קארין (שם בדוי), מעצבת פנים מצליחה ואם מסורה, לקחה את בנה שביט בן הארבע ליום כיף בקניון. במהלך הסיבוב בין חנויות הצעצועים לגלידה, נכנסו ביחד לחנות תכשיטים, שם נעצרה קארין מול ויטרינה שהציגה טבעות עם עיטורי לבבות.
היא בחנה טבעת זהב עדינה עם צורת לב, כשפתאום שביט אמר בהתלהבות, "אמא, זו טבעת כמו שאבא קנה לסילביה!". קארין קפאה. בהתחלה חשבה שלא שמעה נכון, אך כששאלה למה הוא מתכוון, השיב שביט בפשטות של ילד: "אבא לקח אותי איתו. הוא אמר לי לא לספר לך, כי זו הפתעה לסילביה".
אולי יעניין אתכם:
סילביה (שם בדוי), המטפלת של שביט, עבדה עם המשפחה מזה כשנה. היא הייתה חלק בלתי נפרד מהבית, אהובה על שביט, מנומסת, מסורה ולכאורה נטולת כל כוונה רומנטית. אבל המשפט הקצרצר שיצא מפיו של הילד חשף מציאות אחרת לגמרי.
ההשלכות לא איחרו לבוא. בימים הבאים התנהלה קארין כמו על אוטומט. היא אספה פרטים, חיברה קצוות – ולבסוף ניגשה לרום, בן זוגה מזה שש שנים, עם שאלה ישירה: "מה קורה בינך לבין סילביה?". בהתחלה רום הכחיש, אך בהמשך הודה שהקשר הרגשי, שנמשך מספר חודשים, נרקם "בטעות" אך לא היה חד צדדי, ובמהלכו גם נרכשה טבעת הלב במתנה.
איך ממשיכים מכאן?
קארין, פגועה וכואבת, לא חיפשה נקמה – אלא יציאה מכובדת מהקשר. היא פנתה אליי במטרה להסדיר את הפרידה בדרך הוגנת, בראש ובראשונה עבור שביט.
סיום מכובד. את תהליך הפרידה של בני הזוג ניהלתי ברגישות, מתוך הבנה עמוקה למורכבות המצב. ניסחתי עבורם הסכם גירושין שכלל חלוקת רכוש הוגנת, משמורת משותפת וקווים מנחים לתקשורת טובה בין ההורים. בני הזוג חתמו בלחיצת יד על ההסכם, שיאפשר להם להתחיל פרק חדש מבלי לפגוע בילד.
מה למדנו מהמקרה הזה?
1. לילדים עיניים ואוזניים חדות. גם אם נדמה שהם עסוקים במשחק, הם קולטים כמעט הכל.
2. האמת תמיד צפה, גם אם באיחור. הניסיון להסתיר דברים במשפחה לרוב אינו מחזיק לאורך זמן.
3. השלכות של בגידה חורגות מהקשר הזוגי מעבר לכאב בין בני הזוג, ילדים הם הראשונים שנפגעים – גם אם הם לא מבינים עד הסוף מה קרה.
4. אפשר להיפרד אחרת. תהליך של גירושין לא חייב לכלול מלחמות. בליווי נכון, ועם הסכם מאוזן, ניתן לפרק זוגיות תוך שמירה על כבוד הדדי ועם חשיבה על העתיד המשותף כהורים.