המפקדה הסורית ברמת הגולן, המבנה האפור, הענק והנטוש שנמצא מערבית לעיר קונייטרה סמוך לכביש 98, זוכה בשנים האחרונות לתחייה מחודשת. למעשה הוא נחשב היום לאטרקציה היסטורית ומוקד משיכה למאות אנשים מדי חודש - מטיילים מגיעים אליו כחלק משביל אלי כהן, צלמים הפכו אותו לאתר צילום להפקות מושקעות של צילומי דוגמנים ודוגמניות ועד חתנים וכלות, ציירי גרפיטי מצאו בקירותיו מקום לביטוי האמנות שלהם, בוגרי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים מביאים אליו את הנכדים וצה"ל מקיים בו מעת לעת אימונים, אירועים ומפגשים.
60 שנה אחרי שהסורים חנכו אותו ו-54 שנים אחרי שצה"ל כבש אותו במלחמת ששת הימים יצאנו לבדוק מה הפך את המפקדה הסורית לאתר עלייה לרגל כל כך פופולרי, מה יש במבנה שגורם למבקרים לחזור אליו שוב ושוב ומה צופן לו העתיד – האם הוא מיועד להריסה או לשימור.
אוצר מודיעיני
בתחילת שנות ה-60 בנו הסורים בסיוע הרוסים בניין גדול, מרשים ומפואר בפאתי העיר קונייטרה ששימש את מפקדת הצבא הסורי בחזית הגולן מול ישראל. המבנה כולל שתי קומות וקומת מרתף והוא מחולק לאגפים בהם נמצאים עשרות חדרים זהים בגודלם עם חלונות גדולים, אך יש גם חדרים גדולים שמזכירים חדרי ישיבות.
למבנה ניתן להיכנס משתי כניסות מרכזיות. הכניסה הראשונה והמרכזית היא מחזית המבנה. גרם מדרגות מוביל מרחבת החניה לאולם כניסה שממנו יוצא מסדרון אחד לאגף המזרחי ומסדרון שני לאגף המערבי. באולם הכניסה ישנן גם מדרגות לולייניות שמובילות לקומה השנייה (הגג מעליהן הרוס כתוצאה מהפגזה). הכניסה הנוספת היא מהצד המערבי של הבניין.
מתחם המפקדה כולל גם כאמור חניה גדולה בחזית, חניה מקורה לרכבים וחצר פנימית. "בשנות ה-60 סוריה הייתה האויב המרכזי של ישראל ואנחנו היינו היריב המר שלהם. לכן הם בנו מפקדה שתתכלל את כל מה שקשור לחזית הישראלית", סיפר ערן מאיר מאלוני הבשן, מנהל ארכיון הגולן, ארכיאולוג ומדריך טיולים, "זה לא מבנה צבאי קלאסי. רואים שהשקיעו בבניית המבנה. חלק ממנו אפילו מצופה באבן".
ביוני 1967 במהלך מלחמת ששת הימים כבש צה"ל את רמת הגולן לא לפני שהפגיז כמה פעמים את המפקדה. טנקים של חטיבה 8 היו הראשונים שהגיעו לבניין לאחר שהצבא הסורי נטש אותו כשהוא משאיר אחריו הכול. אחרי השריונרים, הגיעו באותו יום שבת ה-10 ביוני גם כוחות מחטיבת גולני, כשמג"ד 13 סא"ל פנחס נוי אלוש עלה על גג המבנה ותלה עליו את דגל ישראל.
חיימקה אבני (75) תושב היישוב גבעת אבני היה נהגו האישי של מח"ט גולני, יונה אפרת, במהלך מלחמת ששת הימים. אבני הוא מהראשונים שנכנסו למפקדה הסורית לאחר שהאזור נכבש על ידי צה"ל.
"בפעם הראשונה שהגעתי למפקדה הסורית הוא היה נראה לי כמבנה מאיים מצד אחד ומרשים מצד שני", נזכר אבני, שהיה במילואים בתקופת המלחמה, "כשנכנסנו פנימה מצאנו את המשרדים מלאים בציוד וניירת. זה היה ממש אוצר עבור המודיעין שלנו. בכל חדר היה שולחן יפה וכורסאות מרווחות. בחלק מהחדרים היו כורסאות מפוארות. מצאנו שם גם מכשירי טלוויזיה שבארץ בשנת 67' לא היו כאלה. צה"ל חילק את המבנה למספר מפקדות. אני הייתי במקום 63 ימים ברציפות עד ששוחררתי. מדי פעם אני מגיע למקום ובכל פעם שאני מגיע אליו אני מתרגש. חברים טובים שלי נהרגו בכיבוש הרמה ואני לא שוכח אותם לרגע".
יהודה הראל מקיבוץ מרום גולן, אבי ההתיישבות בגולן, הוסיף: "בתוך המסמכים שנמצאו במפקדה לאחר מלחמת ששת הימים נמצא גם צילום שהסורים הצליחו לצלם את יצחק רבין בתפקידו כרמטכ"ל עם עוד שני מפקדים בסירה בכנרת ליד המוצבים הסוריים. רבין בעצמו הראה לי את הצילום הזה".
איבדה עניין
בתום הקרבות ואחרי ששרר שקט ברמת הגולן השתמש צה"ל במבנה לשימושיו, אבל לא רק. "בשנת 1970 עשינו במבנה המפקדה כינוס של 1,000 עולים צעירים שעלו מברית המועצות במעמד ראש הממשלה גולדה מאיר", סיפר הראל בן ה-86, "הצבא הכשיר את המבנה של המפקדה הסורית ושם שיכנו אותם והם ישנו בו. הכינוס אורגן על ידי גולדה מאיר, שר הקליטה מתן פלג ממפ"ם ועל ידי אבא שלי פרופסור אריה הראל, שהיה שגריר ישראל בברית המועצות והיה מקורב לעולים".
שש שנים אחרי שהמקום נכבש פרצה מלחמת יום הכיפורים. הראל סיפר כי במהלך המלחמה המפקדה הסורית נפגעה כתוצאה מפצצה של 250 קילו שהנחית עליה חיל האוויר הישראלי. כמו כן במהלך המלחמה נפרש בו תאג"ד. בתום מלחמת יום הכיפורים ולאחר הסכמי שביתת הנשק הוחזרה קונייטרה לסורים, אך מבנה המפקדה נשאר בתוך שטח ישראל.
במרוצת השנים המקום נעזב סופית על ידי צה"ל, למעט מקרים בו משתמשים בו לאימונים כאלה ואחרים. גם המועצה האזורית גולן לא ראתה עניין להשתמש במבנה והוא נשאר כמו שהוא נעזב. למעשה הוא איבד עניין. גם מבחינת התודעה הציבורית המקום לא משך אליו מבקרים.
התעוררה מחדש
בשנים האחרונות קיבל מבנה המפקדה הסורית עדנה מחודשת. הבניין האפור, הפצוע והעצום הפך למוקד משיכה למאות מבקרים מדי חודש. מה שבעיקר תרם לכך הוא הרגש – הסיפור ש'האיש שלנו בדמשק' אלי כהן ביקר בו.
חשוב לציין כי המפקדה הסורית בספטמבר 2021 היא מבנה שהגישה אליו פתוחה, אך הוא לא מקום בטוח. חלק מהגג באולם הכניסה שספג הפצצה ישראלית עלול להתמוטט בכל רגע, המדרגות הן ללא מעקה, החלונות פרוצים והעלייה לגג מסוכנת. אך למרות זאת ניתן לשוטט בו, כמובן בזהירות המתבקשת, לחקור את יופיו, להבין את החשיבה האדריכלית שלו ולהשקיף על הנוף שמסביב.
המסדרונות הארוכים והחדרים הרבים לצד הרוחות החזקות המנשבות בתוכו והאור שנכנס דרך עשרות החלונות מעניק למקום מסתוריות מסוימות. תחושה של מקום שקפא בזמן.
"הסיפור של המרגל הישראלי אלי כהן הקפיץ את התודעה של המפקדה הסורית. גיל ברנר הפך את המקום לתחנה בשביל אלי כהן. לפני כן לא הגיעו אליו כל כך", הסביר מנהל ארכיון הגולן ערן מאיר, "היום באים אליו הרבה אנשים כי יש קסם למקום נטוש וגם בגלל שמשנת 2011 הגבול עם סוריה שהיה שקט המון שנים התעורר בגלל מלחמת האזרחים הסורית".
יניב לוי, מורה דרך תושב נאות גולן, מסביר איך קרה שהמקום התעורר לחיים. "זה מבנה גדול ונטוש שמסקרן את האנשים", הסביר לוי, "יש הרבה מבנים נטושים בארץ שמאוד מסקרנים, אבל בגולן אין הרבה כאלה ובטח לא בגודל הזה. רוב האנשים שבאים לבקר במפקדה הסורית באים בגלל אלי כהן שהמפקדה היא אחת הנקודות בשביל אלי כהן".
גם גיל מועלם, מדריך טיולים מרמת הגולן, מסביר מדוע המקום הפך לפופולרי. "המפקדה הסורית מסקרנת אנשים כיוון שהיא נמצאת בקצה הדרך באמצע שום מקום", אמר מועלם, "מדובר בבניין מאוד מרשים. יש בו גרם מדרגות מרשים ומסתורי שמעורר המון סקרנות והרבה חדרים שנשקפים מהם כל מיני נופים כמו נוף הר בנטל, שטחי הכרמים והטורבינות של הגולן ומהכיוון הנגדי גדר המערכת וסוריה".
אבל לא רק מבקרים באים אליו אלא גם ציירי גרפיטי, שציירו וממשיכים לצייר את אומנותם על הקירות. "לפני שבע שנים הגיעו למבנה אמני גרפיטי מחו"ל שפועלים באזורי סכסוך ויוצרים אמנות. כל הגרפיטי המושקע שיש היום במבנה זה של אותה קבוצה", סיפר ערן מאיר.
המפקדה הסורית גם מושכת אליה צלמים רבים. מבחינתם היא אתר צילום מיוחד ויוצא דופן להפקות ייחודיות. במבנה גם צולמו סצנות מהסדרות 'תאג"ד 2' ו'תמרות עשן'.
אמיר שושני, תושב מטולה וצלם חובב, מסביר למה המקום הפך ללוקיישן מבוקש בקהילת הצלמים באזור ובכלל בארץ. "מדובר במבנה מפואר בארכיטקטורה רוסית מפוארת. יש בתוכו מדרגות לולייניות ומסדרונות שהאור מבחוץ משתקף בהם בצורה מאוד יפה", סיפר שושני, "אחד הדברים שמושכים את העין של המבקרים הם המסדרונות הארוכים, חלקם מתחת לפני הקרקע. אפשר בקלות ללכת שם לאיבוד סתם בשביל הכיף. יש היום אפילו כמה חברות שמקיימות שם משחקי חדר בריחה.
"המבנה נמצא באזור שמשקיף לנוף היפה של צפון רמת הגולן", הוסיף שושני, "הוא הפך להיות מקום שביום וגם בלילה מגיעים אליו המון בודדים וקבוצות. החל מקבוצות של צלמים כמוני ועד קבוצות של משפחות שמעבירות לילדים את המורשת של אלי כהן ועל קונייטרה והסורים בגולן. הערך המוסף של השנים האחרונות הוא שכל הקירות מקושטים בכתובות גרפיטי יפות שמעבירות ניגודיות. מצד אחד זה מבנה ישן והרוס ומצד שני יש בו גרפיטי מודרני שמתייחס אפילו לקורונה".
מה צופן לה העתיד
המקום מושך אליו מבקרים רבים, אך יש כאלה שמעריכים כי לא לעוד הרבה זמן בגלל שהמפקדה הנטושה בשורה התחתונה היא לא אתר בטיחותי. "אני חושב שבשנים הקרובות יכריזו עליו כמבנה מסוכן. זה רק עניין של זמן שמישהו ייפול שם מחלון פתוח או מקורה חשופה", אמר הצלם החובב אמיר שושני.
אז מה יעלה בגורלה של המפקדה הנטושה בשנים הבאות? האם בסופו של דבר המועצה או הצבא יחסמו את הגישה אליו ואז הוא יעמוד שם לעוד הרבה שנים יתום ומתפורר; אולי יהרסו אותו בגלל שהוא מסוכן או לחלופין תתקבל החלטה לעשות בו שימוש על ידי שימורו.
משה הרטל, אחד משבעת ראשוני המתיישבים בגולן בשנת 1967, היה רוצה שיעשה בו שימוש. "כמו שהוא עכשיו חבל להשאיר אותו ככה כי הוא מסוכן לאנשים ולא תורם יותר מדי להיסטוריה של הגולן", אמר הרטל, "צריך לשמר אותו ולא להרוס אותו. הוא לא מפריע לאף אחד".
יהודה הראל הוסיף: "אני לא יודע מה קסמו של המקום כי אני לא מיסטיקן. מדריכי הטיולים אוהבים לבוא לבקר בו. אני נגד הריסות בדרך כלל. אם רוצים לבנות משהו אחר, יש מספיק מקום בגולן לבנות".
מורה הדרך יניב לוי מתנגד נחרצות לאופציה להרוס אותו. "חס וחלילה, המפקדה הסורית זה מבנה מונומנטאלי עם היסטוריה. זה מבנה שצריך לשמר אותו. להרוס נורא קל", אמר לוי, "מחוויה אישית שלי היישובים נאות גולן, רמת מגשימים, אליעד ורמת יואב שעלו על הקרקע לפני 50 שנה ישבו בהתחלה במבנים שהסורים השאירו בצומת פיק. המועצה החליטה יום אחד שהם לא בטיחותיים והביאה בולדוזר שהוריד את כל הבתים. עכשיו חגגנו 50 שנה ורצינו לעשות משהו למען המורשת של היישובים, אבל אין שם כלום, הכל נמחק מעל פני האדמה".
גם מדריך הטיולים גיל מועלם מעדיף להשאיר את המקום כמו שהוא: "לא נראה לי שצריך להפוך אותו למשהו אחר. אני הייתי משמר אותו עם המסורת של המרגל אלי כהן ומוסיף בו נקודות הסבר בתצפיות בחדרים, אבל בשום פנים ואופן לא להרוס אותו. זה מבנה מרשים עם סודות והרבה מסר".
ערן מאיר מנהל ארכיון הגולן מסכם: "הקרקע שעליה נמצא המבנה שייך למועצה. כל דבר שירצו לעשות בו יצטרך הסכמה של הצבא כי הוא קרוב לגבול. יש למקום פוטנציאל. אולי יזמים פרטיים ייקחו אותו ויעשו בו שימוש. אולי המקום גם יהפוך בעתיד למלון כמו שקרה בבית המכס העליון".