אלו ימים לא פשוטים לכולנו. המילואימניקים המגויסים שמתגעגעים הביתה ומותירים את האישה והילדים מאחור, פינוי אזרחים מיישובי קו העימות בצפון והדרום, תחושת חוסר ודאות שפוגעת בשגרה ובתפקוד היום-יומי, וכמובן דאגה בלתי פוסקת לחיילי צה"ל, כוחות הביטחון והחטופים המוחזקים ברצועת עזה.
ובתוך כל המציאות המורכבת הזו, יש מי שמצליחים לגלות תעצומות נפש ולהוכיח פעם אחר פעם את הפנים היפות של עם ישראל. דוגמה מובהקת לכך מגלמת בדמותה אלישבע כהן ארזי, רכזת תחום רפואה מונעת במחוז חיפה וגליל מערבי של כללית, ומי שמצליחה להתמודד מזה ארבעה חודשים מול שורה של אתגרים, תוך שהיא מפגינה מקצועיות, אורך רוח, חמלה ואנושיות יוצאת דופן.
אלישבע בת 59, נשואה, אמא ל-8 ילדים וסבתא ל-12 נכדים, המתגוררת מזה קרוב לעשור במושב אבן מנחם שבמועצה האזורית מעלה יוסף, פחות מ-3 קילומטרים בלבד מגבול לבנון.
מפרוץ המלחמה מתמודדת אלישבע מול מציאות מורכבת למדי. בעלה ו-3 מבניה גויסו לשירות מילואים ביחידות לוחמות הפועלות ברצועת עזה ובגזרת הצפון. במקביל, היא ויתר בני משפחתה מפונים מביתם למלון באזור הכנרת. ואם זה לא מספיק, למשפחה לול תרנגולות מטילות במושב, עובדה המחייבת להגיע אחת ליומיים בחזרה למשק, על מנת לטפל ב-לא פחות מ-2500 תרנגולות. "זה מרגיש קצת כמו לשחק באש, אבל אין לנו ברירה אחרת", היא מספרת.
את דרכה המקצועית החלה לפני 35 שנים בכללית, לאחר סיום לימודי סיעוד והכשרתה כאחות. מזה מספר שנים היא אמונה במסגרת תפקידה על מערך אחיות טיפות החלב, ב34 תחנות טיפת חלב ברחבי חיפה והגליל המערבי. היא אחראית על איכות המקצועית של מערך האחיות, בקרת עבודה שוטפת, הכשרה וליווי מקצועי, פרקטיקה ועוד. כמו כן היא משמשת כיועצת הנקה וחיסונים.
"כללית היא הבית שלי, משפחה נוספת. התחלתי לעבוד בארגון חודשיים אחרי סיום הלימודים, ומאז אני כאן. צמחתי מתוך הארגון וספגתי ממנו כל כך הרבה. אני בעיקר מודה על הזכות להיות סוג של 'אמא' עבור האחיות, מנטורית ברמת הידע, הקשר הבין-אישי והיכולת לשמש עבורן ככתף תומכת בנושאים מקצועיים ואישיים כאחד".
מדיבורים למעשים
כאדם מאמין כהן ארזי מנסה לתאר את מנעד הרגשות שעובר עליה, תוך שהיא משתפת באופן גלוי במחשבות ובלבטים המשתנים באופן תדיר מקצה לקצה. "מנעד הרגשות נע בין דאגה מטורפת לבין היכולת לסמוך על בני המשפחה ועל הקב"ה. לרוב אני מורידה את האופציה של לצלול למחשבות שליליות, אבל לפעמים זה חזק ממני. יצא לי חלילה לדמיין את הנורא מכל. כשזה קורה אני משתדלת לאסוף את עצמי ולחשוב חיובי. בסופו של יום אנחנו אחראים על ההשתדלות האישית ועל מה שנמצא בידיים שלנו. זה גם מה שמנחה אותי ביום-יום, ובמיוחד בעת הקשה הזו. להישאר שמחה בחלקי ולהיות בעשייה". ואכן, מדיבורים למעשים. מתחילת הלחימה נרתמה אלישבע לפעילות ענפה למען חיילי צה"ל, לרבות כביסות, בישולים, איסוף תרומות ועוד. במקביל, ראתה בעבודתה השוטפת ובאחריות על מערך האחיות במחוז כמשימה בעלת ערך עליון. "כארגון בריאות הגדול שמעניק שירות למרבית האוכלוסייה באיזור הצפון אנו ממשיכים להעניק שירותים רפואיים בחירום ובשגרה כאחד. האחיות במחוז ממשיכות בעשיה זו כאשר חלק מהבעלים או הילדים מגויסים אחרות פונו מביתן וחלק אף נאלצו לעזוב את המרפאה בה עבדו. בתוך כל הכאוס הזה, המשימה שלי היא קודם כל להיות שם עבורן, קודם כל ברמה האנושית. מבחינתי, אם הצלחתי לעזור ולו לאחות אחת, עבורי זהו עולם ומלואו".
מרגישה תחושת שליחות מעצם התפקיד?
"יש משהו מאוד נשגב באפשרות לעמוד ברמה המקצועית בראש מערך של עובדות כל כך איכותיות כמו אחיות. זו הסיבה שאני מאוד מתחברת לשם החדש 'אחיות' בשורוק. בתוך המילה הזו מתחבאות המילים 'חיים' ו-'אח', שפירושן 'החיות' שיש בעבודה מעוררת ההשראה שלהן. היכולת להירתם למענן וללוות אותן לאורך כל תהליך ההתפתחות האישי, הוא בעיניי זכות גדולה שנפלה בחלקי".
איפה נפגוש אותך בעוד שנה מהיום?
"בתקווה גדולה שכבר בבית. בכל יום שעובר מאז פונינו, הגעגועים לחזרה הביתה ולחיים נורמליים ושקטים הולכים וגוברים. על דבר אחד אני יכולה להתחייב – נעשה את הכל כדי שהבית שלנו יחזור להיות מרכז העניינים ויאגד תחתיו את כלל המשפחה הקרובה והמורחבת גם יחד, כולם כולל כולם. אני מייחלת לכך שאוכל להמשיך להתייצב מדי בוקר לעבודה, ולקדם שירות ואיכות רפואית ללא דופי. כללית הוכיחה שבשגרה, ועל אחת כמה וכמה בחירום, היא מצליחה לשמור על רף איכות גבוה במיוחד, בדגש על טיפול בתינוקות וילדים, שהם דור העתיד שלנו".
מה תהיה "תמונת הניצחון" בשבילך?
"סיימתי לאחרונה לקרוא ספר בשם 'חוות העלמות' של שולמית לפיד שמתמקד בתקופת העלייה השנייה וההתיישבות היהודית סביב הכנרת. במהלך הקריאה, חשבתי לעצמי לא פעם, איזה כברת דרך מטורפת עשינו במאה השנים האחרונות. אין לי ספק שגם ב-100 השנים הבאות נמשיך באותה מגמה מופלאה של עם ישראל במדינה שלו. נכון שהתקופה מורכבת, אבל אני מאמינה בכל ליבי שמתוך הכאב והשבר, העצב והאובדן הקשים מנשוא, נדע לצמוח מעלה למחוזות הכי גבוהים".
בשיתוף כללית מחוז חיפה וגליל מערבי