חבר קיבוץ גבע דנדי ידין בן ה־87 מנהל בהתנדבות כבר 25 שנה את המוזיאון לתולדות הקיבוץ ולהקת הזמר 'הגבעטרון', שנקרא 'צריף ראשונים'. במסגרת ניהול המקום הוא העשיר את אוסף הפריטים ולפחות פעמיים בחודש העביר הדרכות לקבוצות תיירים ישראלים שבאו לבקר. לאחרונה החליט ידין לפרוש מניהול המוזיאון ועכשיו הוא מחפש לו מחליף שייקח על עצמו את המשימה החשובה – להעביר את ההיסטוריה של הקיבוץ לדורות הבאים.
"אני מחכה שיגיע מחליף שייקח על עצמו את ניהול המוזיאון", אומר ידין, "אני עוד חודש בן 87. זה כבר קשה לי. אני לא אעזוב לגמרי, אמשיך לתמוך ולעזור בכל מה שאתבקש, כולל להעביר מדי פעם הדרכות. בינתיים אני עוד כאן. מנקה, מסדר והדלתות של המוזיאון פתוחות לכל אורח. אין לי בעיה לארח אדם אחד וגם קבוצה של כמה אנשים. חשוב לי שיכירו את ההיסטוריה של גבע ושל ארץ ישראל".
למה קשה למצוא מחליף?
"לא יודע. זה לא קל כי זה דורש הרבה מאמץ, התמדה, התעסקות, מסירות וכוח. אני מאמין שבסוף יימצא לי מחליף, כי לכל אחד יש מחליף".
למה המקום כל כך חשוב לך?
"העבר של גבע ושל ארץ ישראל בכלל משתקף במוזיאון הזה. המוזיאון מציג את פניו של הקיבוץ מאז הוקם בשנת 1921. יש פה סיפור".
מוזיאון גבע ממוקם ממש ליד הנקודה שבה הוקמה גבע בשנת 1921. זהו למעשה צריף מגורים שמחולק לשבעה חדרים, שהוקם בשנת 1924. בצריף התגוררו משפחות, בין היתר גם ידין ואשתו זיוה, ומאוחר יותר בני נוער. הוא נעזב בשנות ה־70. בשנת 1981, לכבוד שנת ה־60 של הקיבוץ, הוקם המוזיאון -
בתחילה בשלושה חדרים ובמהלך השנים הוסבו כל שבעת החדרים לשימוש המוזיאון.
המוזיאון הוא בהחלט מקום ייחודי בלב המועצה האזורית הגלבוע. פנינה היסטורית ונוסטלגית, שבה אפשר ללמוד רבות על החיים בשנים שלפני קום המדינה גם ובשנים שאחרי קום המדינה. כל חדר מייצג כמה נושאים, וזאת במטרה להעשיר את המקום: החדר הראשון מספר את סיפורה של הלינה בקיבוץ, ואיך נראה חדר בקיבוץ בראשית ימיו; חדר אחר מספר את הסיפור של בתי הילדים; בחדר נוסף אפשר למצוא אוסף מדהים של מצלמות; בחדר שנקרא 'ביטחון וחקלאות' יש כלי נשק ששימשו את ההגנה ואת לוחמי מלחמת העצמאות; החדר השביעי והגדול מכולם מוקדש לתולדות
'הגבעטרון' – הלהקה המפורסמת של הקיבוץ שפעילה משנת 1948 ועד ימינו. בחדר הזה יש תמונות של חברי הלהקה מתקופות שונות, תלבושות שעמן הופיעו ותקליטים. בחדר אפשר גם לצפות בסרט על תולדות 'הגבעטרון'.
"הרעיון של הקמת המוזיאון היה של מזכיר הקיבוץ בזמנו, אחיק שמחוני ז"ל. מי שעזרו בהקמה היו רות זוי, נועה ידין, רות לב ואחרים", מספר דנדי, "את כל הפריטים אספו מהקיבוץ וגם מבחוץ. האנשים שמבקרים כאן מתפעלים מהעושר של האוסף. מאחורי הצריף יש רחבה גדולה של כלים חקלאיים. יש הרבה מאוד מה לראות וללמוד במקום הזה".
ידין נולד בספטמבר 1933 בקיבוץ, בנם הבכור של אסתר ושלום זכרם לברכה, שהגיעו לארץ מרוסיה. לגבע הם הגיעו בשנת 1929. ידין גדל בקיבוץ בתקופת המנדט הבריטי בארץ. בשנת 1952 התגייס לצה"ל, תחילה לגדנ"ע, ובאוגוסט 1953 עבר לשרת ביחידה המיתולוגית 101 שהקים אריאל שרון - יחידה שבה שירתו רבים מבני העמק, בהם מאיר הר ציון, ישי צימרמן
ושמעון קצ'ה כנר. לאחר השירות הצבאי חזר לקיבוץ, עבד בין היתר בפאלחה, ניהל את המוסך, עבד בהדרכה באפריקה וניהל את תחום הבניין בקיבוץ. משנת 1956 ועד שנת 1981 היה לסירוגין חבר בלהקת
'הגבעטרון'. לפני כמה שנים הקים את להקת 'ותיקי הגבעטרון', שהופיעה בכל רחבי הארץ. כאמור, משנת 1995 הוא לקח על עצמנו לנהל את מוזיאון גבע.