מחרשת השמועות בזמן האחרון סביב מותו של מקס, נער בן 12, ללא ספק תפסה חלק ניכר מהקשב שלי ומהסקרנות. ערפל כבד וסמיך מרחף עד רגעים אלו בדבר נסיבות המקרה, וכמו בסיטואציות מהסוג בו האדם נאלץ להתייצב מול אירוע טבע כזה או אחר - כל שהוא יכול לעשות זה להמתין ולקוות. לקוות שהאירוע יחלוף מהר ללא נזקים ואבדות. ובנימה זו, ארצה להגיד שאני משתתף בצערם העמוק של המשפחה ומקווה שהערפל הזה יחלוף בקרוב ויפסיק על הדרך דיווחים רבים של אנשים שהחליטו שבנוסף לעיסוק שלהם, הם גם משמשים כ׳חזאים׳ הבטוחים במה צופן לו המחר או במקרה שלנו - מה קרה למקס הצעיר. אירוע נוסף, מפתיע ומצער שאירע בתחום השבועיים האחרונים ושחתם סופית את מושא הטור הזה היה מותו הטראגי של אגדת הכדורסל קובי בריינט.
שאלתם את עצמכם פעם איך דיווחים מן הסוג משפיעים על הילדים שלכם? אגב, כוונתי ל׳מן הסוג׳ הוא לסוג המפתיע. הפתאומי. לזה שלא מצפים לו ויוצר סוג של הלם. לזה שמשאיר אפילו אתכם ההורים ללא מילים או יכולת הסבר הגיוני לילדודס שלכם. אז לאלה ששאלו וגם לאלו שלא - אני כאן בכדי לעשות קצת סדר שללא ספק יעשה טוב לארגז הכלים שלכם.
📷
אנחנו בני האדם שונים האחד מהשני וכך גם ילדינו, הן בתוך התא המשפחתי ובייחוד בזירה הסביבתית. לכל אחד המבנה הפנימי שייחודי רק לו, מה שמשליך כמובן על השוני ביכולות שיש לכל אחד ואחד. מאורע או דיווח אחד בהכרח יתקבל וייתפס באופן שונה אצל כל איש וילד. אך על דבר אחד יסכימו איתי כל הפסיכולוגים, אנשי החינוך והרוח בעולם: קיים קשר מובהק בין ׳זמני איכות׳ ומעורבות הורית שוטפת לבין יכולת התמודדות ושיתוף גבוהים של ילדים ברגעי לחץ ומשבר.
מהצד השני ועקב ההתפתחות המהירה של עידן הטכנולוגיה והנגישות, קיים קשר בין היעדר ׳זמני איכות׳ ומעורבות הורית שוטפת לבין יכולת התמודדות ושיתוף נמוכים של ילדים ברגעי לחץ ומשבר.
אז העצה שלי אליכם הורים יקרים היא שעדיף לכם לא לחכות לפעמים הבאות. זכרו שבכל פעם שאירועים מן הסוג קורים, ילדכם עלול להגיב באופן שונה ואחר מהילד של חבריכם. הוא עלול ׳לצבור מחשבות׳ שלרוב הופכות למציקות ולא נעימות, להכנס בלי משים לב ל׳מוד של חששות׳ שאט אט פוגעות בשגרת החיים, ובעקבות הנגישות העצומה שקיימת היום גם לצאת ל׳מסע חיפושים׳ של תשובות ושאר הסברים ברחבי הרשתות שברוב המקרים מאפשרות גישה לכל גיל ללא כל סינון כזה או אחר. רשתות אלה עלולות לשמש ככלי ל׳פיתוח חרדות ולחצים׳ אינטנסיבי סמוי הנגיש לילדכם.
מעורבות הורית שוטפת ובריאה בחיים של הילדים שלכם תסייע להם להרגיש מוגנים ומוכנים ברגעי התמודדות מהסוג. זכרו להקפיד להתאים את מידת המעורבות ההורית לגיל הילד. בגילים הקטנים נשתדל לעקוב תמיד ולוודא 24/7 למה הם נחשפים, כשהם מתבגרים הם רוצים קצת ׳ספייס׳ וצורך להתמודד לבד עם דברים וזה בסדר גמור אך שלא תטעו - המעורבות שלכם נמשכת תמיד ובעת חשד וצורך אתם בהחלט מתערבים ומראים נוכחות.
מעבר לתחושת כיף ורווחה נפשית, הקפדה על ׳זמני איכות׳ קבועים תסייע לילדכם להרגיש שהדלת שלכם תמיד פתוחה ושניתן להתייעץ, לשאול ולפרוק אצלכם כל דבר ועניין מה שברבות הזמן יסייע לו להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר טוב יותר ונכון יותר בעצמו בידיעה שאתם זמינים בעת צורך.
את העצה האחרונה אתן במשפט שניסחתי פעם כתשובה לטענות חוזרות ונשנות של הורים ביחס להופעת פחדים, טורדניות ואימוץ התנהגויות מוזרות אצל ילדיהם בתקופות מסוימות: ״הורה שילדו מדווח על סיוטים ומחשבות לא נעימות, לפני שירוץ למיטב אנשי המקצוע והאבחון - מוטב לו שיבדוק את היסטוריית הצפייה של ילדו מהזמן האחרון״.
זכרו: בית שיקפיד על ׳זמני איכות׳ קבועים וישמור על מעורבות הורית שוטפת ובריאה - יגדל בתוכו ילדים בריאים יותר. רגועים יותר. משתפים יותר. מתמודדים יותר.
לחינוך עם חיוך המשיכו לעקוב.
אליסף, אימון להצלחה לילדים בכל הצבעים. קאוצ׳ר ילדים ובני נוער ומנחה הורים מייל. פייסבוק.