היא עמדה שם מול המראיין כאשר מאחוריה הרס ודיברה. בלי התלהמות. כן, היא היתה נסערת, אבל היא אספה את עצמה. ובעיקר הסבירה שהיא לא חשבה על עצמה. קודם כל על הילדים.
אחר כך נסעתי ושמעתי ברדיו עוד נשים מתראיינות, אחת מאשקלון והאחרת מניר עם. וחשבתי על הבירה ששתיתי עם חברה בפאב בניר עם לא מזמן. וכולן דיברו באחריות, מלאות עוצמה, שומרות על הבית. כמו נמרות.
× × ×
פתחתי את הארון, והציצה אליי השמלה שתלויה לי בארון. זו שקניתי לפני כמה ימים. מסוג הקניות הטיפשיות האלה שכבר כשאת קונה אותן את יודעת שלא תלבשי. עוד כשעמדתי שם בתא ההלבשה הקטן כבר צחקתי על עצמי. הרי אני לא באמת אצא לעולם בשמלה מנומרת. מצד שני לא התאפקתי, כי זה הכי מגניב שאפשר.
כל מי שעיניה בראשה ועברה ליד איזשהו חלון ראווה בשבועות האחרונים הבינה שהחורף הזה כולנו נמרות.
ככה פתאום הם הגיעו אלינו, הדפסי הנמרה, ונמצאים על כל פריט לבוש ואביזר אופנה.
ורוב הנשים יהיה להן עכשיו לפחות פריט אחד כזה.
כי אנחנו עפות על זה. ובצדק.
כי זה משהו שנעול עמוק בתוכנו, והנה יש לו הזדמנות לצאת, הזדמנות לתת דרור לנמרה המאולפת שחיה ומושתקת רוב הזמן בתוכנו.
× × ×
צבע אדום הבהב על המסך של הפלאפון שלי. ועוד צבע אדום.
וחזרו לי פניה ודיבורה של מירי תמנו. האמא לשלושה ילדים מבאר שבע שבסבב הקודם נהרס הבית שלה והיא התראיינה אחר כך, המומה מעצם ההבנה שזה היה יכול להסתיים כל כך אחרת אם היא לא היתה ממהרת. אם היא לרגע היתה שוכבת במיטה שאננה ואומרת לעצמה, "אז מה אם יש אזעקה, הרי אין סיכוי שזה ייפול על הבית שלי. על חדר השינה שבו ישנים ילדיי".
והאשה הזאת, האמא הזאת, כמו נמרה רצה באמצע הלילה, בלי שום אימוני סיירת סודית, והצילה את ילדיה. ואולי גם הצילה הרבה חיילים וילדים אחרים, כי אם לא היתה מצילה את ילדיה, אולי היינו במלחמה כבר אז, לפני חודש.
× × ×
בימים האחרונים כולנו דבוקים למסכים, נושאים תפילות למען פצועים, כואבים עם משפחות של מי שנהרג ולא ישוב, סופרים נפילות ויירוטים, מאזינים לעוד פרשן. לעוד הודעה של דובר צה"ל. כועסים על העובדה שמדובר בסבב ידוע מראש. שהיה צפוי כי הרי כלום לא באמת נעשה בשנים האחרונות.
ובין לבין נשמע קולן של האמהות.
האמהות שישנות בחדרים הממוגנים. שסופרות שניות של המרחק ביניהן לבין המיגונית או המקלט.
והן לא מתעייפות. והן לא מוותרות. אין להן את האפשרות הזאת.
כי זה יכול להיות דווקא בלילה הזה שפתאום זה יקרה, ופתאום זה יהיה הבית שלהן. והן יצטרכו להגן על הגורים שלהן. לגונן עליהם.
× × ×
ועוד יום אין לימודים, והם יישארו עם אמא נמרה שתשמור עליהם. שתגונן.
והבנתי למה זה כל כך מדבר אל הבטן שלנו, ההדפס הזה.
× × ×
יום יום אני פוגשת נשים נמרות.
אמהות לילדים מיוחדים שלא מוותרות, שנלחמות על מה שמגיע להם, לא מוכנות לשמוע לא.
נשים שנלחמות למען הוריהן, עוזרות להם בשנים הקשות שבהן הגיל לוקח מכבודם, והן שם לחבק וללטף. ולדאוג לטיפול ראוי.
אני רואה אותן מחנכות את דור העתיד שלנו.
אני רואה אותן צועקות מול עוולות. מתגייסות למאבקים. לוחמות קרביות. עוד ועוד נשים משחררות את הנמרה שבתוכן.
ואז, כשהיא מתעוררת, הנמרה שבנו, אנחנו צועקות חזק מדי, וזה מפחיד אנשים.
לא נורא.
× × ×
עמדתי מול הארון והתבוננתי בשמלה שלא אלבש. זו שאיתה הרגשתי כמו הרעיה הצעירה של גנגסטר אמריקאי או איטלקי וידעתי למה האופנה הזאת מצליחה.
כי נכון שאנחנו לא תמיד שואגות, אבל זה רק כי אנחנו קצת מאולפות.
ואנחנו לא טורפות רק כי אנחנו בדיאטה.
ואנחנו לא שורטות את כל מי שמתקרב לילדים שלנו — אלא אם כן הוא מתקרב יותר מדי. ואז שייזהר.
כי אנחנו נמרות. ובתוכנו אנחנו פראיות ומסוכנות — אנחנו מתנהגות יפה רק כי הנמרה שבתוכנו ישנה עכשיו. ותיזהרו שלא להעיר אותה.
× × ×
אני מצדיעה לכל האמהות בדרום — הנמרות.
אני מאחלת לכן ולמשפחה רק שקט.
ושתוכלו לחזור להיות סתם אמא.
אמא רגילה, שלא עומדת על המשמר, שלא מתוחה עד לקצות האצבעות ומוכנה לזנק להגן על גוריה.
אמא שהדבר היחיד שמעיד על הנמרה שבתוכה הוא חולצה עם הדפס מנומר.