המורה והמחנך המיתולוגי אבנר אביטל ז"ל מעפולה הלך לעולמו ביום שבת האחרון. בן 82 היה במותו. הוא הובא למנוחות ביום ראשון בבית הקברות בעפולה מלווה בני משפחתו ותלמידיו שהספידו את פועלו ועשייתו החינוכית רבת השנים וחלקו לו כבוד אחרון.
אבנר אביטל ז"ל נולד בתימן ועלה עם משפחתו בגיל שלוש לישראל והתגורר עם הוריו ואחיו בשכונת מגדיאל בהוד השרון. בצבא שירת בחיל הנדסה קרבית ולקח חלק במלחמות ישראל - מבצע קדש ששת הימים ויום הכיפורים.
לאחר מכן למד חינוך והוראה במקווה ישראל. לאחר נישואיו עם אשתו פלורה, לה היה נשוי במשך כמעט 60 שנה, עבר להתגורר ביקנעם ולאחר מכן בגבעת המורה בעפולה. לזוג נולדו שישה בנים ובנות.
עיקר עשייתו הייתה בתחום החינוך והיה מורה להיסטוריה, אזרחות, תנ"ך ומתמטיקה ומחנך לדורות רבים של תלמידים בעפולה וביישובי הסביבה במשך 30 שנה.
לאורך השנים הוא שימש כמורה בכמה בתי ספר: באליקים ובבית ספר מוריה בעפולה עילית ובבית הספר חב"ד בתענכים. המקום המרכזי בו לימד שנים רבות היה בחטיבת הביניים יהודה בעפולה.
"להיות מורה זה היה ממש חלק ממנו ובדי.אן.איי שלו", סיפרה בתו מירב עמרני, "הוא ממש ראה את זה כשליחות. הוא היה מסור לתלמידים. הוא לא היה מורה שבא ומעביר את החומר, היה אכפת לו מהתלמידים".
תלמידיו היו כל עולמו והם מצדם אהבו והעריצו אותו. "אנשים ראו אותו ברחוב וקראו לו 'המורה אבנר'. זה כבר הפך לשם השני שלו", מספר בנו אייל, "התלמידים העריצו אותו מאוד. אחד מהם סיפר לי אתמול שהוא היה תלמיד חלש ובזכותו של אבא שלי שהשקיע בו הוא נתן לו את האמונה שהוא מסוגל להצליח בחיים".
לצד עבודתו כמורה, השקיע אבנר ז"ל גם בחינוך ילדיו לתורה ודרך ארץ "כשיצאנו לחופש הוא דאג לנו שאנחנו נעבוד" מוסיף הבן אלי, "בכל בוקר היינו מתעוררים ולכל אחד מהילדים היה את הדף עם השם שלו על המקרר שהוא הכין מראש עם תרגילי מתמטיקה ואנגלית והיינו הולכים בשקיקה למקרר, לפתור את התרגילים. בכל פעם הוא היה דואג לנו לתעסוקה אחרת בחופש, רק שלא נתבטל מול המסכים".
מה שייחד את המורה אבנר ז"ל היה השמחה ומאור הפנים בהם נהג בתלמידיו ובכל אדם. "בכל מקום שהוא היה העריצו אותו. הוא היה כמו שמש עם חיוך קורן ומאיר פנים לכל אדם. הוא ידע להתחבר לכל תלמיד בדרך שלו ודיבר עם התלמידים בגובה העיניים. הוא לא רק היה מעביר את החומר הלימודים בצורה יבשה, הוא היה ממחיז את השיעורים בצורה מוחשית".
"מדהים לראות כמה הרבה אנשים זוכרים אותו", מספרת הבת רננה, "חברות שלי שלמדתי איתן לפני עשרים שנה ויותר זוכרות את אבא שלי ואת הפנים המאירות שלו, כמה הוא היה נעים ונחמד ודואג להן. זה מחמם את הלב לראות את כל התגובות של התלמידים שמשתפים אותנו בסיפורים על אבא ונשמח לקבל עוד כמה שיותר מידע. נפתחה קבוצת פייסבוק בשם 'התלמידים של המורה אבנר' כדי שהתלמידים שלו יכתבו שם סיפורים עליו".
קראו גם:
לפני כ-30 שנה נאלץ לצאת לפנסיה מוקדמת מסיבות רפואיות אך למרות מגבלותיו הרפואיות המשיך להיות פעיל ותפקד כמעט עד יומו האחרון. "מידת השמחה והאופטימיות שתמיד הייתה בו, היא מה שהחזיקה אותו והייתה התרופה שלו. הוא לא התלונן אף פעם. כל פעם שהיו שואלים אותו לשלומו הוא היה עונה 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו'".
בשנתיים האחרונות עבר יחד עם אשתו להתגורר ביישוב טלמון כדי להיות קרוב לשתי בנותיו. בשבועות האחרונים הידרדר מצבו הרפואי והוא הלך לעולמו ביום שבת האחרון מוקף באשתו ובבני משפחתו שדאגו לו במסירות.
"ביום רביעי הרופאים קראו לנו לבוא לבית החולים. התאספנו כולנו סביב מיטתו ושרנו לו את כל שירי הקדושה שהוא היה שר בשבת, השירים שמסמלים אותו של אהבת הארץ והתורה. דיברנו אתו ואמרנו לו תודה על כל מה שהגענו אליו בזכותו ובזכות אמא עד עצם היום הזה".
הוא הותיר אחריו את אשתו פלורה, בניו ובנותיו סמדר, יובל, אלי, אייל, מירב ורננה, נכדים רבים וארבעה נינים.