השנה הרגישה לאל טולצינסקי ממגדל העמק שהגיע הזמן - הזמן הכי מתאים להנציח את אח שלה, איתמר עובד ז"ל, שנפטר לפני כשלוש שנים מסרטן בהיותו בן 37 בלבד.
בימים אלו היא מקימה גמ"ח מיוחד לזכרו המספק את צורכי בניית הסוכה לכל דורש. עכשיו היא מספרת מה הביא אותה להקים את פרויקט גמילות החסדים בסוכות - החג שסימל את איתמר ז"ל ואת נתינתו יותר מכל.
איש של נתינה
איתמר עובד ז"ל נולד בשדה יעקב וגדל ביקנעם. בהיותו בן 25, לצד עבודתו כסוכן ביטוח, פתח עסק לשיווק ומכירת סוכות. אחותו לאל הצטרפה אליו מאוחר יותר וניהלה את אחת מנקודות המכירה. העסק שהיה מפעל חייו שימש בעבורו מפעל לגמילות חסדים במסגרתו הוא תרם חלק גדול מרווחיו לנזקקים.
"איתמר באישיותו היה איש חסד. המהות שלו היתה של נתינה, רגישות ואכפתיות לסביבה. אני יכולה למנות רשימה ארוכה של חסדים שהוא עשה בסוכות ושאני באופן אישי הייתי עדה להם במסגרת העבודה המשותפת שלנו", אומרת אחותו, "הוא בחר לקחת את העסק הזה ופשוט להפוך אותו למשהו שהוא נטו עזרה לזולת.
"לאיתמר היה שותף בעסק ובכל שנה הם היו תורמים סכום משמעותי מהרווחים", מספרת האחות, "בשנה אחת הם קנו מקרר למשפחה נזקקת ובשנה אחרת סגרו הלוואה למשפחה. פעם אחת הגיע אליי אדם שסיפר לי שאשתו חולת סרטן וביקש מאיתנו עזרה בסוכה. איתמר לקח את הסוכה הכי גדולה ואמר לי 'תעשי לו איזו הנחה שהוא רוצה'. הוא שילם בצ'קים וכשבאנו לטפל בתשלומים איתמר לקח את הצ'קים וקרע אותם. יש עוד מלא סיפורים כאלה שממחישים את מידת הנתינה שלו. היה אדם שקנה ממנו סחורה והגיע לפשיטת רגל ולא היה לו איך לשלם. לאותו אדם היתה חנות לספרי קודש וחנות לממכר שתייה חריפה. איתמר - כמו שרק הוא יכול לעשות - הלך וקנה ממנו ספרים כדי שיעמוד על רגליו ובשבת חתן שלו הוא קנה ממנו את כל השתייה החריפה. הוא תמיד היה אומר שהמטרה שלו היא לעזור לבן אדם לקום על הרגליים. כל העסק הזה בסוכות היה בשבילו רק אמצעי לנתינה".
דרך להנצחה
הרעיון להנצחתו של איתמר ז"ל נבע מהחלל הגדול שהותיר אחריו ומהצורך האישי של אחותו לאל, שהיתה קרובה אליו במיוחד, ולכן השנה היא החליטה לעשות זאת באמצעות גמ"ח להשאלת סוכות, סכך, בדי סוכה, ברזלים וכל מה שנדרש לבניית הסוכה. "היה לי רצון לתת למישהו אחר והרגשתי שהדרך היחידה להמשיך את הנתינה הזו של איתמר היא דרך הקמת הגמ"ח. זה משהו שרציתי לעשות כבר מאז שהוא נפטר והשנה החלטתי שאני עושה את זה. זו הדרך הכי ראויה להנציח את איתמר וגם להמשיך את העשייה שלו. זה מה שמסמל אותו".
עכשיו עמלה לאל לגייס מאנשים כמה שיותר סוכות ואביזרים לסוכה וכל מה שמשמש לבניית הסוכה. בביתה במגדל העמק היא מאחסנת את כל הציוד הנתרם ותורמת אותו למשפחות שרוצות להקים סוכה ולחגוג את החג כהלכתו.
"יש אנשים שמאוד רוצים לחגוג את החג ואין להם איך כי ההוצאה גדולה. הגמ"ח מיועד גם לכאלה שרוצים לקיים את המצווה בשביל לחנך את הילדים ובשביל להיות חלק מהמסורת היהודית, אבל לא רוצים להשקיע בקניית סוכה. אנחנו פשוט נרכיב את הסוכה לפי צורך. אם אדם תקוע בלי בד לסוכה הוא יוכל לבוא ולשאול בד או אם הוא צריך ברזל או סכך הוא יכול לבוא לקחת. המטרה היא שאנשים יוכלו לשבת בשבעת ימי החג בתוך סוכה ראויה ומכובדת וגם כדי שלא ירגישו מסכנים. זה היה משהו שמאוד אפיין את איתמר - הוא מעולם לא נתן לבן אדם תחושה שהוא מסכן, הוא גרם לו להרגיש שהוא מלך. גם חשוב לנו שזה לא יהיה בלאי אלא דברים איכותיים. אני משוועת לזה שאנשים ייתנו לנו סוכות".
למה הוא אהב כל כך את סוכות?
"איתמר אהב את חג הסוכות מילדותו. הוא נהנה מאוד מבניית סוכה עם אבא שלנו והתמיד בכך גם בבגרותו ולאחר נישואיו. סוכות הוא חג מאוד משפחתי אצלנו. אנחנו תמיד דואגים להיות כולם יחד בבית בחג. בשנה האחרונה לפני שאיתמר נפטר הוא קנה לכולנו מתנות ובערב החג חילק לכולם. החג הזה מאפיין כל כך הרבה רבדים באישיות שלו: גם של הכנסת האורחים וגם של הנתינה שלו. הוא גם היה יו"ר בהתנדבות של קבוצת רכישה שבנתה שכונה במגדל העמק של 75 משפחות, אליה היה אמור לעבור, ואני הייתי שותפה איתו לזה. כל העשייה שלו היתה בהתנדבות מוחלטת, הוא נתן את חייו בשביל שאנשים יקבלו את הבתים שלהם".
להמשיך את דרכו
לפני שלוש שנים הלך לעולמו איתמר ז"ל לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא הותיר אחריו את בנו הקטן ובתו שנולדה אחרי שהוא נפטר ושלא זכה להכירה.
איך הוא התמודד בתקופת המחלה?
"הוא היה גיבור ממש. הוא תמיד היה אומר, 'אני לא חולה, אני מנהל מחלה'. הוא לא היה נותן למחלה הזו להיות חלק מחייו. תוך כדי המחלה הוא הקים עסק והמשיך לעבוד גם בעסק של מכירת הסוכות. הוא הקים משפחה ויצא לטייל והמשיך את החיים במלואם, הוא תמיד היה אדם שבוחר בחיים והאמין בטוב המוחלט. הוא האמין בקב"ה והאמין שכל מה שאדם עושה פה זה רק כדי לתת למישהו אחר. הוא גם היה סוג של מנטור בשבילנו: הוא הביע כלפינו דאגה ואכפתיות בתוך המחלה והוא באמת האמין שהוא ייצא מזה אבל ה' בחר אחרת. אחרי שהוא נפטר אחת הלקוחות שלו הקדישה לו שיר שבו היא כתבה עליו מלאך בדמות אדם שמסתובב בעולם ורק עסוק בלתת לאחרים".
קראו גם >>>
כמה את מתגעגעת אליו היום?
"אין דקה שאני לא חושבת עליו, אבל איתמר הוא מסוג האנשים שנשארים איתנו והדרך היא לעשות את מה שהוא השאיר לנו ברגישות, אכפתיות ונתינה ללא גבולות. אנחנו בקשר מדהים עם אשתו ותומכים בה ובילדים. היא עברה לגור ליד אחותי הגדולה מבחירה כדי להישאר חלק מהמשפחה. היא כמו עוד אחות מבחינתי וחלק מאיתנו לכל דבר".