מאות ליווה אתמול (ראשון) את אלון ברנר ז"ל מקיבוץ מזרע בדרכו האחרונה. ברנר נהרג ביום חמישי האחרון מפגיעת טרקטור בזמן שעבד ברפת של הקיבוץ. בן 60 היה במותו.
מותו של ברנר ז"ל הכה בהלם ותדהמה את כל מי שהכיר אותו. בהלוויה התאספו מאות בני אדם שברנר נגע בהם בתקופה כזו או אחרת בחייהם. כולם עדיין מתקשים לעכל את האסון והטרגדיה הבלתי נתפסת.
בהלוויה ספדה לו פועה אשתו. בזמן שדיברה רבים מהנוכחים לא הצליחו לעצור את הדמעות. "היו בך טוב לב ואישיות כובשת", ספדה פועה לבעלה, "שאנשים הלכו שבי אחריה. חשיבה חריפה, יכולת ניתוח מעמיקה ורגישות נדירה. אנשים שאיני מכירה מכל הארץ שולחים אלינו מילים חמות ואני אפילו לא יודעת מאיפה הם מכירים אותך. נגעת באנשים רבים כל כך, פיזרת סביבך טוב לב, אמונה ויושרה בלתי מתפשרת. נלחמת על העקרונות בהם אתה מאמין, תיעבת שחיתות, התנשאות וחוסר יושר, וביקשת להפוך את העולם שלנו לטוב וצודק יותר.
"כשהחלטת לתרום כליה לד"ר ניר גיא ואני חששתי והתנגדתי, שאלתי אותך: 'מה יהיה על הילדים אם משהו ישתבש?'. ענית לי: 'זה החינוך שאני רוצה לתת לילדים שלי. בעידן בו הם גדלים, קשה הרבה יותר להיות אנשים טובים'. אנחנו היום כולנו אנשים טובים יותר בזכותך. כי אפשר היה לחיות לצדך ולא להידבק בחיידק...".
בסוף ההספד אמרה פועה על בעלה: "אלון שלי, היית לי חבר, אהוב, איש סוד, עוגן ומגדלור. הלב מסרב להאמין, מרוסק לרסיסים ואין נחמה. אני מחבקת את ילדנו, הורייך ואחיך ומתפללת שנדע להמשיך את צוואתך וללכת לאורה. 'סור מרע, עשה טוב, בקש שלום ורודפהו'".
הבן איל ספד לאביו: "מה שהספקנו אני ואתה ביחד ב-28 שנים, לא מספיקים אנשים גם בחיים שלמים... אבא, כל כך הרבה שעות של שיחה היו לנו, היה בך כל מה שבנאדם יכול לבקש. היינו נוסעים יחד למשחקים של הפועל פתח תקווה וכל מה שהיה חשוב לך זה שלא אבכה כשנפסיד. אבל אתה יודע שאני לא מסוגל לבכות אבא אז למה אתה תמיד שואל את אותו דבר? כי זה אתה ולא תוכל לסבול שהילד שלך יהי עצוב.
"אבא, אתה האור שהראה לי את הדרך בזמנים הכי קשים. הקול שאני תמיד רוצה לשמוע בטלפון, האיש שלעולם לא מאכזב. זה האבא שהיה לי. לא חשוב אם תהיה לידי או בשמיים או איפה שלא תתחבא, תמיד תהיה האיש הכי גדול בעולם בעיניי. עכשיו אגיד בפעם אחרונה שלום לאיש שהיה בכל מקום, בעמק בית שאן בחום הכבד, בארגנטינה ובלבנון, ברמת הגולן ובעזוז ובמונדיאל 86 ובעפולה, בכל מגרש שאי פעם הקפיצו בו כדור בצבע כתום, בגלבוע בכפר הנגמלים, במאבק שלנו למען מדינה צודקת יותר שבו לקחת חלק חשוב ובסוף בקיבוץ מזרע עד הסוף המר. בכל מקום התאהבו בך כולם. אי אפשר שלא להתאהב אבא. אוהב אותך".