הוריו של נועם הגיעו אליי לשיחה מקדימה, כדי שאכיר לעומק את הבעיות שלו מיום לידתו ועד היום. שאלתי למה הגיעו דווקא עכשיו, כחודשיים לפני מועד גיוסו. ההורים השיבו שרק עכשיו נועם מגיב בלחץ, שנובע מחוסר הוודאות לגבי מה שיתרחש עם גיוסו לצה"ל.
נועם נולד כתאום הקטן יותר לאחיו. בניגוד לתאום ה"גדול", שהולך בבטחה וללא כל ספק לתפקיד לוחם ביחידה קרבית, הוא עצמו לא ידע מה יעשה בצבא.
הפרעת הקשב והריכוז הקשה ממנה הוא סובל מאז ילדותו גרמו לכך שנועם נשר מהתיכון היוקרתי בו למד ועבר לבית ספר מקצועי, במסלול לבגרות חלקית.
1 צפייה בגלריה
המחשה: shutterstock
המחשה: shutterstock
המחשה: shutterstock
כשהגיע הצו הראשון, הוריו לחצו עליו שיציג בלשכת הגיוס את האבחון הפסיכודידקטי ואת אבחון הפרעת הקשב והריכוז שנערכו לו.
עד היום לא ברור להורים אם נועם אכן קיבל מבחן מותאם במיונים בלשכת הגיוס או לא. בכל מקרה, התוצאות שהשיג היו נמוכות מאוד, הן במבחני הדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) והן בתוצאות הקב"א (קבוצת איכות). בשל כך, בהמשך המיונים, נועם לא קיבל מנילה. הובהר לו שייאלץ להשתבץ לאחר שיחה עם קצין מיון ביום הגיוס.
הוריו של נועם ביקשו שאכין אותו לקראת הצפוי לו. המטרה הייתה שירגיש מוכן יותר לגיוס לצה"ל חרף האכזבה הקשה מנתוניו ומתפקידו העתידי. לכולם היה ברור שעם נתוני איכות כאלו הוא לא יגיע רחוק וישובץ לתפקידים הפשוטים ביותר (עובד רס"ר, טבח, מאבטח מתקנים וכו').
כשהגיע לשיחה, תיאר נועם את תחושת הלחץ ואת החששות שמלווים אותו לקראת גיוסו. כיאה לצעיר עם קשיים בהתארגנות ובהתמודדות, הוא יצטרך ללמוד כיצד לשנות לטובתו את השפעת נתוני האיכות הנמוכים שלו.
במקרים שכאלה, החייל הצעיר שמתגייס פוגש תחילה קצין מיון שיודע מהם הנתונים הנמוכים שלו, אך עצם המפגש מהווה הזדמנות לשיווק עצמי. החייל בעצם מקבל צ'אנס לבטא איכויות אחרות, שאינן משתקפות דרך הנתונים הירודים שלו.
הכנה לשיחה משמעותית שכזו עם קצין המיון ועם סגל המפקדים בטירונות הינה קריטית. היא צריכה להיעשות על ידי איש מקצוע שיסייע לצעיר ללמוד כיצד, בשיחה קצרה מאוד, שעשויה להימשך כחמש דקות, יצליח להביא לידי ביטוי איכויות שאינן כלולות בנתונים הרשמיים הרגילים. בכך יוכל להשפיע באופן חיובי על תפקידו העתידי בצבא.
שיחה עם קצין המיון היא עוד פתח לשינוי בתפקיד הייעודי אליו אמור להגיע החייל.
הצבא אמנם רגיל "לקרוא נתונים" ולסווג לתפקידים, אך כאשר הנתונים הנמוכים מעידים על סף גיוס, הצבא מאפשר לחייל להציג את עצמו, לדבר על החוזקות שלו ולבקש תפקיד המתאים לו יותר במגמה לראות מיהו האדם מאחורי הנתונים היבשים.
מאיה שטיין, רס"ן (במיל') קב"נית (קצינת בריאות נפש), עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית מוסמכת, מטפלת במתבגרים ובהכנתם לגיוס לצה"ל. 052-3388957