מבצע 'ענפי זית' של צה"ל, משרד הביטחון ומשרד החוץ למוקד ההרס בטורקיה בעקבות רעידת האדמה כלל משלחת מחלצים של פיקוד העורף ומשלחת רפואית.
אחד מחברי המשלחת הוא עדן שושן מעפולה, רמ"ד אימוני רפואה וחילוץ בפיקוד העורף, שהשתתף גם במשימות החילוץ ולאחר מכן כגורם המקשר בבית חולים הישראלי שהוקם במקום. רגע לפני חזרתו ארצה הוא מספר על המראות הקשים ברחובות מוכי האסון, על החיבוק והאהבה מהמקומיים והאם לדעתו ישראל ערוכה לרעידת אדמה בסדר גודל כזה.
מראות קשים
לשושן (30), שמשרת כבר מ-2011 בפיקוד העורף, זו המשלחת ההומניטרית הראשונה בה הוא משתתף. מיד כשהוא קיבל את הזימון להשתתף במשלחת הוא נרתם ללא היסוס. "זו גאווה בלתי רגילה להיות בטורקיה ולעזור לאנשים. זה נתן לי כוחות בעוצמות בלתי רגילות שעזרו לי להתגבר על העייפות, התשישות, הקור והמרחק מהבית", סיפר.
כבר ביום שני, לפני 10 ימים, השתתף שושן במתן חיסונים לאנשי צוות וביום רביעי שעבר נחת בטורקיה והגיע למחנה שהקים הצוות הישראלי בסמוך לעיר גזיאנטפ, שניזוקה באופן הכי קשה. הוא הצטרף מיד למשלחת החילוץ שיצאה לחפש ניצולים בין ההריסות. צוותי החילוץ הורכבו מאנשי רפואה, אנשי התנהגות אוכלוסייה ומהנדסים. "יצאנו לשטח ועל בסיס מודיעין מהאוכלוסייה – תושבים שדיווחו לנו על רעשים, קולות של אנשים שזועקים לעזרה - התחלנו את החיפושים", סיפר, "השהות בשטח היתה מאוד ארוכה ולפעמים ארכה 16 שעות".
המשלחת הישראלית חילצה בסך הכול 19 אנשים בחיים, כששושן היה מעורב במספר מהחילוצים האלה. "היו חילוצים שנמשכו 30 ואפילו 40 שעות. הייתי בכמה אירועים שמצאו אנשים בחיים. הכול נעשה בשיתוף פעולה עם כולם. מבחינתנו העיקר שהוצאנו את האדם בחיים וזו המטרה שלשמה הגענו".
ההשתתפות של שושן במבצע 'ענפי זית' תיזכר אצלו כחוויה קשה, שתהדהד בראשו עוד הרבה זמן. "זה האירוע הכי עוצמתי שחוויתי בחיים שלי. כשהגענו וראינו את ממדי ההרס העצומים זה היה קשה מאוד. זה בלתי נתפס שדבר כזה קרה בתוך רגע. המראות שראינו בתוך אתרי ההרס היו קשים. ייקח זמן לשכוח אותם. אנשים נתקעו שם שעות בחיים וגם כאלה שלצערי לא הצליחו להינצל מההריסות. מנגד, אנשים שנשארו בחיים וניצלו מהתופת איבדו את יקיריהם. ראינו נזקים אדירים למבנים ולתשתיות בתוך העיר; גם מבנים שעדיין עומדים ניזוקו ברמה כזו שהם עלולים לקרוס בכל רגע.
"כל התושבים פה נעקרו מהבתים שלהם והפכו לדיירי רחוב, מטף ועד זקן. מזג האוויר שם הוא מאוד קשה ומגיע בלילות למינוס 6 מעלות. כדי להתחמם אנשים הדליקו מדורות ברחובות. כשהם ראו אותנו הם קמו בשבילנו והציעו לנו אוכל ושתייה. ניסו לעזור לנו ככל יכולתם כדי שנוכל לעשות את המשימה לשמה הגענו".
עשינו הכול
המשלחת הישראלית היתה השנייה בגודלה מבין כלל המשלחות הבינלאומיות באזור האסון והיא הפכה לשם דבר באזור.
"ראינו אנשים עם תקווה בעיניים", סיפר שושן, "הם קראו לנו ורצו שנעזור. זו היתה סיטואציה שוברת לב לראות את התושבים יושבים חסרי אונים מול ערמה של בטון וברזל, מנסים לחפור בעצמם בידיים וצועקים את שמות בני המשפחה שלהם בתקווה שיהיה להם נס והם יצליחו לצאת. אך עם כל זאת, לתושבים בטורקיה יש אופטימיות ותקווה שלא נתקלתי בה בחיים. הם מאוד מסבירי פנים, מאוד מחבקים ואוהדים את המשלחות שהגיעו לכאן. הם גם שמחים ומודים למשלחת הישראלית. גם כשהם קיבלו בשורה קשה שלא הצלחנו למצוא מישהו בתוך ההריסות, הם קיבלו את זה באופן מפתיע בהבנה. ראינו את הסבל על פניהם, אבל הטורקים ידעו שעשינו כל מה שיכולנו. הם ידעו להגיד תודה גם על המאמץ וגם על זה שניסינו לעשות בשבילם משהו".
קראו גם >>>
בתחילת השבוע הסתיימו מאמצי החילוץ ואז שושן הצטרף לבית החולים שהוקם על ידי אנשי חיל הרפואה עם מעטפת לוגיסטית של פיקוד העורף. תפקידו של שושן, שהוא גם אח במקצועו בנוסף לתפקידו כרמ"ד רפואה בפיקוד העורף, היה הגורם המקשר בין המפקדה של פיקוד העורף לבית החולים בהיבטים הלוגיסטיים והמנהלתיים באמצעות חמ"ל בית החולים שהוקם בשטח.
בית החולים העניק טיפול כמו כל בית חולים רגיל לכל דבר. "הוא כלל מחלקת מיון ואשפוז, חדר ניתוח וטיפול נמרץ ואפילו מעבדה לצילומי רנטגן ומרפאת שיניים שנתנה טיפול למספר לא קטן של תושבים שסבלו מטראומה דנטלית כתוצאה מהאירוע", סיפר, "בית החולים היה נטוש כשהגענו ואחרי שאנשי חיל הרפואה הגיעו והחיו אותו הצטרפו עוד צוותים רפואיים טורקיים מכל האזור. הצוותים הישראליים והטורקיים עבדו יחד בשיתוף פעולה".
יהיה מענה
בעקבות רעידת האדמה בטורקיה עלה לסדר היום שוב נושא המוכנות של מדינת ישראל ליום שבו האדמה תרעד. האם ישראל ערוכה למצב קיצון כזה? שושן טוען שכן.
"אם רעידת אדמה כזו חלילה תקרה יש מי שייתן מענה לאזרחים במדינת ישראל - פיקוד העורף, חיל הרפואה וצה"ל כולו. כולם יידעו לתת את המענה והסיוע הנדרש. אני מכיר גם את העבודה אל מול משרדי הממשלה והרשויות וארגוני החירום ואני סמוך ובטוח שהמדינה ערוכה בצורה אחרת לגמרי בהיערכות שלה לאירוע שכזה. קשה מאוד להגיד מה רמת ההיערכות כי אף אחד מאיתנו לא חווה אירוע בסדר גודל כזה ואי אפשר להבטיח שהוא יעבור חלק, אבל אני חושב שאנשים במדינה יכולים להרגיש בטוחים שיש להם אנשי צוות כאלו.
"למשלחת בטורקיה אנשים גויסו במילואים מהרגע להרגע תוך כמה שעות ובהנחה שדבר כזה קורה בארץ הם יהיו זמינים תוך כמה דקות", הוסיף שושן, "פיקוד העורף וחיל הרפואה נערכים לאירוע כזה ומתרגלים אותו יומיום. אני גם רואה את הרמה המקצועית שהצבא במילואים ובסדיר נמצא בו. התרחישים של האירועים שמתאמנים עליהם קרובים למה שקרה במציאות בטורקיה. שוב, בהנחה שרעידת אדמה כזו חלילה תקרה בישראל יש מי שיידע לתת מענה".