שעה אחרי ששלומית שיחור-רייכמן התיישבה על כסא ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל היא הבינה שלא הולך להיות לה רגע דל אחד בתפקיד. כי מה שראתה מבחוץ כלל לא דמה לרגע בו הכתפיים שלה הרגישו את כובד המשקל של מה זה להנהיג את העמק לנוכח ריבוי האתגרים והמשימות.
חצי שנה אחרי שהמושכות הועברו אליה מראש המועצה לשעבר אייל בצר, שכיהן בתפקיד 17 שנה, היא טוענת שקיבלה ממנו ירושה קשה. "קיבלתי עמק שלא התפתח במשך הרבה מאוד שנים ותקציב מועצה שלא גומר את השנה השוטפת", אמרה, "יש מערכות מחשוב שצריך לעשות בהן סדר מהיסוד והרבה מאוד כלים של פעם שאנחנו עכשיו עובדים לשדרג אותם לשנת 2024".
מה זה אומר כלים של פעם?
"אם ניקח את החינוך למשל, שזה הנושא המרכזי שאנחנו ממוקדים בו עכשיו - אנחנו הולכים להקים מינהל חינוך בעמק שכולל גם את החינוך הפורמלי, החינוך החברתי, התרבות, הספורט והאמנות שהיו מרוכזים בכל מיני גופים. היה ביניהם חוסר קשר אמיתי ועכשיו אנחנו מפתחים רצף חינוכי מגיל לידה עד תיכון שכולם ידברו את אותה שפה. גם ברמת התפעול וגם ברמת ההכשרות לתפקידים השונים וגם במקום המרכזי של החינוך בעמק".
במה זה יקדם את החינוך ואת ילדי המועצה?
"לילדי העמק יש תפקיד אזורי מאוד חשוב גם בשמירה על המרחב הכפרי וגם בקידום האזור. התפיסה שלי מאוד אזורית והרעיון שהעמק משפיע בכל התחומים, גם חברתית וגם כלכלית על כל הסביבה שלו. יש 26 רשויות סביב העמק ואחד הדברים הכי חשובים בעמק הוא החינוך.
"רוב האנשים שחיים היום בעמק מגיעים אליו בשביל מערכת החינוך שלו. היא טובה ויכולה להיות הרבה יותר טובה, כאשר אחד הדברים שחסרים פה הוא השפה החינוכית הערכית עם מיקודים גם על חקלאות, קיימות וציונות ומצד שני על שוויון מגדרי וחיים משותפים ועוד דברים שהם בנפשנו".
מה לגבי מיפוי מחדש של תיכון ויצו נהלל. זה יקרה בשנת הלימודים הבאה?
"זה יקרה. לצערי הרב גם בתחום של הנתונים המצב של המועצה לא היה מספיק מזהיר. אנחנו אוספים עכשיו נתונים בצורה סדרתית גם ממערכות החינוך וגם מהיישובים לגבי כמויות הילדים כדי לדעת איך אנחנו נערכים גם לתיכונים וגם לבתי הספר היסודיים. המחשבה על מיפוי היא לא רק העברה של יישוב ממקום למקום, אלא מחשבה על עשר השנים הקרובות ועל עתיד העמק. האם להקים תיכון רביעי או להקים מרחבים שיתופיים.
"אחד הכיוונים שלנו הוא להקים מתחמים נושאיים, כמו 'אדמה', מיזם חדשני שקם לפני שנתיים שהובילה הסגנית דליה אייל עם גורמים נוספים".
קרב זהות
האתגר מספר אחת שלה מאז נכנסה לתפקיד הוא לעצור את הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג ברמת דוד. עד כה ללא הצלחה, אבל שיחור-רייכמן עובדת בזה סביב השעון ומתחייבת שהיא תנצח בקרב הזה ותעצור את הדחפורים. "לא יהיה שדה תעופה בעמק, זו איוולת", היא מצהירה, "בחצי השנה האחרונה יצרנו ברית עם 18 ראשי הרשויות מסביבנו, כמו יקי בן חיים ממגדל העמק ורומן פרס ביקנעם. אנחנו מאוד יציבים בפוליטיקה המקומית, יש עדיין ראשי רשויות באזור כמו אבי אלקבץ בעפולה שחושב עדיין משום מה שהשדה הזה יועיל".
אבי אלקבץ עומד בראש הרשות הגדולה והחשובה באזור. את חייבת שהוא יהיה לצידך.
"אני מציעה לאבי בחום לדבר עם שמעון סוסן, ראש המועצה האזורית חבל מודיעין, להבין את המשמעויות האמיתיות של שדה גדול קרוב בעמק. אני מציעה לאלקבץ לא להסתנוור ממה שהמדינה מבטיחה. הפוליטיקה המקומית היא חזקה מאוד נגד שדה התעופה ויצרנו ברית גם עם כל הרשויות בדרום שרוצים את השדה שם. עכשיו צריך לעשות פוליטיקה חזקה שתעצור את האיוולת הזו. זה מאבק על זהות - לא תהיה פה חקלאות, לא יהיו מאגרי מים ולא תהיה תבואה. 20 אחוז מהחלב של מדינת ישראל מיוצר פה ו-12 אחוז מהתבואה מיוצרת בעמק. אני מרגישה שהחיזבאללה עושה עבודה בצפון, החמאס בעוטף – בהיבטים של התיישבות ושל חקלאות - ומדינת ישראל במו ידיה לוקחת את אחד מחבלי הארץ היחידים שנשארו שיש בו חקלאות וביטחון מזון ופשוט מוחקת אותו.
"הפגיעה תהיה לא רק בשניים שלושה יישובים שיצטרכו להתפנות כתוצאה מהשדה הזה, יש לנו על השטח של השדה המתוכנן שמונה בתי ספר. אני לא רואה איך תושבים חיים ככה. זו גם איוולת לשים בצמוד לבסיס צבאי בסיס אזרחי כי זה הופך אותו למטרה צבאית לכל דבר ודמנו מותר בעצם".
איך תוכלי לעצור את התכנון הזה ולשנות את הכוונה של הממשלה?
"בכל אמצעי שאפשר. הרבה פוליטיקה, תכנון ורגולציה, אמצעים משפטיים וגם בדרכים יצירתיות שלא נעשו בעבר. שבוע שעבר הזמנתי את מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ, העליתי אותו על המטוס ואמרתי לו שכל הירוק שהוא רואה הולך להיעלם וכל מאגרי המים ייעלמו. אנחנו אוחזים פה בקרקע, זה לא רק מאבק על שדה תעופה. בהמשך לטיסה הזו מנכ"ל משרד הפנים מוביל עכשיו שולחן עגול שהוא יזם אותו והכניס את כל הרגולטורים שאחראים על הקרקע וההתיישבות. זה לא קרה מעולם. מצד שני יש לנו יותר מ-100 חברי כנסת שהם איתנו בתוך המאבק הזה, נפגשנו כמעט עם כל השרים. בסוף זו תהיה החלטה של ראש הממשלה".
עדיין התכנון למעשה לא הפסיק, מה היישובים יקבלו כפיצוי אחרי התכנון של השדה הבינלאומי?
"התושבים לא יקבלו פיצוי כי לא יהיה פה שדה. זה מאבק ארוך ואנחנו ננצח אותו. יש לנו שיתוף פעולה מצוין גם עם מטה המאבק של התושבים".
ראייה אזורית
בשבוע הבא, בתאריכים ה־19־20 בספטמבר, תקיים המועצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל כנס הנהגות. ישתתפו בו הנהגות היישובים, חברי וחברות המליאה ויחד עם בעלי ובעלות התפקידים במועצה וביישובים ובעצם עם כל מי שרואה את עצמו חלק מההנהגה של העמק – גננות, סייעות, מורים, מורות, מדריכי גננות ועוד. "הכנס יגע ביום הראשון בשלושה עולמות תוכן: קהילה, מוניציפלי-פיתוח ומיקודי המועצה. ביום השני נתרכז בנושא החינוך. המטרה שלנו היא לשבת סביב שולחנות עגולים ולבנות את החזון של המועצה".
איך הכנס הזה ישנה את חיי התושבים?
"את זה נדע אחרי הכנס. חשוב מאוד לגבש תוכנית עבודה ל-2025 ולאן העמק הזה הולך ב-10 השנים הקרובות וממנו לגזור תוכניות עבודה. אנחנו תיכף נכנסים לתקציב של שנת 2025 וצריך לראות באלו מקומות אנחנו בדרך הנכונה ובאלו מקומות לא הקשבנו מספיק לציבור ולשים אולי את מרכז הכובד במקומות אחרים".
למה חשוב לך לתחזק את הקשרים עם ראשי הרשויות באזור?
"הראייה שלי היא אזורית. אנחנו המועצה עם הכי הרבה רשויות מסביבה, ברור לנו שאם להם יהיה טוב, גם לנו יהיה טוב. ברור גם שיש ניגודי אינטרסים ולא לכל ועדת גבולות אנחנו מסכימים. קיבלתי את העמק עם יותר מ-10 ועדות גבולות שהיו פתוחות, שמשרד הפנים לא קיבל בהם החלטות. אני לא רואה את זה כנגיסה בעמק. אנחנו לא מוותרים וגם ראשי הרשויות האחרים לשמחתי הרבה מחפשים את שיתופי הפעולה ואיך אפשר למצוא את הפתרונות לתעסוקה איכותית, הקמת אצטדיון משותף ומתקני תרבות משותפים".
לגבי ועדות גבולות. איך את מתמודדת עם כל התיקים הפתוחים בוועדה ומי מוביל את זה?
"נפגשנו כבר פעמיים עם מנכ"ל משרד הפנים ואני מקווה שהם יחליטו בחודש הקרוב על הפתרונות האפשריים. בסופו של דבר יש הבנה מלאה של משרד הפנים על הצרכים שלנו, אחרת הוא לא היה לוקח על עצמו להוביל את השולחן העגול הזה".
תיקון עוול
לאחרונה הודיעה המכללה האקדמית עמק יזרעאל על סגירת בית ספר 'גורן' לתקשורת חזותית. בית ספר מיתולוגי בעמק שוקם לפני 43 שנה. שיחור-רייכמן לא פעלה למנוע את הסגירה ועכשיו היא מסבירה למה. "היו כמה שנים קשות בגורן עם מעט נרשמים ונרשמות שהובילו לכך", הסבירה, "אני כן רואה חשיבות גדולה במכללה. היא מנוע צמיחה מדהים של כל האזור. בסופו של דבר אם יש חוג שלא מצליח עם מיעוט נרשמים, לא משנה אלו פעולות נעשות ומקצועי ככל שיהיה, בסוף זו החלטה של המכללה לסגור אותו, אבל אנחנו חושבים על נושאים אחרים שהמכללה תוכל לקחת על עצמה בשנים הקרובות, לנסות שילדי העמק ילמדו פה ולא במכללות ואוניברסיטאות אחרות".
למה במועצה אין פעילויות לילדים על הרצף האוטיסטי בתפקוד נמוך? יש התייחסות רק לתפקוד הגבוה, עד מתי יימשך העוול הזה?
"המועצה מפתחת כל הזמן יותר ויותר שירותים ומדייקת את התחום של צרכים המיוחדים. מועדונית 'עלי כותרת' מספקת מענה לילדים על הרצף בתפקוד בינוני גבוה ואנחנו עובדים בימים אלה על מועדונית נוספת לילדים בהושעיה בתפקוד נמוך ופותחים באחוזת ברק מועדונית נוספת לילדים עם צרכים מיוחדים בתפקוד בינוני גבוה. אנחנו כל הזמן בשיתוף פעולה עם רשויות שכנות כחלק מתפיסה אזורית והדרך הנוספת היא דרך המרכז היזרעאלי למשפחות מיוחדות שפועל בתוך אגף קהילה ורווחה יחד עם נציגי ההנהגה ההורית של הצרכים המיוחדים. ההבנה שאנחנו צריכים לתת מענים לאוכלוסיות נוספות גם בתפקוד הנמוך. הנושא הכלכלי פה הוא נושא מורכב. מדינת ישראל לא נכנסת לתחומים האלה וצריך שיתוף פעולה גם של הממשלה, גם שלנו כרשות וגם כן של חברה אזרחית".
בעוד שנה נחנוך אולם ספורט באחוזת ברק?
"לא יודעת אם נחנוך, אבל נהיה בשלב הרבה יותר מתקדם מהיום. נפגשתי כבר עם שר התרבות והספורט בעניין הזה ואנחנו מחכים לקול קורא שייצא ממשרד הספורט. אם לא ייצא קול קורא נדע להביא את הכסף ממקור אחר ונבצע אולם ספורט כמו שהתחייבתי. המבנה הראשון שייבנה בעמק תחת כהונתי יהיה אולם ספורט צמוד לבית הספר באחוזת ברק".
תשתיות ושייכות
יישובי מזרח המועצה - דברת, עין דור, אחוזת ברק וגזית - מרגישים כבנים החורגים של המועצה. האם היא כבר גיבשה תכנית לשנות את המצב הזה?
"ברור לגמרי שמזרח העמק הוא חלק אינטגרלי של העמק בדיוק כמו צפון המועצה. בקמפיין כמעט כל היישובים שהגעתי אליהם לחוגי בית היו יישובי קצה", הדגישה שיחור-רייכמן, "יש לנו עוד דרך לעשות יחד עם היישובים בנושא תחושת השייכות ולהנגיש יותר שירותים. חלק מזה זה שיתופי הפעולה עם רשויות שכנות, למשל עם גליל תחתון וכפר תבור לגזית ועין דור, להשוות את התנאים שמקבלים התושבים של שתי הרשויות האלה לעמק יזרעאל ולהחזיר בדברים אחרים. רכזות האזור שנכנסו גם לצפון וגם למזרח המועצה עוזרות בהנגשת השירותים. יש גם מגבלה אובייקטיבית של מרחקים. רון חולדאי שהיה פה בביקור הסתכל על שטח המועצה של 350,000 דונם ואמר שזה פי 5 בגודל מתל אביב. אחד הדברים שאנחנו עובדים עליו בימים אלה זה לבדוק איך אנחנו משאירים ילדים בבתי הספר לא על חשבון היישובים ולא על חשבון הצהרונים ולתת שירות של ארוחה בבית הספר כדי לחסוך את הנסיעות ליישובים המרוחקים. גם הכביש החדש אחוזת ברק-דברת פתאום קירב אותם לעמק. היום אפשר להגיע ב-10 דקות מבניין המועצה לאחוזת ברק".
לגבי כביש 71 עפולה-התשבי שחוצה את העמק, מתי הוא יוקם?
"הכביש שיחצה את העמק לא יכול להיות מחלף ענק. אנחנו מרחב כפרי והכבישים כפריים, ההרחבה של כביש 66 היא מצוינת, גם ההרחבה של הכביש מצומת תל עדשים לנהלל תהיה טובה, אבל לא לעשות מזה מחלפים בינעירוניים. בסופו של דבר שאלת שדה התעופה היא חשובה, כי אחד הדברים שהתכנון של השדה רוצה להביא לפה זה מחלפי ענק שיגרמו לעוד יותר פקקים ולעוד יותר הרס של העמק".
יש תוכנית אב לגבי הקמת יישוב חדש בין עדי להרדוף. מי מקדם את זה?
"החטיבה להתיישבות מקדמת את ההקמה בשנים האחרונות. זה לא יהיה יישוב חדש, אלא הרחבה בין עדי, סוועד להרדוף של כמה מאות יחידות ועכשיו יש דיונים בתוך היישובים לראות את היחידות המוצעות ולדייק את הצרכים של כל יישוב. זה בהחלט משהו שאנחנו צריכים לקדם. אנחנו חייבים לאפשר פתרונות לצעירים וצעירות להישאר בעמק וזה חלק מהחזון להביא לפה את הצעירים והצעירות. אנחנו חייבים לבנות פה עוד יחידות ולא במחירים של מרכז הארץ".
צומת הכניסה למבואת שמשית מסוכן והיו בו כבר כמה תאונות, מתי תפעלי להסדיר את הצומת הזה?
"אני שמחה לבשר שיש כבר תכנון למבואת שמשית שעבר לאישור היישוב בימים אלה. התכנון כולל הסדרת חניה גדולה וכיכר בשיתוף קיבוץ הסוללים וגם הסדרת חניית נכים במבואת שמשית עצמה. השותפים שלנו הם קק"ל ורשות ניקוז ונחלים קישון שיממנו את התכנון והביצוע שעלותו הכוללת 2.5 מיליון שקל. נותר עוד לטפל בכביש עצמו שהוא באחריות נתיבי ישראל והגברת אכיפת החניה המסוכנת לצד הכביש על ידי המשטרה וקיבלנו התחייבות מנתיבי ישראל וגם המשטרה שאחרי ביצוע ההסדרה, הם יתחזקו את הכביש וגם יסדירו את נושא האכיפה".
מחוברת לממשלה
בחצי השנה שלה בתפקיד נפגשה שיחור-רייכמן עם הרבה שרי ממשלה בזמן שרוב תושבי המועצה דווקא מפגינים וקוראים להפיל את הממשלה. יש כאלה שכבר כועסים עליה שהיא נפגשת איתם ומארחת אותם. מה יש לה להגיד לתושבים בנושא הזה? "המדינה בנויה בצורה כזאת שהשלטון המקומי חייב לעבוד בשיתוף פעולה עם השלטון המרכזי", הסבירה, "המועצה שלנו היא אפילו לא מועצה איתנה, היא מועצה יציבה והתקציבים שלנו, התוכניות שאנחנו מפתחים בכל תחום מביטחון ועד התיישבות, בכל משרד ממשלתי אנחנו חייבים את הקשב של המדינה - המנכ"לים וגורמי המקצוע.
"אנחנו חייבים גם את הפוליטיקה איתנו. אני לא רואה דרך אחרת נכונה לנהל את המועצה הזאת, בטח אם אני לא רוצה לפגוע בשירותים שאנחנו נותנים לתושבים".
אז מה הם לא מבינים?
"אנחנו רוצים לקדם בכל התחומים ובסופו של דבר זה עובד ביחד. כשאמרתי בצורה נחרצת שלא יהיה פה שדה תעופה, בסוף הממשלה היא זו שצריכה להחליט ואזרחי מדינת ישראל מחליטים מי יהיה בממשלה הזאת. אני כראשת מועצה חייבת לעבוד יחד עם הממשלה ולא משנה מה דעותיי הפוליטיות. אני לא מזוהה פוליטית בכוונה. למרות שהיו לי הצעות לא נתמכתי על ידי אף גורם מפלגתי במהלך הבחירות מתוך ידיעה ברורה. אני יודעת איך הממשלה הזאת עובדת ואיך השלטון המקומי והאזורי עובד וזה חלק מהעבודה. בחצי השנה האחרונה חיברנו את העמק למדינה. אני באמת מבינה את הכעס ומכילה אותו, אבל אם האנשים היו מבינים איך המועצה עובדת הם היו פחות כועסים".