אסתר גפסו ז"ל, מוותיקות נוף הגליל ואמו של ראש העיר נוף הגליל לשעבר שמעון גפסו, הלכה אתמול (חמישי) לעולמה בגיל 92 לאחר התמודדות ארוכה עם מחלת האלצהיימר.
גפסו נולדה בתוניסיה שם הייתה פעילה בתנועת בית"ר וחונכה בדרכו של זאב ז'בוטינסקי. לאחר מלחמת ששת הימים היגרה עם משפחתה לצרפת שם גרו במשך תקופה קצרה ובשנת 1969 עלתה לארץ ישראל, היישר לנוף הגליל בה התגוררה עד פטירתה: "היא אהבה מאוד את ארץ ישראל, היא אמרה לאבא שלי שהם לא הולכים יותר למקום שהוא לא המדינה שלנו", סיפר בנה שמעון, "רוב המשפחה שלנו נשארה בצרפת עד היום. אנחנו היינו יותר ציוניים ופחות דתיים משאר המשפחה".
בנה שמעון, ראש עיריית נוף הגליל לשעבר ספד לה: "אמא חינכה אותנו בדרכה של בית"ר לאהבת המולדת ולימדה אותנו את שיר בית"ר. היא הייתה הדמות הדומיננטית בבית והחדירה בנו ציונות וערכים. היא לא ידעה עברית והיא שרה את שיר בית"ר מבלי להבין את המילים ובכל זאת היא לימדה אותנו אותו".
גפסו חלתה באלצהיימר לפני שמונה שנים ומשפחתה שכרה לה מטפלת צמודה שתסעד אותה. הבן שמעון מספר שהקשר בינו לבין אימו היה חזק והוא הקפיד לבוא מדי שבוע בכל השנים האחרונות לבקר אותה.
"היא הייתה משותקת ואני הייתי בא מדי שבוע בכל שבת לשבת איתה, מחליף את המטפלת ומספר לה סיפורים. בשנים האחרונות היא פחות שיתפה פעולה, אבל היא תמיד היתה מקשיבה. אמא שלנו היתה אשת ברזל, אף פעם היא לא התלוננה. היא תמיד אמרה שהיא רוצה למות בבית שלה ולא במקום אחר והנה אלוהים שמע אותה והיא נפטרה בתשעה באב יום חורבן בית המקדש", סיפר.
היא אהבה את נצרת עילית?
"כן, היא אהבה אותה מאוד. זו העיר הראשונה שהיא באה אליה. אני זוכר שכשהיא באה היא מייד פתחה את החלונות של הבית ואמרה שהנוף של העיר הוא בדיוק כמו הצילומים שראתה בסרט על ישו. היא מאוד אהבה את נצרת עילית ונקשרה אליה. אנחנו גדלנו פה וחונכנו פה. היא הייתה עקרת בית והיתה פעילה בקרב קהילת דוברי הצרפתית בעיר".
גפסו הותירה אחריה שתי בנות ושני בנים, נכדים ונינים רבים.