים. עכשיו אני נמצא במצב שיש לי תאים סרטניים, ואני צריך להתפלל שהמצב רק לא יחמיר, כי לרפואה אין יותר מה להציע לי", מסביר דוד.
"מלבד המצב הנפשי שאני שרוי בו מאז מותה של משי, המצב הבריאותי שלי לא טוב. המחלה משפיעה על כל האיברים הפנימיים, הלב, הלבלב הכבד. אני סובל מכאבים בעצמות, דלקות במפרקים. בסופי שבוע אני מנסה לברוח מעצמי, לא לתת לעצמי לשקוע אבל זה לא פשוט".
לפאולינה ודוד שני ילדים נוספים (בני 15 ו-17): "משי היא הבת הבכורה שלנו. כבר במהלך ההיריון אשתי הודיעה לרופאים על כל מיני סימנים שמעידים על משהו לא תקין, אבל הם התעלמו, ולמשי הייתה מצוקה של חמצן ברחם.
בלידה אמרו לנו 'משהו לא תקין', רק לאחר מכן הודיעו לנו שהיא סובלת מפיגור שכלי, אחר כך אמרו שיש גם אוטיזם, ובנוסף עיוורון בשיעור של יותר מ-90 אחוז. אבל החלטנו לתת לה את החיים שלנו ובמשך 16 שנים גידלנו אותה בבית. מי שיש לו ילדים עם צרכים מיוחדים יודע כמה אנרגיה זה שואב, אבל עשינו זאת באהבה. משי הייתה מתקשרת מעט מאוד, אבל עם הזמן למדה להראות לנו מה היא רוצה על ידי הצבעה, מה טוב לא ומה לא".
הטיפול במשי דרש מדוד להיעדר ימים רבים מהעבודה: "הגעתי למצב שכבר לא הייתי יכול יותר להיעדר. מפקד הבסיס הודיע לי שאם המצב לא ישתנה, אני עלול לאבד את מקום העבודה שלי. לא הייתה לי ברירה, הבנתי שאני צריך לשמור על המשפחה שלי ולהמשיך לפרנס והחלטנו לרשום את משי למעון. ברגע שהודענו על כך לרווחה, הם נכנסו לתמונה והחליטו על המקום ־ נווה רם ברכסים. שמחנו שזה קרוב לבית".
אבל אז החלו העניינים להשתבש, כשנה וחצי לאחר מכן, משי נכנסת ויוצאת מבית החולים: "כשמשי הייתה בבית היא לא הגיעה לבתי חולים כלל, הכל היה תקין. שנה וחצי לאחר שנכנסה לנווה רם התקשרו אלינו כל פעם והודיעו לנו שהיא שברה יד, רגל, פגעה בחך. היו כל מיני סימנים שהעידו שמשי לא בטוב, העיניים שלה שידרו לי שהיא עצובה מאוד. הייתי עוזב את הכל ורץ לבית החולים, שם לא מתחילים לטפל עד שאני כאפוטרופוס חותם להם. כשניסיתי לברר מה קורה איתה, אמרו לי שהיא השתוללה, שהיא התפרעה. זה לא היה אופייני לה. פנינו וביקשנו להעביר אותה, אבל נענינו בשלילה".
"הבת שלכם גוססת"
ב-19 בדצמבר 2019 לפנות בוקר, הטלפון בבית משפחת פרץ מצלצל: "מתקשרים אלי מהמרכז הרפואי כרמל ואומרים לי תגיעו מהר הבת שלכם גוססת. לא קיבלתי שום התרעה שמצבה של משי לא טוב, שמשהו לא תקין איתה, ופתאום הגיע הטלפון הזה. זמן קצר לאחר שהגעתי לבית החולים הודיעו לי 'משי נפטרה' וכבר כיסו לה את העיניים. מאותו רגע התחושה היא שנגמרו לנו החיים", מספר בכאב דוד. "
לפני כשנה הגישו ההורים תביעה נגד מעון נווה רם וחברת הביטוח הפניקס המבטחת את המעון באמצעות עו"ד אלבר נאחס. "משי הופנתה לבית החולים באמבולנס בשל מצב כללי ירוד, ללא הכרה עם לחץ דם נמוך מאד ועם קבלתה נמצאה אי יציבות והיא הועברה לחדר הלם וסבלה מהקאות. להורים לא היה כל נתונים באשר למצבה עד שהגיעה לבית החולים.
בבדיקה נמצאה בטן נפוחה, אישונים מורחבים, כאשר משי במצב לא יציב. בבדיקה נמצאה הרחבה ואבני צואה בכמות גדולה. להורים הובהר כי המצב קשה והוצעה אופציה ניתוחית עם סיכויי הצלחה נמוכים כי המצב הבסיסי קשה מאוד. במהלך הניתוח קרסה המנוחה ונפטרה. למנוחה נגרמו בחייה וסמוך לאשפוזה כאב וסבל רציני מאוד עד כדי התעללות והזנחה הפושעת בה כנכנה וכמוגבלת תפקודית", נכתב בתביעה.
לתביעה צורפה חוות דעתו של רופא פסיכיאטר, שמונה על ידי משטרת ישראל ופרקליטות מחוז חיפה במסגרת החקירה הפלילית שהתנהלה בנוגע לסיבת המוות ונגמרה ללא הגשת כתבי אישום. "לפי חוות הדעת, המחדלים, ההזנחה הרבה והרשלנות של המעון ברורים, והוא אחראי באופן מוחלט המוחלטת לתוצאה הקטלנית", נטען בתביעה.
עו"ד אלבר נאחס: "הדיון הבא עתיד להתקיים בחודש ספטמבר הקרוב. אנחנו נמצאים בהליכי גישור בתקווה להביא מעט מזור להורים של משי פרץ ז"ל על העוול שנעשה עם בתם". "כשאתה מאבד ילד שעד גיל 16 היה בבית מטופל על ידנו יום יום, החיים שלך נשברים ומשתנים. זה פגיעה ישירה בגוף ובנפש, המצב המשפחתי שלנו השתנה, הכלכלי, כל החיים נפגעו", מסכם דוד פרץ.