בשנת 2014 הקים גלבוע קמינסקי מהיישוב שלפים מיזם התנדבותי שנקרא 'אחוות הורים' - סדנא עבור הורים לחיילים בסדיר. זאת מתוך הבנה כי קהילת ההורים היא קהילה שקופה במתן המענים הפסיכולוגים לאורך השרות של ילדיהם.
מיזם 'אחוות הורים' התעצם במהלך השנתיים של מלחמת חרבות ברזל, כשהצליח לגבש עשרות קבוצות הורים אורגניות ללוחמים בסדיר, ולהעניק להם כלים לעבד ולהתמודד עם החוויות שלהם ומעבר לכך, להפוך לקבוצת שייכות.
קמינסקי בן ה-47, בוגר סיירת צנחנים מרץ 97, עשה במלחמת חרבות ברזל מעל ל-400 ימי מילואים ביחידתו בחטיבה 226 - צנחנים במילואים.
"במהלך המלחמה התחדד הפער הגדול בין חוויות ותחושות ההורים לחוויות הלוחמים בשטח וכך החלטתי להחיות מחדש את המיזם", סיפר קמינסקי, "במסגרת הסדנאות מקבלים ההורים כלים להתמודדות עם ההשלכות הרגשיות של ילדיהם הלוחמים, שמאפשרים להבין, לזהות ולתמוך בהורים ובלוחמים/ות שחוזרים מהחזית. וכלים לגילוי וזיהוי של פוסט טראומה בעתיד. מעל 1,500 הורים כבר עברו את הסדנא".
את מרבית הסדנאות במזים 'אחוות הורים' העבירה יעל שלף זאבי - מנחת קבוצות, מדריכת הורים ומנחה לוחמים בסדיר במסעות שיחרור מצה''ל לאזרחות, ומנחה לוחמים בסדיר, מילואים ונשות מילואימניקים בסדנאות עיבוד דרך עמותת מומנטום למשתחררים.
"כשהעצימות של המלחמה הייתה גדולה וסף החדרה, הפחד והלחץ של ההורים היה גבוה הם הגיעו לסדנאות, אבל עכשיו כשהעצימות של המלחמה ירדה יש תחושה שהסדנאות פחות נחוצות להם", אמר קמינסקי, "אולי רמת החרדה אצל ההורים טיפה ירדה, אבל מה שהילדים שלהם עברו וחוו לא הלך לשום מקום. כשהם משתחררים ובאים הביתה ומתנהגים בצורות כאלה ואחרות מי שמקבל אותם זה ההורים. אחרי סנדא כזו יש להורים כלים להבין מה הילדים שלהם עברו. הסדנא עכשיו הרבה יותר חשובה. אני קורא להורים של לוחמים מצוותים אורגניים להתכנס ולעבור את הסדנא הזו".
הורה שהשתתף בסדנא של 'אחוות הורים' סיפר: "בתחילת המלחמה, כשהבנים שלנו נכנסו ללחימה בעזה, מצאנו את עצמנו הורים מודאגים, חיים בין שיחות טלפון קצרות בעיקר הודעות קולקטיביות שכולם בסדר דיווחי חדשות וחרדה אינסופית. היינו קבוצת הורים יחסית מגובשת בתחילת הדרך ומצאנו את עצמנו ברגע אחד מלוכדים ואוחזים בקשר הדוק אחד עם השני לדיווחים מפגשים וזומים– מחוברים בלב ברגע אחד, מחזיקים זה את זה ברגעים שבהם האוויר היה דחוס מדאגה.
"מתוך הצורך להבין, להכיל, ולהיות שם בשביל ילדינו וגם בשביל עצמנו, יצרנו קשר עם גלבוע קמינסקי סדנה שנקראת “אחוות הורים” – קיימנו מפגשים פרונטלים לעיבוד משותף, מחבר, מרגיע חם ובטוח שבו יכולנו לנשום, לדבר, להביע רגשות וללמוד איך להתמודד עם המציאות המורכבת שנכפתה על כולנו. הסדנה, בהנחיית יעל, נגעה לנו עמוק בלב. דרך תרגילים משימות משחקים וסבב שיתוף מחזק על מנת לקלף עוד שכבה מתוכנו, כל אחד מאיתנו פתח את הלב ודיבר על מה שהוא מרגיש – על הפחד, על הכאב, על הגאווה, ועל התקווה.
"במהלך הדרך נחשפנו גם למציאות הכואבת של הצוות – לפצועים, ולשני לוחמים אהובים שנפלו, כאב שלא ידענו איך להתמודד איתו. כל יציאה של החיילים מעזה הייתה מלווה בלוויה נוספת, וכל פעם הלב נשבר מחדש. ובתוך הסערה הזאת, הגיע גלבוע – כמו עוגן של אור. גלבוע ויעל נתנו לנו כלים, תמיכה רבה, ובעיקר תחושת סדר ושקט בלב. הם לימדו אותנו איך לדבר עם ילדינו כשחזרו הביתה, איך לזהות את מה שעובר עליהם מתחת לפני השטח, ואיך לחזק אותם – וגם את עצמנו. אבל גם היום, כשהבנים שלנו כבר יצאו מעזה וכבר הספיקו להמשיך מיד למילואים בלבנון, אנחנו יודעים שהדרך עוד ארוכה".