הבננה צומחת שוב. בעמק הירדן, המוכר גם כ'עמק הבננה', מציינים בימים אלו מאה שנים של גידול פרי הבננה. ציון הדרך ההיסטורי הזה מתחבר יחד עם ההתאוששות של הענף אחרי שלוש שנים קשות. משה נבון, מנכ"ל 'צמח בננות' בצמח מפעלים אזורים, מכיר הכי טוב את מה שקורה בענף ואיך הוא והמגדלים מהקיבוצים התמודדו עם המשבר המתמשך.
המפרנס העיקרי
עד גיל 20 ומשהו, למשה נבון לא היה כל מושג בחקלאות. הוא נולד וגדל בבית שאן, סביבה עירונית והשאיפה לעסוק בעבודת האדמה לא הייתה קיימת אצלו בכלל. אבל אז, כשהיה בתחילת שנות העשרים שלו, הוא החל ללמוד במכללה האקדמית כנרת, במגמה לתעשייה וניהול, והשתלב במסלול מיוחד של סטודנטים לומדים ועובדים. ואיפה עובדים בעמק הירדן? כמובן, בחקלאות. וכך מצא נבון עצמו במקום שלא חלם כלל להיות בו וזה שינה את חייו. "זו הייתה ממש אהבה ממבט ראשון", סיפר נבון, "אהבתי את הטבע, את המקום, את הקהילה. למרות שאף פעם לא חלמתי אפילו לעסוק יום אחד במקצוע הזה, זה תפס אותי לגמרי ומאז אני כאן".
נבון, בן 63, גר היום בקיבוץ עין גב. הוא אב לחמישה ילדים וסבא ל-4 נכדים ומאז הלימודים במכללת כנרת, הוא מילא מגוון רחב מאוד של תפקידים, רוב רובם בתחום החקלאות. בשנת 2010 עבר נבון לנהל את ענף הבננות במסגרת צמח מפעלים ומאז ועד היום הוא שם. הוא עסק במהלך השנים בעוד גידולים, כמו אבוקדו ומנגו, אבל היום הוא עסוק כולו בשיווק בננות.
נבון: "הבננה הוא ענף מרכזי בעמק הירדן, ענף מאוד מסורתי. אני לא חושב שיש מישהו שהגיע לכאן ולא נשלח לעבוד בבננות. עברת את המתבן? התקבלת לחברות. בחלק מהמשקים הוא גם המפרנס העיקרי".
מה הכוונה מפרנס עיקרי?
"כמעט בכל הקיבוצים בעמק הירדן יש בננות. הוא ענף חקלאי מרכזי בכלכלה של מרבית הקיבוצים. הרי הבננה הגיעה לראשונה לארץ לעמק הירדן ומכאן היא יצאה לכל המדינה. עמק הבננה הוא מותג. כשענף הבננות מפסיד כסף הקיבוצים בבעיה כלכלית קשה".
ובתוך כך, בשנים האחרונות ידע הענף עליות וירידות משמעותיות. "עד שנת 2022, ענף הבננות היה מאוד משגשג ואז קרו שני דברים: שטחי הבננות גדלו באופן משמעותי, בלי פרופורציה", סיפר נבון, "התחילו לגדל בננות בעוטף עזה, בעמק בית שאן ובעמק האלה. בעבר באזורים הללו פחדו לגדל בננות, אבל פתאום היה בום אז כולם גידלו. כתוצאה מכך הרווחיות נשחקה, עד כדי הפסד. ואז הטבע עשה את שלו: בשנת 2022 התחוללה קרה מאוד משמעותית והשמידה המון מטעים. גם אצלנו. מגדלים ניצלו את ההזדמנות, לאור הירידה ברווחיות וחיסלו מטעים ולא שתלו מחדש בשטחים שנפגעו מהקרה. אצל כולם זה הצטמק והשוק חזר לשפיות".
רק לשוק המקומי
אחרי המשבר הגדול הגיע ה-7 באוקטובר שהשפיע קשות על ענף הבננות. חלק ניכר מהבננות מעמק הירדן נועדו לעזה, שוק שנסגר לחלוטין. גם על השוק של יהודה ושומרון הוטלו הגבלות, הצפון הושבת והתושבים פונו ובמצב שנוצר שוק הבננות היה חייב להתאים עצמו מחדש למציאות. פועל יוצא מכך: שטחי הבננות שוב הצטמצמו בעמק הירדן מסדר גודל של 9,000 דונם לגידולי בננות לכ-7,000 דונם.
האם לא ניסיתם למצוא שווקים חדשים?
"בננות לא מיועדים ליצוא ממגוון סיבות. בחו"ל רגילים למרקם וטעם אחר מאחר ששם הן גדלות בטמפרטורות לגמרי שונות. יש קושי רב עד בלתי אפשרי לייצא בננות. כל הייצור מופנה לשוק המקומי. חשוב לציין כי הבננה, בניגוד לפירות אחרים, היא כמעט אורגנית. לא מרססים עליה חומרי הדברה".
איך החלה ההתאוששות?
"בעקבות המלחמה שטחי הבננות התאימו עצמם לגודל האוכלוסייה ולגודל השוק. גם נוצר מצב שבעוטף עזה חוסלו מטעים עקב המלחמה וגם בגליל המערבי המלחמה השפיעה על הגידולים. למעשה בשנת 2025 הצלחנו להחזיר עטרה ליושנה ולצמוח שוב".
הסימן הכי ברור להתאוששות של הענף קרתה בשבוע שעבר כשבמטעי הקיבוצים ניטעו יותר מ-200 אלף שתילים חדשים של בננות על פני שטח של 650 דונם. בתאגיד צמח בננות של צמח מפעלים אזוריים, בו אורזים ומשווקים את הפרי של קיבוצי עמק הירדן – כ-35 אלף טון בממוצע – מציינים ששנת 2025 מאירה פנים למגדלים מבחינת השיווק ומחיר הפרי.
"מטע בננות ככל שחולפים השנים מתיישן - היבול פוחת וגם האיכות של הפרי יורדת ולכן כל הזמן מחדשים מטעים. בשנתיים האחרונות לא שתלו מטעים חדשים כי הרווחיות נשחקה ולא היה כסף להשקיע", ציין נבון, "בשנה האחרונה החזרנו עטרה ליושנה. יש עדנה מחודשת. הקיבוצים השקיעו הרבה כסף בחידוש מטעים ואף הגדילו חלק מהם. זה עושה טוב לראות שחזרו לשתול מטעים חדשים, שחזרנו לעניינים ושהענף לא מת כמו שהספידו אותו. בקיבוצים סוף-סוף הבננצ'יקים חזרו ללכת עם ראש מורם ולא שפופים ובדיכאון. זקני הענף ממש נושמים לרווחה מההתאוששות של הענף שבו הם השקיעו המון מקצועיות וידע במשך הרבה שנים. הרי הם אלה שהפכו פרי טרופי לפרי שיכול להגיע להישגים באקלים הים תיכוני - 50 מעלות בקיץ ו-0 מעלות בחורף".
לסמוך על עצמנו
המדינה מצמצמת משמעותית את כמויות המים לחקלאות וגידול הבננות מצריך המון מים. איך הם מסתדרים? נבון מסביר את הקשיים: "דונם של גידול בננה דורש 1,600 קוב מים לשנה. שואלים אם זה מעט או הרבה והתשובה היא לא פשוטה: יחסית להשקיה של דונם זה הרבה, יחסית לכמות קילוגרמים של פרי שזה מניב, זה מעט. על כל דונם מגדלים בין 7-8 טון בננות כך שאם אתה מחשב את ההשקיה פר הכמות זה מעט. לכן יש פה בעיה. והיא מחריפה כיוון שלנו אין כל אפשרות לקבל מים מטוהרים כמו במקומות אחרים. זאת אומרת שאנחנו שואבים מהכנרת ומתחרים למעשה עם צרכנים על מי השתייה של ישראל. יש בזה קושי גדול ואין באזור מכוני טהור".
איך תתמודדו עם כל הקיצוצים במכסות המים?
"עד השנה האחרונה לא היו מגבלות. השנה הייתה שחונה והתחזיות מנבאות שגם השנה הבאה תהיה כזו. משרד החקלאות נכנס לתוכנית לצמצום מים, עדיין לא יודע בכמה, כל משק יקבל פחות וכל אחד יעשה את סדר העדיפויות שלו".
זה אומר עקירת מטעים?
"זה אומר עקירה של גידולים, אחד יחליט שזה יהיה דונם של תירס או אבוקדו. כל יחידה חקלאית, כל משק בקיבוץ יצטרף להחליט מאיפה להוריד את המים".
אתה אופטימי לגבי עתיד ענף החקלאות?
"גם הקורונה וגם המלחמה למדה אותנו שאנחנו צריכים לסמוך רק על עצמנו. בתקופות של סגר וחרם התוצרת שסופקה בידי חקלאי ישראל סיפקה ביטחון תזונתי לתושבים. לאף אחד לא היה חסר דבר, בזכות החקלאים ובזכות החקלאות. אז כן, אני אופטימי".