כבר שלושה עשורים שמשה אלקנה (70) מנהלל משמש כקב"ט המועצה האזורית עמק יזרעאל. השבוע הוא יצא לגמלאות והטלפון שלו התפוצץ מהודעות פרידה נרגשות במיוחד מתושבים שפגש לאורך הדרך וסייע להם ועד מפקדים בכוחות החירום וההצלה, רב"שים ביישובי העמק או קולגות מרשויות אחרות. "אנשים מסוגך פוגשים פעם בדור", כתבו לו, "אתה הביטחון בעמק".
גם במועצה האזורית עמק יזרעאל, ביתו של אלקנה, מתקשים להתמודד עם הפרידה המתבקשת. במכתב שיצא לעובדים, נכתב לאחרונה: "הודות לאישיות הנדירה, אלקנה הוא אהוב וחבר של כולנו ומוערך ביותר על ידי כל גורמי החירום וההצלה, הביטחון באזור ובארץ. אלקנה בנה מחלקת ביטחון מקצועית ומופלאה, בצלמו ובדמותו. קשה לדמיין את המקום בלעדיו ונוכחותו תחסר לנו מאוד".
תפס גנבים
אימפריית הביטחון של עמק יזרעאל, הכוללת מחסני חירום מאובזרים, כבאיות, כלי חילוץ מהריסות, חפ"ק, מוקד שפעיל 24/7, מרכז חירום ממוגן, רכבים, כלים ואף מזל"ט ייחודיים מאוד בנוף הישראלי. לדברי אלקנה, זה התחיל לגמרי במקרה. כמו כל סיפור שלו, הוא מתבל בהומור את קורותיו.
"הכל התחיל כשמולה כהן היה ראש המועצה", החל לספר, "היו גניבות מטורפות בכל העמק. אני הייתי אז חקלאי גדול שגידל דגים, עגלים, הודים, פרדסים, פקאנים. מולה הגיע מדי בוקר והתלונן על הגניבות והוא ביקש שאבוא להיות קב"ט המועצה ואמגר את הגניבות". מולה נשא עיניו לחקלאי הצעיר עם הרקע בסיירת מטכ"ל ואף דיבר אל לבו של האב בנימין אלקנה, בן למייסדי נהלל, משפחת חלוצים ששורשיה בקומונה החדרתית שהקימה את דגניה והמשכה בשושלת מפוארת בנהלל. אלקנה הוא אח שכול. אחיו הבכור, שאול, נהרג במלחמת ששת הימים וכך גם בן דודו, זוהר בן ברק, אחיו של ח"כ רם בן ברק, מנהלל.
אחרי שאביו לחץ וראש המועצה כהן לא ויתר, הוא התרצה והתחיל לעבוד בחצי משרה. העמק היה אז קטן ודליל באוכלוסייתו, מציאות שונה ממה שרואים היום מסביב.
"נתנו לי טנדר ואמרו לי 'תתחיל לעבוד'. לא ידעתי מה לעשות ואיך", הוא נזכר, "אפילו לא מה לחפש. נסעתי עם הטנדר, יחד עם חבר. הסתובבנו ליד תל שמרון, ראיתי ארבעה בחורים צעירים מוליכים ארבעה עגלים. הבנתי מיד שמדובר בגנב י בקר. החבר שלי התנפל על אחד מהם, אני רדפתי אחרי השני עם הטנדר ויריתי באוויר עד שנשארתי בלי כדורים. ליד תל עדשים, הצלחנו לעצור את שניהם".
יום אחרי המקרה ראש המועצה מולה כהן אסף את כל העובדים במועצה ואמר: "הקב"ט שלנו רק התחיל לעבוד, חצי יום וכבר אסף מודיעין, עקב אחרי הגנבים, סיכל את הגניבה ועצר את הגנבים". מאותו הרגע המקרה הפך למגמה ומחלקת הביטחון החלה להיבנות בצלמו ובדמותו של המנהל התזזיתי, הביטחוניסט השובב – אלקנה.
יחידה מיוחדת
עם הזמן התחיל אלקנה לגבש צוות, גם במועצה וגם ביישובים, ובמקביל פיתח עוד הרבה תחומים כמו חילוץ והצלה, הכנת הרשות לחירום, פשיעה, כיבוי אש ורפואה וכל אירוע חריג ברחבי המועצה.
"מהר מאוד הבנתי שצריך להקים יחידה מיוחדת שאפשר להקפיץ לאירועי חירום", הוא מספר, "יש לנו אנשים טובים במועצה ששירתו ביחידות מובחרות ויש להם המון יכולות לסייע בחירום לאיתור נעדרים, חילוץ מהריסות, תאונות דרכים, אנשים שהולכים לאיבוד, טרור. היחידה מוכנה לכל אירוע חריג, כולם מתנדבים ועוזרים לכוחות הביטחון. היתרון שלנו – זמינות, הכרה טובה של השטח וטיפול בכל אירוע חריג".
וכך, מדי כמה חודשים, אפשר לראות ביישובים או באזור המועצה מכונית בוערת, ערימה של הריסות וצוותים מאובזרים היטב מתאמנים על חילוץ מהריסות, טיפול בנפגעים וסנכרון בין כוחות הביטחון, או חבורה נחושה יורה במטווח בגניגר. העשייה המדבקת, התרגילים המרתקים והאקשן התמידי, סחפו רבים מהעמק לעשייה.
"המון מתנדבים נסחפו לקחת חלק בזה, מתנדבי מתמיד – מג"ב שיוצאים לסיורים מדי ערב, הקמנו יחידה בשם יפתח – סיירת. בחרנו את השם כהוקרה למולה כהן שפיקד על חטיבת יפתח בעודו בן 22 בלבד. אחרי השריפה בכרמל הקמנו את יחידת הכיבוי, קיבלנו כבאיות, הכשרנו לוחמי אש ויש לנו ציוד לכל אירוע, אנחנו יוצאים לכל שריפה או חילוץ באזור", מספר אלקנה ומוסיף, "הכשרנו ביישובים צוותי חירום שייתנו מענה מיידי בתוך דקות: קשישים שהולכים לאיבוד, נעדרים, מטוס חיל האוויר שנפל בסמיכות להרדוף, גניבות שהסתבכו – רכב ששקע במאגר, כנופיות של גנבים שהסתבכו, טבעו במאגר ועוד הרפתקאות".
אלקנה גאה במיוחד במערכת היחסים המעולה עם השכנים הבדואים והערבים במועצה ומחוצה לה: "גם כשהתחילו תקריות חריגות ידענו להרגיע את הרוחות ולהשכין שלום ושלווה, לשמור על רגיעה ויחסים טובים. חוץ מכמה אירועים בודדים שמרנו על שקט ושלווה, ושני הצדדים מעריכים מאוד את העובדה שכך אנו נוהגים".
ערוכים לכל תרחיש
מחלקת הביטחון בעמק יזרעאל היא אימפריה – אמונה על 39 יישובים, כ־100 מוסדות חינוך, קשר עם כל גורמי החירום והביטחון, שש תחנות משטרה, בסיס ענק של חיל האוויר עמו יש מערכת יחסים סימביוטית של עזרה הדדית וקשרים עם פיקוד העורף, רשויות החירום וההצלה. "לשמחתי, כל ראשי המועצות שעבדתי איתם - מולה כהן, איתן ברושי ואייל בצר - הבינו את החשיבות של העצמאות המועצתית ואת החשיבות להיות ערוכים למצבי חירום כי בשעות חירום הרשויות יהיו עסוקות בערים הגדולות. בזכותם ובזכות ההבנה שלהם הצלחנו להקים את המערך הזה: יש לנו מבנה של ממ"ד ענק לשעת חירום, מוקד שעובד 24 שעות, אנשים טובים שיודעים לתת מענה 24/7 בכל קצוות העמק. האנשים שלנו מחויבים, הטלפונים תמיד פתוחים ואנחנו תמיד יוצאים לכל קריאה".
אלקנה מצטנע מאוד בהישגיו, גם את הריאיון הזה בקושי הסכים לקיים. הוא זוקף את ההצלחה שלו לצוות שמקיף אותו ומלווה אותו שנים, בנאמנות רבה וביחסי אהבה משפחתיים. "קרן שחר, מנהלת המוקד בעמק יזרעאל, רון רוזנר מפקד בסיס ההפעלה של המתמיד בו פועלים 300 מתנדבים, אבידן קב"ט מוסדות חינוך, דגן ופלטי סיירי הביטחון המסורים - בזכותם הכל קורה", הוא מפרגן.
בגיל 70 אלקנה נהנה להיות מוקף בילדיו ובנכדיו (11) המתגוררים כמעט כולם, בנהלל. בחודש האחרון מסק את מטע הזיתים שלו והוא גאה בתוצאה: שמן זית משפחתי, מאדמת נהלל, תחת המותג 'אלקנה'. "אני חקלאי", אומר אלקנה, "סיימנו פרק וממשיכים את פרק החקלאות".