בימים אלה משלים דוד אזולאי את בניית ביתו החדש בשכונה המזרחית של מטולה, הצופה על ערוץ נחל עיון. כמה עשרות מטרים מזרחית לערוץ נמצאת גדר המערכת ומעבר לה זהו כבר שטח לבנון. ממרפסת הבית שבה ישבנו יחד השבוע יכולנו לראות בשעת בין ערביים את הסיור של צה"ל שעובר לאורך הגדר.
תושבים בזרעית: חזבאללה חופר לנו מתחת לבית
סא"ל שי סימן טוב: חזבאללה יפתח חזית בצפון?
סא"ל (מיל') אזולאי מתגורר במטולה כבר 16 שנה. עד לימים אלה ממש הוא התגורר בשכונת הר צפיה בחלק המערבי של המושבה, וגם שם, ממרפסת ביתו ניתן היה להשקיף אל שטח לבנון. מטולה היא היישוב הישראלי היחיד שמוקף בגבול עוין משלושה כיוונים ? צפון, מזרח ומערב, ומביתו הישן יכול היה לראות היטב את הבתים של כפר כילה, שבתיו סמוכים מאוד לגדר המערכת.
בשבוע האחרון התעורר חששם של תושבים ביישובי הגדר בצפון מאפשרות חדירה באמצעות מנהרה מגבול לבנון, לאור איום המנהרות הגדול שנחשף בגבול הדרום. אחד המקומות הסבירים לתרחיש כזה הוא כפר כילה. המרחק מבתי הכפר לגדר המערכת הוא מטרים בודדים והמרחק לבתים הקרובים ביותר של שכונת הר צפיה הוא 400 מטר. אם מישהו בלבנון מתכנן לחפור מנהרה מתחת לגדר המערכת, הגיוני שפתח היציאה שלה יהיה קרוב מאוד לשכונה הזאת.
אזולאי מכיר אישית כמה מהאנשים שטוענים ששמעו קולות של חציבת מנהרה, חלקם מתגוררים בשכונת הר צפיה. למרות זאת הוא לא מודאג. הוא מכיר את הנושא היטב ואת הגזרה כמו את כף ידו. במשך שנים רבות הוא שימש כקצין הנדסה והשתחרר בדרגת סגן אלוף. תפקידו במילואים קצין הנדסה בכיר בעוצבת הגליל שאחראית על גזרת לבנון, ומאחוריו לא מעט שנים של שירות בדרום לבנון ומגורים מול הגבול שפעם היה גבול חם וכיום הוא שקט. גבול שקט, ממש פסטורלי, פרט לאותם רעשים מטרידים, שאנשים בטוחים ששמעו, ומאמינים שמקורם בחפירת מנהרות על ידי אנשי החזבאללה.
המנהרות ב'שמורות הטבע'
"בחודש האחרון, בגלל מה שקורה בעזה, יש יותר אנשים שמדווחים על כך ששמעו קולות תת קרקעיים", מסביר אזולאי. "זה טבעי שאחרי כל שידורי החדשות מהמערכה בדרום, שבהם רואים מנהרות ופירים, ומחבלים שיוצאים מהם, יש חשש גדול ואנשים מפרשים כל רעש כחפירה תת קרקעית".
צה"ל, אומר אזולאי, מתייחס בכובד ראש לדיווחים מהסוג הזה, גם אם לעתים הם נראים הזויים משהו.
אזולאי לקח חלק בעבר בבדיקות שנעשו בעקבות דיווחים על רעשים. "יש דרך לא יותר מדי מסובכת לבדוק האם מדובר בחפירת מנהרה", הוא מבהיר, "מבצעים סדרה של קידוחים לעומק המשוער של המנהרה, באזור שחשוד כתוואי אפשרי. ברגע שהמקדח מגיע לחלל כלשהו, מתקבלת התרעה. עשינו קידוחים כאלה בלא מעט מקומות. עד היום לא התגלתה שום מנהרה".
אזולאי גילה וחקר בעצמו מנהרות אחרות, את אלה שאנשי חזבאללה חצבו בסמוך ל'שמורות הטבע'. הכוונה היא לאותם מערכים מבוצרים שהחזבאללה בנה סמוך לאתרי שיגור הרקטות, ושזכו לשם הזה בשל מיקומם בתוך סבך צמחיה צפופה. זה היה מערך תת קרקעי שאמור היה להקשות על צה"ל לאתר ולהשמיד את אתרי השיגור ולהוות מערך מבוצר שיגן עליהם. במהלך מלחמת לבנון השנייה צה"ל הגיע אל 'שמורות הטבע' הללו, כבש אותן, וכך ניתן היה להיווכח במידת המיומנות של אנשי החזבאללה בחפירת מנהרות.
"המנהרות שנחפרו שם קישרו בין העמדות בתוך המתחם ושמשו כנתיב הימלטות לכפר סמוך", מתאר אזולאי, "הן הצריכו עבודת חציבה מורכבת יותר מזו שנעשתה ברצועת עזה, משום שמדובר בשטח טרשי שמצריך ציוד חציבה מכני. אמנם אין צורך בקירות תמך כמו בעזה, אך תהליך החציבה עצמו אטי יותר. כשעובדים עם פטישונים כבדים בתוך חלל סגור וחוצבים באבן גיר, החלל מתמלא באבק סמיך. חייבים לעבוד עם מסכות אב"כ וצריך להצטייד במערכת מפוחים שתסלק את האבק. זה תהליך מורכב, זה גם לא פשוט להסתיר פעילות כזאת, בייחוד אם היא נעשית בקרבת הגבול".
מלחמת מוחות
במבצע בעזה היה למודיעין של צה"ל מידע על חלק ניכר מהמנהרות, למרות מאמצים רבים שעשה החמאס להסתיר את הפעילות הזאת. אזולאי זוכר את המנהרות הראשונות ברצועת עזה. "הייתה תקופה ששירתי באזור רפיח, עוד כשציר פילדלפי היה בשליטתנו", הוא נזכר, "הם חפרו בהתחלה לעומקים של שלושה מטרים. הם השתכללו והעמיקו את המנהרות. זו הייתה מלחמת מוחות. אני זוכר שחשפנו מנהרות שדרכן העבירו אפילו מכוניות".
הבעיה בחפירת מנהרות היא הצורך לפנות את העפר מתוך המנהרה באופן שלא יתגלה. חיילי בנות הברית שנשבו בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה ניסו לברוח באמצעות מנהרות, ואת העפר שפינו מהחפירה היו מכניסים לכיסים ומפזרים אותו דרך המכנסיים בעת השיטוטים בחצר המחנה.
"ככל שמדובר במנהרה גדולה ומורכבת יותר כך קשה יותר להסתיר את תהליך החציבה", מבהיר אזולאי. "צה"ל עוקב היטב אחרי כל ח