פחות משנה לבחירות ברשויות המקומיות והשטח בעפולה כבר מתחמם. אל הזירה הפוליטית הצטרף עכשיו רשמית פרופסור רמי יוסף שמצהיר על התמודדותו לראשות העיר וחושף לראשונה את תוכניותיו ואת משנתו הפוליטית אותה הוא מתכוון להנהיג בעיר אם ייבחר.
מה שהביא את יוסף להחליט דווקא עכשיו - בגיל 55 כשהוא בשיא הקריירה המקצועית שלו בתחום האקדמי ובעל עסקים פרטיים - לשים את הכול בצד ולבוא לפוליטיקה, הוא לדבריו ערך השליחות והנתינה שספג מהוריו.
"המחשבה להצטרף לפוליטיקה מקננת בי כבר כמה שנים, עכשיו הגיע השלב בחיים שאמרתי שאם לא אקפוץ למים כבר לא אעשה את זה אף פעם", הוא משתף, "בשבילי להיות ראש עיר זו פגיעה מאוד משמעותית בהיבט הכלכלי. גם בהיבט האישי אני לא איש של חשיפה ותמונות ויחסי ציבור, אני רחוק מזה בקיצוניות לצד השני. ההתלבטות היתה קשה מאוד, אבל השליחות והנתינה למען העיר הם אצלי בראש המעלה".
עם אלקבץ באוניברסיטה
יוסף (55), נשוי לשגית ואב לשלושה, נולד וגדל בעפולה, הילד העשירי למשפחה בת 11 אחים ואחיות. הוריו חביב ולטיפה ז"ל עלו ב-1951 מעיראק למעברה בטירת הכרמל ולאחר מכן למעברת עפולה. עם פירוקה של המעברה עברו להתגורר בצריף קטן ברחוב שלום עליכם 4 בעיר.
"הצריף קיים עד היום ואחותי גרה בו, היא בנתה בית פרטי ומאחוריו נמצא הצריף שציפינו אותו מבחוץ. זו תקופה שלא היתה פשוטה והיה חוסר כלכלי, אבל החוסר הזה חישל אותי ואת כל האחים שלנו כשהיה צריך להתמודד עם דברים קשים בחיים. בכל חופשה מבית הספר הייתי הולך לעבוד בבניין ובאינסטלציה בזמן שחברים שלי היו נוסעים לטיולים. בזמנו זה הציק לי, אבל בדיעבד זה בנה אותי".
האב חביב עבד לפרנסתו כעגלון בעין חרוד והאם לטיפה היתה עקרת בית שדאגה לצורכי הבית וגידלה את ילדיה במסירות. "כדי לפרנס אותנו אבא היה גם משלים הכנסה בשמירה בבניינים ובלילות היה עובד במשמרות במשמר האזרחי", נזכר יוסף. "אבי נפטר ב-2006 ואמי ב-2012. זה דור של ענקים במלוא מובן המילה; להגיע למדינה חדשה, לבנות את עצמך בעשר אצבעות ולגדל 11 ילדים זה לא מובן מאליו. הם אף פעם לא חשבו על עצמם".
יוסף למד בבית הספר היסודי יזרעאל ולאחר מכן בתיכון אורט ובתיכון המחוזי ע"ש בן גוריון. בצבא שירת בסיירת צנחנים. הוא השתחרר מהשירות הסדיר ב-88' ובמילואים שירת ביחידה מובחרת. לאחר הצבא נסע לאוסטרליה לתקופה של חצי שנה שבה טייל ועבד כדי לחסוך כסף ללימודים. כשחזר התחיל ללמוד באוניברסיטת חיפה לתואר ראשון בסטטיסטיקה וכלכלה אותו סיים בהצטיינות. "זה היה ממש במקרה", הוא נזכר, "כשהייתי באוסטרליה אחותי רשמה אותי ללימודים והודיעה לי שהלימודים מתחילים בעוד שבועיים. היא ידעה שאני ריאלי ורשמה אותי ללימודי כלכלה. לא התכוונתי לבוא ללמוד, אבל ככה היא מצאה דרך להחזיר אותי ארצה".
לאחר התואר הראשון סיים יוסף בהצטיינות לימודי תואר שני באקטואריה באוניברסיטת חיפה במהלכו השלים לימודי תעודת דיפלומה באקטואריה מטעם סיטי יוניברסיטי בלונדון. "אלו היו 11 שנים שלמדתי ועבדתי בעבודות שונות. בשנים הראשונות עבדתי בנמל בחיפה בתחזוק מיכלי הדלק והייתי מאבטח. אחר כך הייתי אסיסטנט ובאיזשהו שלב הייתי מרצה באוניברסיטת חיפה".
את ראש העיר אבי אלקבץ הכיר יוסף במהלך עבודתו באוניברסיטה. "הוא היה מרצה במחלקה לכלכלה ושם בפעם הראשונה דרכינו נפגשו. היינו חברים מאוד טובים. ההורים היו שכנים בעפולה וגרו מול ההורים שלי, אבל לא נפגשנו".
לאחר סיום הדוקטורט בשנת 99' התחתן יוסף עם אשתו שגית, עפולאית במקור אותה הכיר בעפולה. "הייתי חבר של חברה של אחותה וכך הכרנו". לאחר מכן עבר לאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע שם קיבל מינוי כמרצה במחלקה למינהל עסקים. מאז 2011 הוא פרופסור מן המניין באקטואריה ומשמש כיו"ר הסגל הבכיר של אוניברסיטת בן גוריון. במהלך השנים פרסם יוסף מעל 50 מאמרים בכתבי עת אקדמיים בינלאומיים. לצד דרכו המקצועית באקדמיה יוסף הוא גם בעל חברת ייעוץ אקטוארי, פנסיוני וכלכלי.
לעזור לחלשים
בין השנים 2005 עד 2007 היה פרופ' יוסף מנכ"ל עיריית עפולה, תחת ראש העיר דאז והיום אבי אלקבץ. מאז שעזב את העירייה הוא התרחק מהחיים הציבוריים בעיר והתמקד באקדמיה ובעסקיו. עכשיו הוא חוזר ורוצה להיבחר לראש העיר הבא.
"אני רוצה להוביל את עפולה למקום קצת אחר. שהיא תהיה סוג של מטרופולין גם בתעסוקה וגם כמרכז אקדמי מוביל", הוא מצהיר על תוכניותיו, "היום לילדים אחרי צבא אין לאן לחזור בעפולה. אין להם מה לעשות בעיר, לא לבן שלי ולא לילדים של אחרים. אין פה מרכזי הייטק ולא מרכזי מחקר. חוץ מלעבוד במפעלים באלון תבור כעבודה אחרי צבא, אין להם מה לעשות פה ולכן הם עוזבים את העיר".
גם בתחום הרווחה יש ליוסף תוכנית מסודרת. "יש גם כמה דברים שאני מתכנן לעשות בתחום של הרווחה שמאוד מדבר אליי. יש פה אוכלוסיות שאין להן מענה, ולא רק שאין להן מענה אלא המענה שיש להם מטרטר אותם. אחד הדברים שאני חושב לעשות הוא להקים מרכז 360 שכל אוכלוסייה במצוקה שמגיעה למרכז הרווחה תקבל את כל המענה באותו מקום תחת חסות העירייה".
תחום החינוך נוגע בלבו באופן מיוחד ואם ייבחר מתכנן יוסף לעשות מהפכה בבתי הספר. "אני רואה מה הילדים שלי צריכים לעבור כדי לגשת לבחינת בגרות מתמטיקה ב-5 יחידות. אין לזה מענה היום בבתי-ספר. היום כדי שילד יצליח בחמש יחידות, ההורים שלו צריכים לממן לו שיעורים פרטיים באלפי שקלים בחודש כהכנה לבחינות הבגרות. זה משהו שאני יכול לתת לילדים שלי אבל חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה לא מסוגל לעשות את זה, ויש פה ילדים מאוד מוכשרים. 'מבני עניים תצא תורה' - זו התפיסה שלי - וצריך לתת לאותן אוכלוסיות מוחלשות את המעטפת הזו כדי שהם יצליחו. לא להגיד להם אל תיגשו לחמש יחידות כי זה יוריד את הממוצע, אלא להפך - לגרום להם לגשת ולתת להם את כל המעטפת שצריך. זה משהו שהעירייה צריכה לפתור".
עיר של אקדמיה
ליוסף יש כבר חזון ותוכנית מגובשת מוכנה ליום שלאחר הבחירות אם יישב על כיסא על ראש העיר. "הכול כבר מוכן ליום הפקודה. אם הציבור יחליט שכן ויבחר בי ובורא עולם יחליט שכן - זה יקרה מהר. אני מסוג האנשים שעובדים מהר מאוד. אני נכנס וישר מתחיל להזיז את הדברים. אין לי את הזמן ללימוד, לא לי ולא לאנשים שהולכים להיות איתי בתוכנית העבודה. אני לא מתכנן להגיע לפה לשתי קדנציות ולא לשלוש. אני מגיע לתקופה קצרה".
המודל של עפולה ברמה העירונית לתפיסתו של יוסף הוא העיר באר שבע. "עפולה יכולה להיות באר שבע של הצפון. באר שבע היא מרכז הייטק ומרכז סייבר ועיר מרכזית גם בתחום של התרבות. הייתי רוצה להקים פה בית ספר למחול ותיאטרון ולפתח את עפולה גם בתחום התרבות. מהבחינה הזו המודל הוא באר שבע, זו עיר עם צביון דומה לעפולה, רק שעפולה הולכת לכיוון אבל יש לה הרבה לאן להתפתח".
בשביל זה צריך תקציבים מהממשלה.
"ברור. השאלה היא איך אתה לוקח את מסגרת התקציב ולאן אתה מנתב את הכספים. יש חלוקה שכרגע החליטו עליה ראשי הערים האחרונים, ואני הייתי בונה את התקציב קצת אחרת: מבחינתי לזרוק חצי מיליון על זיקוקים באוויר ביום העצמאות, זה בזבוז. אני את הכסף הזה אתן לאנשים שאין להם מה לאכול. אני לא בא להיות ראש עיר פופולרי. אני בא לעשות את מה שבתפיסת העולם שלי. אני לא בא בשביל התמונות ובשביל ללחוץ ידיים.
"אני בא לעשות את מה שאני חושב שצריך לעשות: לקחת את הילדים ולתת להם את האפשרות להצליח בלימודים האקדמיים שלהם ולתת להם תשתיות בהיבט של התעסוקה שיהיה להם לאן לחזור ולפתח את כל העיר בכיוון הזה. לשם ילך הכסף. אני חושב שההשקעה בדברים האלה תניב את התנובה שלה בעוד כמה שנים וכשיהיה כסף ותהיה רווחה בעוד כמה שנים, אז יהיה אפשר להגדיל את התקציב גם לכיוונים האחרים".
כתושב עפולה מה הכי חסר לך היום בעיר?
"אני הייתי מתחיל קודם בנושא של החינוך. יש פה כמה וכמה תוכניות שהייתי משקיע בהן כמו חיבור בתי הספר לעולם האקדמיה. יש פה ושם תוכניות אבל לא כמשהו כולל. ילד מעיר פיתוח בכלל לא חושב על האפשרות הזו של האקדמיה, בפריפריה המחשבות הן איך לגמור את החודש ואיך חיים. אני רוצה לשנות את הדבר הזה. אני מוכן לתת מעצמי בשביל השליחות הזו.
"אני רוצה שכל הילדים יתחברו לעולם הזה, אם זה על ידי הרצאות של חברים מהאקדמיה שיגיעו לבתי ספר ודרך סיורים של תלמידים שיגיעו לשמוע הרצאות בעולם האקדמיה. ואז אותו ילד שחושב רק על הסנדוויץ' שלו יידע שיש גם דברים מעבר לזה ומעבר למה שאין להם מה לאכול בבית. יש את העולם הגדול. אתה מטמיע בו את המחשבה לאן הוא יכול להגיע ואת הרצון להצליח".
עפולה תחתיך תהיה עיר האקדמיה של הצפון?
"זה אחד הדברים שאני מתכנן לעשות. בית ספר לרפואה שראש העיר לשעבר איציק מירון התכוון להביא, זו דוגמה טובה. אפשר לחבר אותו לאוניברסיטה כמו בן גוריון. זה מצריך אנרגיה אבל זה בר-עשייה. עפולה תתחבר לעולם האקדמיה".
לא צריכים להתמודד
יוסף ירוץ ברשימה עצמאית תחת הסיסמה 'יחד ננצח' וכבר גיבש לעצמו את רשימת האנשים שמלווים אותו. "יש כבר כמה וכמה אנשים מעולמות מגוונים. גברים ונשים שמלווים אותי והם חלק מהרשימה. עוד לא קבענו את המספרים".
מה אתה עושה כדי להיבחר?
"אני פועל בכמה רבדים: קודם באמצעי התקשורת המסורתיים ואחר כך ברשתות החברתיות שם יושקע עיקר המאמץ כדי לשכנע את התושבים. שם זו פוליטיקה אחרת. אין לי כוונה לדבר רע על אף מועמד, להפך; אני חבר אישי גם של איציק מירון וגם של אבי אלקבץ. מאז 98' כשאיציק מירון נבחר כל אחד מהם כיהן שלוש קדנציות. אני חושב שהם מינפו את עפולה והצעידו אותה בכמה רמות. אני חושב שהם עשו למען העיר ותרמו יותר לעיר מאשר עשו לביתם ותושבי העיר צריכים להכיר להם תודה".
איך תגיב אם יגררו אותך למה שקורה בדרך כלל בבחירות - קמפיינים שליליים?
"אני מקווה שהקדוש ברוך הוא יסייע בעדי לא להגיב".
אתה חושב שאיציק מירון לא צריך להתמודד?
"אני חושב שהוא לא צריך להתמודד. הוא תרם הרבה למען העיר אבל הגדולה של בן אדם היא לדעת מתי לעצור ולהגיד 'עשיתי, תרמתי, בוא ניתן את השרביט לדור הבא'".
ולמה אתה חושב ששעתו של אבי אלקבץ כראש עיר הגיעה לסיומה?
"אין ספק שכל אחד יכול עוד לתרום אבל לראייתי בעולם הציבורי צריך להגביל את הכהונה לשתי קדנציות, בין אם זה ראש ממשלה או ראש עיר. אם אבחר אני לא בטוח שתהיה קדנציה שנייה אפילו. אם אספיק לקדם את המהלכים שאני מתכנן לקדם בקדנציה אחת ואפילו רק להניע אותם - אז לא אמשיך לקדנציה נוספת. העניין הוא אילו סמכויות אתה מאציל ומי האנשים הנכונים שאתה בוחר שיעבדו איתך כצוות".
מה דעתך על ההתמודדות של שלמה מליחי?
"נפגשתי איתו כמה פעמים. אני מנסה להניע אותו לרדת מההתמודדות ולהצטרף אליי. אני חושב שהוא אפילו יעשה את זה בשלב מסוים. שלמה הוא איש משכמו ומעלה שתרם הרבה למען העיר ואני חושב שהוא יוכל להמשיך לתרום כמספר 2 או בתפקיד משמעותי אחר".
לחדש את השורות
לאחרונה החל יוסף לערוך חוגי בית. ברור לו מאוד שהמפגש האישי עם התושבים הוא המפתח בדרך ללשכה בקומה השלישית בבניין העירייה.
"אני מקבל תגובות חיוביות בחוגי הבית מצד אנשים שאומרים לי שהם רוצים להחליף את מה שקיים. הם רוצים דמות חדשה שתתמודד", אמר יוסף, "הרבה מאוד מברכים על ההצטרפות שלי. נראה שזה הולך לכיוון חיובי. אני מוכר בעפולה והמשפחה שלי מאוד מוכרת בעיר. יש לי חיבור לכל המגזרים בעיר ונפגשתי עם נציגים של החרדים מש"ס, האתיופים וחבר העמים".
אלקבץ ומירון הצליחו לייצר לעצמם בסיס תמיכה מאוד משמעותי בשנים האחרונות. איך אתה יכול לגרום לסחף ולבנות לך בסיס תמיכה שיביא אותך ל-40 אחוזים?
"בסיס התמיכה הזה היה פעם. היום זה כבר לא ככה. כבר הריצו כמה סקרים כולל סקר של השלטון המקומי. תושבי עפולה רוצים מועמד שלישי ניטרלי - מישהו חדש, ראש עיר חדש".
איזו מערכת בחירות אתה מקווה שתהיה?
"שתהיה נקייה מהשמצות ומאוד עניינית. האוטופיה שלי היא שכל מועמד יבוא ויגיד מה הוא נותן מעצמו, לאן הוא רוצה להוביל את העיר ומה הוא מתכוון לעשות - ושהציבור יחליט. לא ללכלך זה על זה או ההוא על ההוא".
מה דעתך על צביון העיר עפולה?
"חד משמעית צריך לשמור על צביון יהודי בעפולה. 'חיה ותן לחיות', כל אחד יחיה את החיים שלו ועפולה צריכה להישאר בראייה היהודית שלה. בהקשר הזה גם חשוב להבהיר שראש העיר לא יכול להחליט לקבלן או לאדם פרטי למי למכור את הבית שלו".