בית הספר גורן לתקשורת חזותית במכללה האקדמית עמק יזרעאל סוגר את שעריו לאחר 42 שנים.
בהודעה ששיגרה מנכ"לית המכללה לסטודנטים בשבוע שעבר נכתב כי "לאחר בחינה מעמיקה ודיונים ממושכים, הגיעה הנהלת המכללה להחלטה לסגור את בית הספר גורן".
לדברי המכללה ההחלטה התקבלה בעקבות חוסר ביקוש ללימודי תעודת מעצב גרפי ועקב מיעוט נרשמים בשנים האחרונות. יצוין כי ההחלטה לא תשפיע על המשך לימודיהם של הסטודנטים שימשיכו את הלימודים כרגיל עד סיומם.
רמה גבוהה
בית הספר גורן שפועל כחלק מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל מזה 42 שנים, כבר הפך לסמל עם השנים. הוא הוקם בשנת 1982 על ידי מנהלו הראשון מוני מרוז ז"ל מקיבוץ בית השיטה.
מבנה בית הספר הנוכחי נבנה באמצע שנות ה־80 ומאז הוא מקום מושבו של גורן. מבנה בית הספר ייחודי וכולל כניסה לתוך חלל רחב בצורת עיגול שמאפשר הצגת תערוכות. עם השנים הוא גדל והתפתח לבי"ס לתקשורת חזותית שגידל דורות של מעצבים גרפיים והפך למותג בתחום שבוגריו השתלבו בעמדות בכירות בעולם התעשייה, התקשורת ובתי הסטודיו הפרטי של העיצוב הגרפי.
יש לציין כי בי"ס גורן הוותיק והמקצועי הוא מוסד הלימודים היחיד באזור העמק והגליל שמלמד את תחום העיצוב והתקשורת החזותית, ויש שכבר העניקו לו את התואר 'בצלאל' של הצפון. כעת עם סגירתו יעמדו צעירים רבים המחפשים את עתידם בעולם העיצוב והתקשורת בפני שוקת שבורה.
גאלה גוכמן-שובל למדה בבית הספר גורן בין השנים 2003-2007 וחזרה אליו כמרצה ב-2011. בשנים בהן היא למדה כסטודנטית היא מעידה כי רמתו לא נפלה מבתי הספר לעיצוב המובילים בארץ כדוגמת בצלאל, שנקר וויצו. "הם היו הנחשבים ביותר אבל גורן היה לא פחות טוב מהם כי המרצים של בצלאל שנקר וויצו לימדו גם אותנו", סיפרה גוכמן-שובל, "הלימודים היו באותה רמה. הוא גם היחיד באזור העמק והגליל שמלמד את התחום הזה".
גם היועצת האקדמית והמרצה קארין גרינברג, היא בוגרת בית הספר. "התחלתי ב-2002. היינו כמעט 40 תלמידים בשנה הראשונה וסיימנו 15", היא נזכרת, "זו הייתה תקופה שהייתה בה המון נשירה. אלו לימודים אינטנסיביים ומקיפים, 4 שנות לימוד, 5 ימים בשבוע. היית צריך להיות מעצב ולדעת לאן אתה הולך ומה המסלול שלך על מנת ללמוד את זה. המסלול עצמו לא השתנה עד היום, אבל לנו היו קורסים מעולם התקשורת והיום יש קורסים פרופר מהרב תחומי. החלק המשמעותי שלנו בתואר נלמד בגורן".
לא השתנה
למרות רמתו הגבוהה, אומרת גוכמן-שובל כי בית הספר לא היה מוכר מספיק, מה שפגם במעמדו לעומת בתי הספר המובילים בתחום. "המעמד של גורן תמיד היה קצת בעייתי מבחינת המיתוג שלו כלפי חוץ כי יש את השלישייה הפותחת, באותה תקופה אלו היו בצלאל, שנקר וויצו", ציינה.
גרינברג היא גם בוגרת תואר שני בתקשורת וממשל ובעלת תעודת הוראה לתקשורת וצילום סטילס. לפני שנתיים היא מונתה ליועצת האקדמית של בית הספר בתקופה הכי עגומה, לדבריה, של גורן. "כשנכנסתי למכללה שוב לפני שנתיים, לא הכרתי כמעט שליש מהבניינים במכללה. המכללה גדלה והתעצמה בצורה בלתי רגילה. אבל הדבר העצוב שניצב לנגד זה היה שגורן לא השתנה בכלל. כל הכיתות והבניינים שופצו, אבל גורן לא השתנה, להיפך, הוא צומצם. מה שכן קנו מחשבים חדשים".
כבר בשנה שעברה התעצמו הסימנים לקראת סגירתו המסתמנת של בית הספר, כאשר לא הצטרפו אליו תלמידים חדשים. "היו לנו 15 נרשמים, ממש לפני ה-7 באוקטובר. כשפרצה המלחמה שניים הלכו למילואים ושבוע לפני פתיחת שנת הלימודים הודיעו מהמכללה, לי ולשאר המרצים, שהם לא יפתחו את השנה כי יש רק 13 סטודנטים".
כמה תלמידים היו בשיא?
"בשנה וחצי האחרונות עשיתי עבודת מחקר כי רציתי לבדוק מי המתחרים שלי באזור הצפון. השיא היה בשנת 2015 שנרשמו אליו 20 תלמידים, וכל שאר השנים המספר נע סביב המספר הזה. לבוא ולהגיד שיש ירידה בכמות הסטודנטים שנכנסים לגורן זה לא נכון".
גרינברג שבאה בשאיפה לחזק את מעמדו של בית הספר ולהשיבו לגדולתו, לא הצליחה במשימה ולאחר שנה הרימה ידיים. "באוקטובר 22' באתי ללמד וכבר אז ראיתי שהמנהל הקודם אבירם מאיר שניהל את המקום במשך 20 שנה, נאבק בקשיים מול המכללה, ואני שהייתי אופטימית מאוד האמנתי שאפשר לעשות שינויים. במרץ הוא עזב והגשתי את המועמדות לתפקיד עם המון אמונה".
מוצלח ואהוב
לדברי גרינברג, מיעוט נרשמים היא לא סיבה מספקת לסגור את בית הספר היחיד לעיצוב באזור העמק והגליל. "אני נוטה להאמין שעולם החינוך לא אמור להיות מבוסס על כלכלה. לא יכול להיות שבגלל גרעון כלכלי נסגר חוג כזה או אחר, מכללה ובמיוחד כזו ששייכת למל"ג היא לא גוף פרטי. היופי של אסטרטגיה של אנשים שמנהלים מכללות הוא שאם יש חוג אחד משגשג וחוג אחד שהוא פחות אבל עדיין רוצים לשמור עליו, אפשר לעשות את ההתאמות. זו תנועה שנעה בתוך המכללה. עכשיו מי שרוצה ללמוד עיצוב, צריך לנסוע לחיפה או לתל אביב. מעבר לזה שאנחנו יודעים שכל הפריפריה נמצאת במקום מוקטן ומצומצם, לקחת ולסגור את הפנינה הזאת אחרי 40 שנה שהוא קיים זה עצוב מאוד".
כמה נרשמים היו לשנה הקרובה?
"אני כבר לא יודעת כי זה הלך והתגלגל בשאלה האם פותחים או לא. בזמן שאקדמיות אחרות כמו ויצו, שנקר ובצלאל כבר קיימו ימים פתוחים בינואר, אנחנו התחלנו את הפרסום לרישום בסוף מאי, כשזה כבר לא היה רלוונטי. אתה לא יכול לבוא ולהתחרות כשאתה לא משקיע במקום כמעט 20 שנה. להחליף מחשבים זה לא מביא סטודנטים".
כמה כואב לך באופן אישי שהמקום נסגר?
""אני לא עוזבת עכשיו כי קשה, נאבקתי בשנה וחצי האחרונות בכל דרך אפשרית להשאיר את המקום הזה חי ובועט. לקחתי השנה שבתון מבית הספר התיכון שאני מלמדת בו כי האמנתי שאני הולכת להפריח את השממה ולעשות עבודה מטורפת, אבל לא ניתנה לי האפשרות. אני לא יודעת מי יחליף אותי. שנה שעברה לפני שמנעו את פתיחת שנה א' ושלחו את הסטודנטים הביתה, היו לי הרבה ימים של בכי ושבר נפשי כי היה קשה לי להאמין שאפשר לעשות דבר כזה, כל פעם חיפשתי את הסיבות להבין איך אפשר לסגור מקום כל כך מוצלח עם מרצים כל כך טובים, אנשים שמגיעים ממקומות מאוד רחוקים. 90 אחוז מהמרצים הם בוגרי גורן, שזה מעיד עד כמה המקום הזה מאוד אהוב למרצים ולסטודנטים כאחד.
"ביום ראשון הגיע ג'רי ירקוני, אחד הקולגות שלי מקבוצת הפרסום ירקוני, לבחון את התלמידים", הוסיפה גרינברג, "הוא סיפר להם שתי אנקדוטות מעניינות: הראשונה, שהיה לו מעצב אחד שהיה הכי טוב לכל אורך ה-20 שנה שלו והוא היה בוגר גורן, והאנקדוטה השנייה הייתה שהוא כבוחן במשך המון שנים בבצלאל, ויצו ושנקר, אף פעם לא ראה אקלקטיות וכמות עבודות מעניינות ומדויקות עם עולם כל כך מגוון כמו שהוא ראה פה".
גורן זה בית
גם גוכמן-שובל מסכימה שההחלטה על סגירת בית הספר היא טעות. "בית ספר גורן נותן אפשרות לכל אותם אנשים שרוצים לעשות דברים מעבר", הסבירה, "עיצוב מצד אחד זו בחירה שהיא לא כל כך פרקטית לכאורה מבחינת מסלול לימודים, למרות שעיצוב נמצא בכל מקום ומעצבים יכולים להשתלב בכל תחום ובמיוחד בהייטק, אני חושבת שהוא יכול לתת הזדמנות מאוד טובה לאנשים בפריפריה, גם להתפתח באופן אישי וגם לפתח את האזור".
מה את חושבת על הסגירה?
"זה עצוב. סוגרים לי את הבית בכל מובן המילה. ביליתי במקום הזה כל כך הרבה שנים, גם בתור סטודנטית וגם כמרצה. הוא מלווה אותי כל החיים המקצועיים שלי".
לדעתך היה צריך בכל זאת לעשות מאמץ למנוע את הסגירה?
"ללא ספק. אני חושבת שמגיע לעפולה וכל האזור שיהיה פה גם עיצוב, אבל לא סתם עיצוב. כי יש גם בנוף הגליל לימודי הנדסאים של עיצוב ועוד מקומות שלומדים בהם קורסים, אבל גורן זו רמה אחרת לגמרי, אלו לימודי עיצוב גבוהים. ארבע שנים בהן הסטודנטים נחשפים לכל כך הרבה תחומים כי עיצוב זו רק כותרת, יש בזה כל כך הרבה תתי תחומים שבמסגרת לימודים קצרה מאוד קשה להיחשף אליה".
מה הסיבה לדעתך שסגרו, המקום הפך להיות פחות רלוונטי?
"אני חושבת שכפי שנאמר לנו שיש מיעוט נרשמים. אמרו לנו גם שהמכללה משקיעה משאבים כל הזמן, אבל אני לא באמת רואה את ההשקעה הזאת. מעבר לכך, להחליט החלטה כזו בשנה שהיא שנת מלחמה שלא מייצגת שום דבר, זה לא נכון. בכל המוסדות יש עכשיו ירידה מסוימת, אולי היה עדיף לחכות עם זה".
נשארים מאחור
אבירם מאיר שניהל את בית הספר במשך 20 שנה, פרש לפני כשנתיים מהתפקיד לאחר שהבין שבית הספר עומד בפני סגירה. המשמעויות של סגירת מוסד כזה לדבריו, הן מרחיקות לכת.
"מגורן יצאו במשך השנים הרבה בוגרים משמעותיים שהשתלבו בתפקידים בכירים בתחום", אמר מאיר, "חלקם פתחו עסקים וחלקם התברגו למשרות משפיעות במשרדי מיתוג ועיצוב. הרבה מהם הם תושבי היישובים והקיבוצים שבאזור כמו עפולה, נוף הגליל, מגדל העמק ובית שאן. לא כולם יכולים להרשות לעצמם לעקור את המגורים שלהם ולעבור למרכז הארץ. סגירת גורן בעצם חוסמת את האפשרות לאנשים מהפריפריה לממש את הפוטנציאל שלהם. במובן מסוים זה משאיר אותנו מאחור, זה מקבע איזושהי תמונה לא טובה. אנחנו רוצים לשנות ולהביא את האזור שלנו למקום טוב יותר, מה שהיה במשך הרבה זמן משהו ששווה להתעקש עליו, גם אם מספר הסטודנטים לא היה גבוה. הייתה אז חשיבה כמו בראשית הציונות, של הגשמה וחזון מעבר לשיקולים כלכליים. בסופו של דבר לאקדמיה יש עוד מטרות מעבר למאזן של רווח והפסד, כמו להנגיש השכלה ולהיות מקום שמאפשר פיתוח ומחקר".
לדעתך ראשי הרשויות באזור צריכים למנוע את המהלך הזה?
"אני חושב שבסופו של דבר זו החלטה פנימית של המכללה. אני לא בטוח שהדירקטוריון מודע לכל ההשלכות של הסגירה וכמה החשיבות של גורן גדולה. הרבה מאוד שנים כמעט הגנתי בגופי להחזיק את המקום הזה חי ואני לא בטוח שהיה מישהו בכל המערכת הזו שהתעקש וזה חבל כי קל נורא לסגור. אני לא מאמין שיהיה אפשר להניע מהלך כזה מחדש".
עידן חזקיה, בוגר 'גורן' (סיים ב-2005), מצטער על סגירת בית הספר. "אני חושב שבכלל בפריפריה חשוב שיהיו תחומי לימוד שמהווים אקסטנשן לחיים", אמר חזקיה שעובד היום כסמנכ"ל קריאייטיב בחברת המיתוג 'פירמה', "מקום כמו העמק, מבחינתי לימודי עיצוב ואמנות מתחילים קודם כל שם, ורק אחרי זה במקום אורבני וצפוף. זה נותן המון לראש, לרוח, ליצירה. תחושה של מקום 'בלתי תלוי', כזה שאתה לא חייב לדפוק בו חשבון לאף אחד, אפילו לא לעצמך".
עוד הוסיף חזקיה: "בית הספר הזה תמיד סבל מקשיים, לדעתי בעיקר תקציביים. אני חושב שלא נעשה מספיק מאמץ עם השנים להחזיק את המקום הזה בחיים, ויותר מזה – להתפתח. וחבל מאוד. כי הפוטנציאל של המקום הזה לפרוח הוא קיים והוא טבעי. תקציבים ראויים ותקשורת נכונה עם קהלי היעד ועם הסביבה, בדמות קמפיינים חזקים ועצמאיים, בלתי תלויים בהכרח עם המכללה, היו מביאים את המקום הזה כבר לפני יותר מעשור ליישר קו עם שאר המוסדות ללימודי תקשורת חזותית בארץ, ואני בטוח שהוא היה אחד המובילים היום. בראייה לאחור אני חושב שאנחנו למדנו בתור הזהב של גורן. ואני מודה על כך שזכיתי ללמוד בו".
המכללה: "חוסר ביקוש ללימודי תעודת מעצב גרפי"
מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל נמסר בתגובה להחלטה לסגור את גורן: "בעקבות חוסר ביקוש ללימודי תעודת מעצב.ת גרפי.ת בבית הספר גורן לאורך השנים האחרונות, החליטה הנהלת המכללה על סגירת בית הספר. צעד זה ננקט לאחר בחינה מעמיקה ודיונים ממושכים, ולאחר השקעת משאבים רבים לאורך שנים בשיווק בית הספר ושדרוגו.
"החלטה זו לא תשפיע, כמובן, על המשך לימודיהם של הסטודנטים.ות שלומדים כעת בגורן. איכות הלימודים והחוויה האקדמית של הסטודנטים.ות נשארות בראש סדר העדיפויות של המכללה וזו תמשיך לספק את כל התמיכה והמשאבים הנדרשים להצלחת הסטודנטים.ות.
"במכללה קיימים מעל 20 תארים ראשונים ושניים וכן יחידה ללימודי חוץ שממשיכים ביתר שאת בפעילותם הענפה, כמו בכל עשרות השנים האחרונות".