אלעד שמיר מקיבוץ יפעת אוהב את צירוף המילים "אתגר לאומי". ובכל מקום הוא רואה אתגרים לאומיים. בכלכלה. בחקלאות. במנהיגות הפוליטית. במרכז ובפריפריה. לאן שאלעד שמיר לא מסתכל הוא רואה מולו שלט "אתגר לאומי" ולא מתעלם. גם סבא שלו, ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר שהלך לעולמו לפני תשע שנים, אהב אתגרים לאומיים. גם אבא שלו, שר החקלאות לשעבר יאיר שמיר.
שמיר הנכד והבן צוחק לשנייה ואז אומר בשיא הרצינות: "הדבר העיקרי שמלווה אותי ונשאר לי מסבא הוא שאני רואה כל הזמן לנגד עיניי את מדינת ישראל ועם ישראל, הרבה לפני רווחיות או אלמנט כלכלי כזה או אחר".
וואלה. אבל אתה מנכ"ל מרכז כנרת לחדשנות ויזמות. אתה לא יכול לדלג על שורת הרווח בדוחות הביצוע של החברה.
"אני אומנם מנכ"ל של חברה שצריכה להרוויח ולהיות מצוינת, אבל בסוף הייעוד שלי הוא לעשות דבר משמעותי ברמה הלאומית ובטח בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל. אני מנסה ללמוד וליישם הרבה מהמורשת שלו איך לטפח את הדור הבא וחשוב לי לטפח מנהיגות צעירה. ככה אני פועל ביומיום. כל הצוות שלי הוא צוות של טאלנטים צעירים שהגיעו אלינו אפילו מבאר שבע ומאילת".
ייחוס מפה לאוזן
שמיר (40), נשוי ואב לשלושה, מתגורר בתשע השנים האחרונות בקיבוץ יפעת. הוא צוחק שוב על התסריט שהמציאות ארגנה: "אשתי בת הקיבוץ. עברנו להתגורר בקיבוץ קצת לפני הלידה של הבת הגדולה שלנו. רצינו לגדל אותה פה בקיבוץ ליד ההורים בסביבה ירוקה".
ואיך הגיבו ביפעת?
"בקיבוץ כמו בקיבוץ, ברבע שעה הידיעה עוברת מפה לאוזן. הכירו אותי עוד לפני שהגעתי".
עד כמה הייחוס המשפחתי נוכח בחיים שלך?
"זה מלווה אותי במקום הפנימי שלי. רוב האנשים לא מודעים לשיוך המשפחתי שלי, אני רחוק מלהתהדר בו. אני כמובן גאה מאוד במורשת ובמשפחה שלי ובטח בסבא שלי אבל אני כל השנים מאוד מקפיד שההצלחות שלי יהיו בזכות עצמי גרידא ולא נתלה באילנות גבוהים".
ב"הצלחות שלי" מכוון שמיר אל מרכז כנרת לחדשנות ויזמות הפועל בתוך המכללה האקדמיה כנרת שיזמה את הקמתו יחד עם צמח מפעלים. שמיר עומד בראש המרכז שהוקם לפני כשלוש שנים על גדות האגם הלאומי.
בעמוד הרשמי של המרכז מדברים ומכוונים גבוה: מטרת המרכז לחדשנות היא ליצור מנוע צמיחה באזור הצפון שיציע משרות איכותיות לחוקרים ואקדמאים במרחב בתחום התעשייה החקלאית המתחדשת. שמיר: "אנחנו מספקים הזדמנויות חדשות להון האנושי שצומח כאן ולהון אנושי איכותי שאנחנו רוצים להביא. יש בעיה גדולה בצפון. השכר הממוצע במרחב הוא 30 אחוזים פחות מהשכר שמשתכרים במרכז. יש גם הרבה פחות היצע בתפקידי חוקרים ומהנדסים. בשנים האחרונות רוב הפריון והרווחים של התעשייה החקלאית שהיא התעשייה המרכזית במרחב של הכנרת, הגולן ועמק הירדן, הולכים ויורדים והמטרה שלנו היא להגדיל את היצע האפשרויות".
יכול לתת דוגמה מה עשיתם בשנה האחרונה כדי להגדיל את ההיצע של ההזדמנויות?
"הקמנו בשנה האחרונה חטיבה לחדשנות בתעשייה שבה שותפים 75 תעשיות מהמרחב. יצרנו פורום מנכ"לים שמחבר את כל המנהיגות הכלכלית באזור כי בסוף מי שמניע את הכלכלה אלו אותם מנכ"לים. הפורום הזה יצר הרבה הצלחות כולל רכש הדדי בין החברות, השקעות בסטרטאפים והגדלה של מחקר ופיתוח בשיתוף המכללה האקדמית כנרת".
בוא נדבר פרקטיקה. כמה משרות חדשות נוצרו השנה השנה לאקדמאים?
"יש לנו הרבה הצלחות. החברות שאנחנו עובדים איתן גייסו בשלוש השנים האחרונות 43 מיליון דולר. יצרנו 87 משרות חדשות ומשרות ל־20 סטודנטים וחברי סגל והשקענו בשני סטרטאפים שיצאו ממכללת כנרת. ההצלחה הכי גדולה בעיניי בסוף היא היכולת לייצר שותפות בין התעשייה החקלאית והמסורתית במרחב עם האקדמיה במרחב ובשיתוף עם שותפים כמו קק"ל, ראסל ברי ויק"א שהם שותפים אסטרטגיים שרוצים לדחוף את הרעיון הזה קדימה ולייצר כאן מנוע צמיחה שישנה את פני האזור.
"היום האתגר הכי גדול שלנו הוא איך להשאיר כאן את הסטרטאפים שצמחו פה ואיך מושכים לכאן את המהנדסים והחוקרים הכי טובים ואיך עושים כאן חיבורים בין הרשויות שידאגו להם לדיור בר השגה. אנחנו רוצים למשוך הון אנושי שיכול לעבוד בקורונה גם ככה מהבית ויוכל לעבוד אצלנו בכנרת. אבל צריך התגייסות של כל המערכת כדי לייצר את השלבים הבאים של הצמיחה כי אנחנו מכוונים לייצר כאן מאות ואלפי משרות חדשות וכל המרחב צריך להירתם לזה".
עדיין מחכים לממשלה
בימים אלו בונה מרכז כנרת לחדשנות ויזמות פארק מדע והייטק שיוקם בצמח בשיתוף עם קק"ל. הפארק יכלול 6,000 מ"ר של תעשייה חקלאית מתקדמת: 3,000 מ"ר מעבדות מים ואגרוטק ו־3,000 מ"ר יוקצו לטובת מיזמים פורצי דרך בתחומי האקלים והסביבה והחקלאות המתקדמת. שמיר: "המרכז יהפוך להיות אבן שואבת בינלאומית בתחום. בנוסף אנחנו מגייסים קרן הון סיכון שתשקיע במיזמים האלה. כל זה לטובת אקו־סיסטם שלם שייצור כאן כלכלה אזורית חדשה שיש בה גם את הפיתוח של הסטרטאפים, גם מחקר מהארץ ומהעולם וגם צמיחה של התעשייה הקיימת שאני מאמין שהיא צריכה להיות שחקן מאוד משמעותי בפיתוח פה במרחב".
למה המדינה לא מקימה את הפארק הזה?
"אנחנו משערים שהממשלה תצטרף אלינו בקרוב כדי למנף את זה למשהו יותר גדול".
בוא נחזור רגע לסבא שלך. אם היה בחיים, מה לדעתך הוא היה אומר על מה שקורה בישראל?
שמיר מקשיב לשאלה ומיד חוזר לעמדת האתגר הלאומי: "אנחנו חושבים דרך פריזמה פוליטית צרה, אבל צריך לחשוב בפריזמה ההיסטורית הרחבה שהוא הסתכל בה על העולם. הוא התחיל את דרכו בפולין לפני השואה. אחרי שהנאצים רצחו את כל משפחתו הוא עלה לבד ארצה, נלחם בבריטים, הקים את כל השירותים המבצעיים של המוסד והיה חלק חשוב בהקמת המדינה.
"הוא כיהן בתפקיד ראש הממשלה הכי הרבה שנים אחרי בנימין נתניהו ודוד בן גוריון. סבא גם היה זה שהוביל את העליות הגדולות מאתיופיה ומחבר העמים. כמובן שיש עוד הרבה מה לשפר וזה חלק מהציונות המתחדשת. הרבה דברים היום היו חורים לו, בטח בהתנהלות של חלק מהפוליטיקאים, אבל אני חושב שבסוף מדינת ישראל נמצאת במקום מאוד חזק ובטוח. סבא שלי כיוון את עצמו להביא את ישראל למקום הבטוח הזה. לא הכבוד שלו עניין אותו. רק טובתה של מדינת ישראל".