בשקט בשקט בימים אלו צומחת לה להקת צעירים מקומית שחולמת להיכנס אליכם עמוק ללב. מדובר בלהקת מידל פארט אותה הקימו ארבעה צעירים בני 17-14 בני העמק, שמנגנים מוזיקה ייחודית בסגנון רוק וג'אז.
3 צפייה בגלריה
להקת 'מידל פארט', מימין לשמאל: דניאל ונגרינובסקי, ליאם מילוא, אור אלקיים ומוריה שבח
(צילום: נחום סגל)
עכשיו, אחרי תקופת הרצה שבה עשו חזרות וניגנו חומרים של אחרים, הם מתחילים לגבש לעצמם חומרים מקוריים משלהם בתקווה לפרוץ קדימה ולהשפיע על אחרים באמצעות המוזיקה.
עובדים בהרמוניה
'מידל פארט' הוקמה לפני שלושה חודשים על ידי אור אלקיים בן ה־15 תושב מגדל העמק. אלקיים משמש גם כסולן הלהקה. ליאם מילוא מקיבוץ שריד שעכשיו חגג 17 הוא הגיטריסט, דניאל ונגרינובסקי בן ה־15 ממגדל העמק מופקד על גיטרת הבס ומוריה שבח (14) מהיישוב גן נר היא המתופפת.
סיפור ההקמה של הלהקה הוא מיוחד בפני עצמו. "אני ומוריה חברים טובים והחלטנו להקים את הלהקה כי היא מתופפת ואני יודע לשיר", מספר אלקיים, "לקחנו גם את ליאם שידעתי שהוא מנגן בגיטרה ואת דניאל שיודע קצת בס והקמנו את הלהקה. משם זה התפתח וכולנו הפכנו להיות חברים מאוד טובים".
גם שמה של הלהקה 'מידל פארט' הוא ייחודי ונגזר משמה של התסרוקת 'מידל פארט' – שיער ארוך עם שביל באמצע של כל אחד מחבריה. "לי ולליאם הגיטריסט היה שיער ארוך הרבה זמן וכשהקמנו את הלהקה שמנו לב לזה", נזכר אלקיים, "אחר כך גם דניאל הבסיסט שלנו שינה את התסרוקת כדי להיות חלק מאיתנו וגם מוריה הסתפרה".
הלהקה מתמקדת בז'אנר הרוק והפופ משנות ה־80 עם נגיעות קטנות של ג'אז והשילוב הזה לדברי אלקיים מוביל לתוצאה מצוינת. "אנחנו אוהבים להיות מאוד מיוחדים, לעשות שירים עם תופים רוקיסטיים מאוד ועם אקורדים מעולם הג'אז וזה נשמע טוב. יש לנו גם כימיה מעולה בין כל חברי הלהקה שזה עוזר לנו בכתיבה ויצירה".
הסינרגיה בין חברי הלהקה באה לידי ביטוי גם בכתיבת והלחנת השירים המקוריים. הלחן מופקד לרוב בידי מוריה וליאם ועל כתיבת השירים אחראים ליאם ואור. לאחרונה הם עובדים על שיר מקורי חדש שמספר על חוויותיהם של חברי הלהקה. "אנחנו מנסים לכתוב שיר על ההתפתחות שלנו כבני אדם".
חברים טובים
המפגשים האינטנסיביים שמקיימים חברי הלהקה גיבשו אותם והם הפכו לחברים טובים שמבלים יחד גם מחוץ לחדר החזרות. "אנחנו חברים במציאות ואנחנו יוצאים הרבה גם בלי סיבה", מספר אלקיים, "יש לנו את חדר החזרות שבנינו ממש מאפס. מצאנו מקלט בקיבוץ שריד שליאם גר בו ובנינו בו את חדר החזרות שלנו. יש לנו גם עמוד טיקטוק ואינסטגרם שאנחנו מפרסמים בו את כל התהליך שאנחנו עוברים".
איך כל אחד מכם הגיע לעסוק במוזיקה?
אור: "אני בכלל לא הייתי מחובר למוזיקה. מאוד אהבתי מוזיקה, בעיקר מוזיקה ישנה, כמו פרנק סינטרה ופול אנקה אבל לא עשיתי עם זה משהו. עד שהלכתי למרכז המוזיקה במגדל העמק שם נחשפתי לעולם המוזיקה וגיליתי שיש לי כישרון ואני יכול גם לשיר ופיתחתי את המיומנות שלי לשירה".
ליאם: "תמיד אהבתי לשמוע פסנתר, בעיקר מוזיקה קלאסית. רציתי ללמוד לנגן בפסנתר והגעתי דווקא למורה לגיטרה. בהתחלה לא אהבתי את זה כל כך, אבל אחרי שהקשבתי לכמה יצירות בגיטרה התאהבתי בכלי ומאז אני לא רוצה להפסיק לנגן".
דניאל: "יום אחד אור הציע לי שנקים להקה ושאני אנגן על גיטרה בס. ככה זה התחיל. למדתי לנגן לבד - אני, הבס והאינטרנט. כמובן שהיו אנשים במרכז המוזיקה במגדל העמק שעזרו לי".
מוריה: "כשהייתי בת 10 אבא שלי לימד אותי לנגן על תופים ברמה הבסיסית. היתה לנו מערכת תופים בבית והייתי מנגנת לעצמי. לפני כשנה הצטרפתי ללהקה בבית ספר ניר העמק ומאז התחלתי להתמקצע בתופים. אני אוהבת לתופף בעיקר כי אני מצליחה לעשות את זה וזורם לי סבבה".
במה המוזיקה תורמת לכם ביומיום?
אור: "אני וליאם אספני מוזיקה לא קטנים. אנחנו מאוד אוהבים תקליטים וכבר הפכנו את זה לתחביב. מבחינת הלהקה יש לכל אחד מהחברים טעמים מאוד שונים במוזיקה, אבל לכולנו יש את אותה אמירה, אנחנו מאוד זורמים ולא מתווכחים. ללהקות אחרות שאנחנו מכירים לוקח זמן לבחור שיר ולעשות משהו ואצלנו הכול בקלות, יש לנו אנרגיה טובה ואנחנו קובעים שיר תוך 10 דקות. אנחנו גם מאוד מבינים אחד את השני כי בסופו של יום אנחנו חברים".
ליאם הוסיף: "מוזיקה זו הבועה שלי. כשאני בתוכה אני מפליג עם הדימיון שלי".
דניאל: "אני שומע מוזיקה כל יום כל היום. אני שומע רוק כבד כמו AC/DC וגם מאזין לזמר סובייטי בשם ויקטור צויי. אני אוהב מאוד מוזיקה".
מוריה: "אני אוהבת מוזיקה מאוד. אני שומעת את Deftones, יוני בלוך, אביב גפן ושייגעץ. מוזיקה זה כיף".
איך הלו"ז שלכם? כל כמה זמן אתם נפגשים לחזרות?
אור: "בחופש הגדול האחרון היה לנו שלושה מפגשים בשבוע. אלו היו חזרות אינטנסיביות מאוד, קבענו לשמונה שעות, מתוכן שלוש שעות ניגנו כי אנחנו חברים ואנחנו מדברים המון ומתעדכנים ויוצאים לבילויים. כרגע בגלל תחילת שנת הלימודים - אני, דניאל וליאם פותחים את כיתה י"א ומוריה מתחילה ללמוד גם במקום חדש - זה קצת מאתגר. לא מזמן קיבלנו את מערכת השעות של הלימודים וקבענו לעצמנו מפגשים פעמיים בשבוע".
רצון להשפיע
בחודש הבא יופיעו חברי הלהקה בקיבוץ שריד בהופעה אינטימית ומצומצמת כשהמטרה היא לפרוץ בגדול ולקחת את הלהקה צעד אחד קדימה.
"בהתחלה כשהקמנו את הלהקה זה היה ספונטני, לי היו מטרות אחרות וחברים שלי חשבו שנתפרק עוד שבוע. אבל זה היה מגניב ולא האמנו ועכשיו יש לנו הרבה שאיפות", סיפר אור, "בא לי שילכו ברחוב ויזהו אותנו ויגידו 'הנה זה ממידל פארט'. אנחנו רוצים שיכירו אותנו. אני מרגיש שהשירים שאנחנו כותבים זה משהו שבני ובנות נוער חווים, אבל הם לא מוכנים להציג את זה כי הם מתביישים או לא נעים להם. אנחנו כמה חברים שבאמת כיף להיות איתנו, כיף לשמוע ולראות אותנו, אנחנו מצחיקים בסך הכל. אנחנו פשוט כמה חברים שהחלטנו לקחת את ה'בואו ננגן ביחד' צעד אחד קדימה וברוך השם זה עובד".
איך התגובות מהחברים בבית-הספר והמשפחה?
אור: "הרבה מתלהבים מאיתנו. אני לא יודע כמה מאלו שמכירים את הלהקה באמת שמעו אותנו מנגנים או רק כמה שניות מהסטורי באינסטגרם שלנו, אבל אני שם לב שהתגובות מאוד תומכות. יש גם תגובות לא נעימות כמובן - יש תמיד את זה שיגיד 'בסדר זה יעבור, אתם הולכים להופיע רק הופעה אחת קטנה'. אבל זה מיעוט".
דניאל: "המשפחה שמחה מאוד שאני מנגן על כלי נגינה. הם רצו שאלמד פסנתר במקום הזה הם קיבלו גיטרה ובס. יש לי הרבה חברים שמנגנים על גיטרה".
מוריה: "החברים מתלהבים שאני בלהקה. יש לי עוד חברים שמתנגים אז ככה כולנו תומכים ועוזרים אחד לשני. ההורים שמחים שאני עושה מוזיקה".
מה השאיפות שלכם?
אור: "המטרה הסופית שלנו היא לא להופיע במקום ענק אלא להשפיע ולעזור באמצעות המוזיקה והשירים שלנו. אני שומע אמנים אחרים שאומרים להם 'הצלת לי את החיים, המוזיקה שלך כל-כך השפיעה עליי', וגם עליי השפיעו אמנים כנער בן 15 כמו פרנק סינטרה שעזר לי עם השירים שלו והאמירות שלו. לפעמים אני גם אומר שאני רוצה להשפיע ככה, עושה לי טוב לדעת כמה שהאנשים האלה עזרו לי לא במודע, הם פשוט עזרו וזה כל-כך כיף וזו באמת הכוונה הכי גדולה".
ליאם: "אני לא מסתכל רחוק מדי. אני מנגן עכשיו כדי ליהנות ולהתמקצע וטוב לי מכל ההווי הזה של להיות חלק מלהקה. אני גם אוהב את האתגר בלנגן ג'אז כי זו מוזיקה עשירה מאוד".
דניאל: "אנחנו רוצים לנסות שיכירו אותנו. לי חשוב שנעשה משהו גדול. רוצה שהלהקה תצליח. העיקר ליהנות מהמוזיקה שאנחנו עושים ביחד כחברים וכלהקה. לפני חצי שנה לא ראיתי את עצמי מנגן על בס או חבר בלהקה אז ככה שאני לא יודע אם אני אהיה מוזיקאי בעתיד, אבל זה יכול להיות. חיים פעם אחת ולכן צריך ליהנות".
מוריה: "לטווח הקצר המטרה היא ליהנות ולהופיע באזור. לגבי ההמשך נשמח שהחומרים המקוריים שלנו יצליחו ויותר יכירו את המוזיקה שלנו ואת מה שיש לנו לבטא".
צילום: נחום סגל