האסון הנורא והטבח במג'דל שאמס לפני שבועיים, בו נהרגו 12 ילדים ונערים שרק רצו לשחק כדורגל, זעזע את מדינת ישראל.
במרכז הרפואי זיו בצפת, לשם הועברו הפצועים מהאירוע וטופלו במקצועיות ובמסירות רבה, הבינו שצריך לטפל גם בהיבט הפסיכולוגי של הילדים שנפגעו. לאור המצוקה שהילדים הביעו, הצוות הרפואי פנה לד"ר שי חן גל, הפסיכולוג הראשי של קבוצת 'עמל ומעבר', שעומד בראש הסטארט-אפ הישראלי 'בובת חיבוקי' – בובת כלב עם עיניים עצובות וידיים ארוכות, שהוכח מדעית כטיפול הטוב ומהיר ביותר בילדים עם חרדות ופוסט טראומות.
"ביום ראשון קיבלתי פנייה דחופה מהרופאים והעובדים הסוציאליים במחלקת ילדים במרכז הרפואי זיו בצפת. הם אמרו לי שיש להם 11 ילדים מאושפזים במחלקה והם שמעו על התערבות חיבוקי", משחזר ד"ר חן גל, "הם אמרו שהילדים צריכים טיפול עם בובה, משהו רך, שיוכל להמשיך איתם הביתה אחר כך".
ד"ר חן גל עזב הכל ומייד למחרת נסע לבית החולים שם נפגש עם ד"ר בכרי דואא, מנהלת מחלקת הילדים, מירי כהן, העובדת סוציאלית ושאר העובדים במחלקה שטיפלו יחדיו בילדים שנפגעו והוריהם.
"ישבתי עם הצוות של המחלקה וקיבלתי רקע על הילדים שנמצאים שם, והתחלתי פשוט לעבור ילד ילד ומשפחה משפחה. טיפלתי קודם כל בילדים ואז גם בהורים וגם נתתי הדרכה לאנשי הצוות שם", מספר ד"ר חן גל, "אני יכול להגיד שזה היה מאוד משמעותי לילדים. בגלל החוויה הקשה שהם עברו אפשר היה לראות שמאוד קשה להם לדבר על מה שקרה, מאוד קשה להם לשתף את הדברים הנוראיים שהם ראו ואת התחושות שהם חוו. אנחנו מדברים על ילדים שנפצעו באירוע והגיעו למחלקה, אלה ילדים שממש היו בתופת. מהמעט שהם כן סיפרו, אפשר היה לשמוע את הזוועות שהם חוו. גם עם הקושי שלהם לספר, אפשר היה להבין מהדברים שלהם שהיה פחד מאוד גדול ושהדברים שהם ראו שם היו מזעזעים".
ההתערבות הטיפולית של חיבוקי מאפשרת לילדים להביע את תחושותיהם הפנימיות, גם כשקשה להם לתאר אותן. דרך בובת חיבוקי, ועם ההדרכה שעברו ההורים ואנשי הצוות במחלקה, נפתחה דלת לשיח שלא התאפשר לפני כן, ברגע שהילדים התבקשו לספר איך חיבוקי מרגיש.
"ואז הילדים יכלו לספר שחיבוקי פוחד, שחיבוקי עצוב, שחיבוקי מתגעגע לחברים שלו..." מספר ד"ר חן גל, "היה ילד שלא רצה לחזור הביתה בשום אופן כי הוא פחד. אמא שלו, אחרי שהיא קיבלה את ההדרכה, אמרה לו 'בוא נחשוב מה יעזור לחיבוקי לחזור הביתה?' והילד אמר שאם לחיבוקי יהיו חברים בבית ואף אחד לא יכנס לו לבית, והוא יהיה רק בבית ולא יצטרך לצאת החוצה, אז הוא יוכל לחזור. וככה לאט לאט הם בנו את התנאים איך חיבוקי יוכל לחזור הביתה, והילד הזה באמת בסוף הסכים לחזור הביתה".
ילד אחר, שהיה אחד הילדים הראשונים שבהם טיפל ד"ר חן גל באותו בוקר, סירב בהתחלה לגעת בחיבוקי ואמר שהוא לא רוצה לטפל בבובות. "המבט העצוב של חיבוקי איים עליו קצת. ילד עצוב שמביאים לו בובה עצובה... זה הפחיד אותו להתמודד עם זה כנראה. היה לו קשה עם זה, אז הוא נמנע, לא היה מוכן אפילו לגעת בבובה". באותו ערב, אימו של הילד התקשרה לד"ר חן גל וסיפרה שמאוחר יותר במהלך היום, בשעות הצהריים, הילד התחיל לאט לאט להיקשר לחיבוקי, עד שבזמן שיחת הטלפון כבר לא היה מוכן להיפרד ממנו. "היא אמרה שהיא מרגישה שחיבוקי מרגיע אותו ועוזר לו. הוא אפילו ישן צהריים, מה שעד אז לא היה, כי היו לו קצת סיוטים. היא אמרה שעם חיבוקי הוא ישן ממש טוב" מספר ד"ר חן גל.
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: מחבקים עם חיבוקי. ד"ר בכרי דואא, מנהלת מחלקת הילדים, מירי כהן, עובדת סוציאלית במחלקת ילדים וד"ר שי חן-גל, הפסיכולוג ראשי, עמל ומעבר
(צילום: המרכז הרפואי זיו בצפת)
ההורים, שגם הם בעצמם עברו חוויה מטלטלת, עברו טיפול והדרכה עם ד"ר חן גל, והיו מרכיב קריטי בטיפול בילדים. "ההורים הבינו מאוד בקלות את הפרויקט הזה ואת המחשבה מאחוריו, והיו פרטנרים טובים לעבודה. גם כשהילדים לא ידעו טוב את השפה, ההורים הבינו את הרעיון ומאוד התחברו לזה. הם אחר כך המשיכו את ההתערבות עם הילד גם בבתים ועקבו אחרי הטיפול של הילד בבובה" מספר ד"ר חן גל. "זה כל פעם מפתיע מחדש, כי ההורים מתרבות אחרת, אבל אנחנו רואים שוב ושוב שחיבוקי הוא חוצה תרבויות. כמו שראינו ביפן ובטורקיה ובכל מיני מקומות, חיבוקי הוא בין-תרבותי ועוזר לילדים בכל התרבויות".
ההתערבות של חיבוקי אומצה על ידי ד"ר חן גל במהלך מלחמת לבנון השנייה, ומאז עזרה לכ-150 אלף ילדים ברחבי העולם להתמודד עם אירועים טראומטיים, ביניהם ילדי יפן לאחר הצונאמי, ילדי אוקראינה, ילדי טורקיה לאחר רעידת האדמה, וכמובן גם יותר מעשרת אלפים ילדים מפונים ומגבולות הצפון והדרום במלחמת חרבות ברזל. "מה שהיה טוב זה שבדיוק תרגמנו את הספר של חיבוקי לערבית. עוד לא הספקנו להדפיס אותו, אז ממש ביום לפני הלכנו מהר לבית דפוס וב-12 בלילה קיבלנו את העותקים הראשונים של הספר בערבית, והם נמצאים עכשיו אצל הילדים" ד"ר חן גל מספר.
כל אחד מ-11 הילדים והוריהם קיבל בובת חיבוקי משלו ואת הספר בערבית, אותו הם קראו עם הוריהם. כ- 15 אנשי צוות במחלקה ובבית החולים עברו הדרכה עם ד"ר שי חן גל על הטיפול באמצעות בובת חיבוקי וקיבלו את הערכה, על מנת ליצור סביבה תומכת מסביב לילדים בזמן שהם עדיין בבית החולים.
מעבר לטיפול הראשוני שנתן ד"ר חן גל, הילדים ממשיכים את ההתערבות של חיבוקי וגם מקבלים טיפול פסיכולוגי. גם ילדים שלא נפצעו אבל נכחו באירוע מטופלים פסיכולוגית, חלקם עם פסיכולוג שד"ר חן גל מלווה, ושעובד עם חיבוקי בעצמו.
בעקבות האירוע הקשה ומתוך הבנה שגם שאר הילדים במג'דל שמס מושפעים ממנו, "חיבוקי" וראש מועצת מג'דל שמס מנסים ליזום פרויקט משותף כדי שכל הילדים בכפר יוכלו לקבל התערבות טיפולית של חיבוקי. עמותת תלם מקבוצת "עמל ומעבר", אשר תחתיה פועל פרויקט חיבוקי, מנסה להוציא את היוזמה הזו לפועל יחד עם המועצה האזורית.
דרך בובה קטנה ועצובה של כלב, ד"ר חן גל וצוות "חיבוקי" מנסים לעטוף ולחבק את ילדי מג'דל שמס ומשפחותיהם, ולהזכיר להם שתמיד יש מקום לתקווה ולריפוי דרך אהבה ואוזן קשבת.