מי שגר בגליל העליון, בין ראש פינה למטולה, ורוצה לבלות אחרי יום עבודה, להיפגש עם חברים על בירה או סתם לשבת בבר עם כוס יין טובה ומוזיקה שמרגיעה את הנפש, יכול למצוא מגוון לא מבוטל של מקומות בילוי. בניגוד לדימוי שיש לפריפריה הצפונית ביותר, כמקום ללא אפשרויות בילוי ובידור מחוץ לבית, מסתבר שההיפך הוא הנכון: חיי הלילה בגליל העליון חיים, תוססים ובועטים.
אז בין גל קורונה אחד לשני ורגע לפני שהחורף עוזב אותנו יצאנו השבוע לבדוק מה מצב חיי הלילה בגליל העליון. מדוע הסצנה הזו מפותחת ומה הדבר שהכי היא זקוקה לו כדי להמשיך להתפתח.
מהופעות ועד ערבי ריקודים
כיום פועלים באזור הגליל העליון לפחות תשעה פאבים וברים המציעים מגוון אפשרויות של בילוי לצד ערבי ג'אם והופעות: 'אנשו' – בר מסעדה באזור התעשייה הצפוני בקרית שמונה; 'דארמה בר' בקיבוץ הגושרים; פאב 'הפטריה' בקיבוץ דן; פאב 'קרומביין' בקיבוץ נאות מרדכי; בר 'הקרפיון השיכור' בקיבוץ עמיר; 'ג'וליאן בר' בראש פינה; 'לאון בר' בכפר בלום; מבשלת הבירה 'אודיז' בכפר גלעדי ופאב 'החקורה' במטולה.
'אנשו' הוא הבר היחיד שפועל בקרית שמונה. הוא נפתח לפני 28 שנה ומאז הוא מהווה מקום הבילוי המועדף על תושבי העיר והסביבה. מנהל המקום, ניר אלי, מספר כי ימי השיא של הבר הם בסוף השבוע. "בימים ראשון עד רביעי אנשי קרית שמונה בקושי מבלים ומי שמגיעים אלינו הם בעיקר סטודנטים ומושבניקים", תיאר אלי, "בימי חמישי ומוצ"ש גם תושבי העיר מגיעים. מדי פעם יש אצלנו הפקות של שירי שנות ה-80 ומסיבות באירועים מיוחדים כמו מסיבת פורים שהפקנו השבוע".
קראו גם:
בר 'הקרפיון השיכור' בקיבוץ עמיר שחוגג השנה את שנתו ה-20 הוא בר ביתי מקומי, שמעניק למבלים הרגשה חמימה ואינטימית של קיבוץ ומציע מוזיקה, ריקודים והופעות. "מגיעים אלינו מכל האוכלוסיות באזור אבל בעיקר סטודנטים", אומר אילן מזרחי הבעלים והמנהל של המקום, "אנחנו פועלים בדרך כלל ארבעה ימים בשבוע והימים החזקים הם בימי ראשון כשיש פה 'ג'אם מיוחד. בימי שלישי אנחנו מציעים ליין ריקודים שנקרא 'הקרפיונה'; בימי חמישי בדרך כלל יש הופעות ובימי רביעי הרצאות. התושבים כאן לא כמו בתל אביב שהם יוצאים לפאבים בשביל להשתכר, הם יותר באים לפה בשביל התוכן והאווירה".
'קרומביין פאב' בקיבוץ נאות מרדכי נמצא בבעלות הקיבוץ. הוא פתוח בימי חמישי ושישי ומציע אירועים ומסיבות ריקודים ובעיקר הופעות סטנדאפ. הקהל שמגיע הוא בעיקר מקומי מקרית שמונה ויישובי הסביבה. "הקהל שלנו הוא קהל בוגר, פלח השוק שאנחנו מכוונים אליו הוא 30+ ויש לנו גם מסיבות של בני 40+, זו הנישה שלנו שמייחדת אותנו משאר הפאבים בסביבה", אמר אבירם שגב, מנהל הפאב, "חלק מהמסיבות הם מיינסטרים ויש גם מסיבות בסגנונות מוזיקה שונים. אנחנו מקיימים ליין ייחודי לבני 30 פלוס שנקרא 'סוסיתא ביט' שנותן בוסט רציני לחיי הלילה בצפון מבחינת ההשקעה והקונספט. אנחנו מביאים גם הרצאות ודברים שהם לא הכי רווחיים כדי לתת גיוון לקהל".
מה שקורה בגליל העליון לא מאפיין אזורים אחרים בצפון. אז מה ההסבר לכך? אילן מזרחי מ'הקרפיון השיכור' מנסה להסביר: "אני משער שזה בגלל מכללת תל-חי שהיא הגורם העיקרי לסצנת הבילוי באזור. יש הרבה סטודנטים שמבלים והם יוצרים הרבה ביקוש למקומות בילוי".
איך אתה מגדיר את המבלה הממוצע בגליל העליון?
"אחד שמחפש מקום בילוי שקט ואינטימי".
יכול להיות שהריחוק מתל אביב משפיע עליהם?
"אני לא יכול להשוות את זה לתל אביב, האופי קצת שונה".
ואיך אלי מה'אנשו' נגדיר את המבלה המקומי? "הפאבים והברים מתרכזים בעיקר בקיבוצים ולא תמיד יש שם עדיפות לתושבי קרית שמונה", אמר אלי, "האוכלוסייה הקיבוצית היא שונה וברובה היא למעשה קהל של סטודנטים מהמכללה שגר בקיבוץ עצמו. הוא יכול ללכת במרחק הליכה קצר לפאב. הם גם סוחפים אחריהם את הקהל של קריית שמונה לבוא ולבלות אצלם. גם האנשו הוא בר מאוד מצליח".
המקומות תמיד מלאים
חלק הארי של המבלים במקומות הבילוי בסביבה הוא בעיקר סטודנטים צעירים וצעירות ממכללת תל-חי הסמוכה לקרית שמונה. כפיר דוייב, סטודנט במכללה שיוצא מדי פעם לבלות באזור, מספר על אפשרויות הבילוי המגוונות שהאזור מציע. "לכל בר ופאב יש ערב שהוא מיוחד אצלו ולכל מקום יש את הייחודיות שלו והנישה שלו", הסביר דוייב, "אני יוצא בעיקר לברים בקיבוצים ובמושבים מסביב. ידוע כבר שיש את הג'אם ב'דארמה' ביום אחד ואת ערב הג'אם בפטרייה ביום אחר ובקרפיון יש מסיבה בימי שלישי. המסיבות כמעט תמיד מלאות ובערבי הג'אם יש תמיד נוכחות, לא קורה שהמקום ריק, תמיד יש 50 איש לפחות. אני רואה בעיקר סטודנטים בשכבת הגיל הצעירה. לבר חאקורה במטולה יש את הנישה שלו והוא מציע מסיבות פחות מיינסטרים. אפשר למצוא שם גם את תושבי האזור ולא רק סטודנטים. מבלים שם גם חבר'ה שעברו לגור בצפון, לעבוד פה וליהנות מהטבע".
לצד העושר הקיים אוהבי חיי הלילה של האזור יתחדשו בקרוב בעוד מקום שבו יוכלו לבלות אל תוך השעות הקטנות של הלילה. בן גולן, תושב קרית שמונה וסטודנט במכללת תל-חי, עמל בימים אלה יחד עם חבריו מצוות 'פטיפון' בעיר על הקמת פאב קהילתי, שיוקם בקומה התחתונה של היכל התרבות העירוני. הוא צפוי להיפתח באוקטובר הקרוב. "זה יהיה פאב קהילתי ללא מטרות רווח", מצהיר גולן, "יש במתחם עצמו כבר אישור למכירת אלכוהול ונמכור אלכוהול במחירים נוחים. הוא מיועד גם לסטודנטים וגם לצעירים תושבי קרית שמונה. אנחנו בצוות פטיפון כצוות שמספק במה לאומנים מקומיים נדאג לכל התוכן של המקום ונקיים הופעות. זה יהיה מקום שהאמנים המקומיים יקבלו בו סוף-סוף במה ראויה".
דרושה תחבורה ציבורית
לצד מגוון אפשרויות הבילוי והמספר רב של הפאבים באזור עדיין יש דבר אחד שמעיב על השמחה ומקשה על הבילוי: העובדה שאין באזור תחבורה ציבורית שפועלת בלילות לטובת המבלים; אלו שרוצים לשתות וליהנות, אך אין להם איך לנוע והיו שמחים אם היו קווי לילה סדירים למקומות הבילוי. החוסר בתחבורה הציבורית בלילות הוא משהו שראשי הרשויות באזור צריכים לתת עליו את הדעת, אם הם רוצים שאנשים יבלו וישמרו על ביטחונם ולא ייסעו תחת השפעת אלכוהול בכבישים.
הסטודנט כפיר דוייב מציין את המרחק וחוסר הנגישות בתחבורה הציבורית כבעיה המרכזית שצריך לתת עליה את הדעת. "ברגע שיש אירוע או מסיבה אני חייב לנסוע עם רכב פרטי ואז אני לא שותה", הוא מספר, "למי שאין רכב אין לו אפשרות להגיע למקום הבילוי והוא תלוי בטרמפים וזה הופך את כל הסיפור לכאב ראש. לפעמים בא לך לשתות ולא בא לך לנהוג וזה באסה כי בסך הכל יש מגוון מאוד גדול של אירועים ומסיבות ומופעי סטנדאפ באזור. לרוב גם הכניסה לערבי הג'אם בחינם והכניסה למסיבות עולה 30-40 שקל שזה מחיר סביר לחלוטין".
"התחבורה הציבורית היא משהו שמאוד חסר באזור", מוסיף אילן מזרחי מ'הקרפיון השיכור', "אוכלוסייה שלמה תלויה ברכב ולמי שאין רכב לא יכול לצאת לבלות. צריך שיהיה שירות הסעות מסודר, זה משהו שהוא קריטי".
גם בן גולן מציין את היעדר התחבורה הציבורית בלילות כבעיה העיקרית בחיי הלילה של הגליל: "לכל פאב שתרצה לנסוע אליו צריך תמיד שיהיה נהג תורן. מאוד קשה ליהנות באמת מהערב כשאתה כל הזמן חושב על הנסיעה. אין את הזמינות והקלילות שיש בפאב כמו בתל אביב ובהרבה ערים אחרות שיש את האופציה לרדת רגע וללכת לפאב שלך".
ניר אלי מ'אנשו בר' מציע שהרשויות יתערבו כדי לפתור את המצוקה. "אני מציע שראש עיריית קרית שמונה יחייב את אחד מנותני השירות של המוניות לעבוד לפחות עד 1 בלילה ובימי חמישי אפילו עד 2 בלילה", הציע אלי, "אנחנו ממוקמים באזור התעשייה הצפוני ואנשים לא יכולים להגיע אלינו רגלית. עכשיו גם חורף ואנשים לא רוצים לנהוג. תחבורה ציבורית זה מה שהיה מעיר עוד יותר את חיי הלילה באזור".
לצד החוסר בתחבורה ציבורית מציין מזרחי את המגוון המועט של ההופעות ביחס למרכז הארץ. "חסר פה גיוון מסוים של אירועים באופן כללי בפאבים באזור", אמר מזרחי, "יש הרבה אנשים, אבל לכל אחד יש משהו אחר שהוא אוהב. לכן ההופעות מחולקות אצלנו לימים שונים כדי לקלוע לטעם של כולם".
גם גולן קובל על החוסר במקומות בילוי איכותיים: "חיי הלילה בקרית שמונה ובאזור מסתכמים בשניים-שלושה פאבים ברמה גבוהה שכיף לצאת אליהם לשתות בירה עם חברים, אבל מעבר לזה אין יותר מדי אפשרויות. יש ערבי ג'אם וכל פאב את מה שהוא מציע, אבל האופציות דלות לעומת המגוון שיש במרכז".
לדעתו של אלי מנהל ה'אנשו', גם בקרית שמונה יש מקום לעוד ברים ופאבים נוספים: "אני חושב שצריכים להיפתח לפחות עוד שלושה ברים נוספים בתוך קרית שמונה ובאזורי התעשייה, אבל שיהיו ברים ברמה גבוהה שיוסיפו אווירה אחרת. תחרות תמיד טובה לכולם".
כל העדכונים - חדשות קיבוץ