סימי מועלם נכנסה בשבועות האחרונים לתפקיד מהנדסת העיר בית שאן. מועלם, אשר גדלה והתחנכה בבית שאן, היא אדריכלית ובעלת תואר שני בהנדסה עירונית. לאחרונה סיימה שירות ארוך בצה"ל בדרגת רב סרן, לאחר שבמשך 11 שנים הייתה מנהלת פרויקטים בתחום הבנייה והתשתיות במשרד הביטחון ובהם ניהלה את פרויקט קריית המודיעין בהיקף של מיליארדי שקלים.
מועלם החליפה את אדריכל שמר ברוך ששימש כמהנדס העיר בית שאן בשלוש וחצי השנים האחרונות.
בית שאן עומדת בפני בנייה ופיתוח של שכונות חדשות עם אלפי יחידות דיור – אילו אתגרים את מזהה בתהליך הזה?
"אחד האתגרים המרכזיים בתפקיד הוא לייצר סינרגיה אמיתית בין העיר הוותיקה לעיר החדשה. אנחנו לא רק מוסיפים שכונות - אנחנו מעצבים מחדש את המרקם העירוני. בעיניי, תהליך הצמיחה של בית שאן הוא הזדמנות להפריד את הצירוף 'בית שאן - פוטנציאל' ולממש את הפוטנציאל, כאן ועכשיו. כדי שזה יקרה, חייבים להשקיע בלב העיר בדיוק כפי שמשקיעים בשכונות החדשות - בשדרוג המרחב הציבורי, בתשתיות, בתחושת הגאווה המקומית".
איך העבודה עד עכשיו?
"אני זוכה לעבוד עם צוות מקצועי ומסור באגף ההנדסה. שפועל מתוך שליחות אמיתית ומחויבות עמוקה לעיר ולתושביה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם שותפים חיצוניים, מתכננים, יועצים - אבל מבינים שהתושבים הם שותפים לא פחות חשובים לתהליך. כן, יש גם קשיים - אכיפת עבירות בנייה, חסמים תכנוניים, מורכבויות ביורוקרטיות – אבל מעל כל אלה, יש תמונה שלמה וגדולה יותר שאנחנו בונים יחד עם הציבור: מציאות עירונית חדשה, הוגנת, חכמה ומחוברת. תכנון טוב הוא לא רק קווים על מפה - הוא חזון שמתקיים בשטח, עם האנשים, ולמענם".
נהלים ברורים
ספרי על הניסיון שרכשת בפרויקטים גדולים במשרד הביטחון ובצה"ל.
"בצבא עסקתי בתכנון ופיקוח על פרויקטים מורכבים, בממשק בין מערכות גדולות, לוחות זמנים לחוצים ורגולציה קפדנית. למדתי איך להוביל צוותים, כיצד לקדם פרויקט מהרעיון ועד מסירה בשטח - תוך שמירה על איכות, עמידה בתקציב וחשיבה לטווח ארוך".
קראו גם:
ואת מתכננת ליישם את הידע הזה בפיתוח העיר?
"העבודה הצבאית חידדה אצלי את החשיבות של מקצועיות, יעילות, ועבודה לפי נהלים ברורים - לא כבירוקרטיה, אלא ככלי ליצירת ודאות, שקיפות והתנהלות נכונה כלפי הציבור והשותפים בתכנון. אני מאמינה שתכנון עירוני, במיוחד בעיר כמו בית שאן, חייב להיות מבוסס על סטנדרטים גבוהים, אבל גם על הקשבה אמיתית לשטח. השירות הצבאי העניק לי חוסן ניהולי, קבלת החלטות בסביבה מורכבת, עמידות תחת לחץ, ויכולת ניתוח מהירה של מצבים משתנים. הוורסטיליות שהצבא דרש ממני- לעבור בין משימות, להוביל צוותים מקצועיים שונים, ולגשר בין גורמים - הם בדיוק מה שנדרש ממני מהיום הראשון גם בעירייה. אני מביאה איתי את הגישה הזאת – שילוב של ראייה מערכתית עם שמירה מתמדת על תנועת 'זום אין וזום אאוט': לדעת לצלול לפרטים הקטנים כשצריך, אבל גם להישאר ממוקדת בתמונה הגדולה. כך אני פועלת לקדם מהלכים מתוך שקיפות, אחריות ושירות אמיתי לציבור - תמיד מתוך מחויבות עמוקה לתושבי העיר ולמרחב שהם חיים בו".
בלב העשייה
מה משך אותך לתפקיד מהנדסת העיר?
"בית שאן היא הבית שלי. נולדתי וגדלתי כאן, ואני רואה בתפקיד הזה שליחות - לא רק מקצועית, אלא גם אישית ורגשית.
כבר בפרויקט הגמר שלי בלימודי האדריכלות עסקתי בחיבור בין העיר הוותיקה לעיר העתיקה של בית שאן - מתוך אמונה שיש כאן עומק היסטורי, אנושי ותרבותי עצום שצריך להחיות ולחבר אל ההווה".
איך תפיסת העולם המקצועית שלך תשתלב עם החזון של הנהגת העיר?
"כמי שגדלה בעיר אני מכירה מקרוב את הכוחות האדירים שיש כאן - את האיכות האנושית, את הקהילתיות, את הפשטות היפה. אבל אני גם מכירה את הקשיים - ויודעת שרבים מבני שכבת הגיל שלי עזבו את העיר. היום, כאמא, אני רוצה שילדיי יוכלו לגדול כאן - בעיר שמציעה להם אפשרויות, עתיד וסביבה ראויה- בית לגדול בו. לכן לקחתי על עצמי את התפקיד מתוך מטרה ליצור מציאות תכנונית וחברתית חדשה, שמשלבת תכנון אחראי, חכם, עם חיבור אמיתי לצרכים של משפחות, יזמים וקהילות.
"אני מאמינה שדרך תכנון נכון, בית שאן יכולה להפוך לעיר אטרקטיבית – לקהילות חזקות, למשפחות צעירות, ולבני המקום שרוצים לחזור הביתה. החזון הזה תואם לחלוטין את כיוונה של הנהגת העיר - שפועלת לפיתוח העיר לא רק בגובה הבניין, אלא בעומק החזון. אני גאה להיות חלק מתהליך שמבקש לא רק לבנות, אלא לצמוח מתוך זהות, שורש וחזון".
האם את בעד בנייה של מגדלי מגורים של מעל 20 קומות?
"כל תכנון צריך להיבחן בהקשר שלו - ואין פתרון אחד שמתאים לכולם. אני לא פוסלת מראש בנייה לגובה, אבל אני גם לא רואה בה מטרה בפני עצמה. בעיניי, מגדל הוא אמצעי - לא אידיאולוגיה. בבית שאן חשוב לבחון קודם כול את קנה המידה של העיר, את רמת השירותים, את התחבורה הציבורית, ואת השאלה איך תוספת כזו משפיעה על הקהילה. אני בעד ציפוף נכון, אינטנסיביות מבוקרת ועירוב שימושים - אבל בצורה שמייצרת סביבה עירונית איכותית: עם שטחים פתוחים, נגישות, חיי רחוב ותחושת שייכות.
"מגדלים של מעל 20 קומות עלולים, במרקם כמו של בית שאן, ליצור נתק בין הבניין לבין העיר עצמה - במיוחד אם לא מקדישים תשומת לב לקומה הציבורית, למרקם הולכי הרגל ולשירותים התומכים. אם וכאשר תעלה הצעה לבנייה כזו, היא תיבחן על בסיס תכנון כוללני, לא כתוספת נקודתית. כל פרויקט ייבחן לפי איכותו האדריכלית, תרומתו לעיר ולמרחב הציבורי – ולא רק לפי מספר הקומות".
עד כמה את הולכת לקדם את נושא ההתחדשות העירונית?
"ההתחדשות העירונית היא אחד הנושאים שנמצאים בלב העשייה שלי – לא רק תכנונית אלא גם כשליחות. בית שאן מלאה ביוזמות – ממשלתיות ופרטיות – שמבקשות לחדש, לשדרג ולחולל שינוי בשכונות, במבנים ובמרחב הציבורי. אני מאמינה שצריך להחיות את לב העיר – לא רק לחזק מבנים פיזיים, אלא להחזיר את האנרגיה העירונית למרכז: לייצר עירוב שימושים אמיתי, כזה שמביא את החיים למרחק הליכה – הסופר, המרפאה, מרכז התרבות, המסעדה, הגינה הציבורית.
"זו הדרך לחזק את העיר מבפנים ומבחוץ – לייצר חוויה עירונית אינטגרטיבית, שבה לב העיר מתחדש ומתעורר לחיים, והשכונות החדשות מתפתחות כלפי חוץ ומשלימות את המערך העירוני. יחד, זה מה שממצב את בית שאן כמרכז מטרופוליני מוביל בלב עמק המעיינות".