ד"ר ליאוניד ברואודה, הפסיכיאטר הראשי ומנהל מערך בריאות הנפש במחוז צפון בכללית, יודע היטב את גודל האחריות המונחת על כתפיו, במיוחד בימים אלה שלאחר ההסדרה בצפון, כאשר נדמה שהמלחמה מתקרבת לסופה, אבל השלכותיהן הנפשיות של התקופה הממושכת והטראומטית הזו, רחוקות מלהסתיים. למעשה, אנשי המקצוע יודעים היטב שזו רק ההתחלה. "כמו אחרי תקופת הקורונה, עכשיו אחרי הפסקת האש, יבוא גל גדול", הוא אומר.
המלחמה נגמרה, החרדות נשארו למה דווקא עכשיו יש עלייה בפניות?
"זו תופעה ידועה ומוכרת – כל עוד אנחנו בתקופת משבר, אם זה מגפת הקורונה, הסגרים ותקופות הבידוד, ואם זה עכשיו בתקופת המלחמה, הטילים והאזעקות, האוכלוסייה הכללית 'מחזיקה מעמד'. כלומר, הם יודעים שלכולם יש בעיות, יש מלחמה, המצב קשה לכולם. הבעיה הגדולה מתחילה ברגע שיודעים שנגמר, מתחילים לחזור הביתה, ובעיקר בצפון מתחילים לגלות מה קורה ומה מחכה להם, הנזק הגדול, הבתים ההרוסים, הצורך לחזור לשגרה. אז מתחילות לצוף בעיות של התמודדות עם המצב החדש. זו בעיה לא רק עבור עשרות אלפי המפונים שלנו בצפון, אלא גם לכל מי שלא פונה מביתו אבל חווה את המלחמה והשפעותיה. חלק גדול מהבעיות נשארו ועוד יצוצו. קודם לכן, המצב הנפשי היה לא פשוט אבל ייחסת את זה למלחמה, מה קורה עכשיו כשהמלחמה לכאורה נגמרה אבל החרדות והדיכאון נשארו? אז מגיע גל פניות לסיוע נפשי".
אתה מתכוון לתופעות פוסט טראומה?
"פוסט טראומה במובן צר זה הלם קרב, מישהו שעבר אירוע קשה וטראומתי, ובאמת צה"ל כבר הודיע לנו שיש כ-50 אלף נפגעים ארציים שזקוקים לטיפול. אבל במובן הרחב זו לא רק הפרעה פסיכיאטרית מוגדרת, אלא כל תגובה רגשית לרצף האירועים הטראומטיים שכולנו עברנו באופן אישי וכללי. אם זה ילדים של מילואימניקים שלא ראו את אבא שנה או בני ובנות זוג שהתמודדו תקופה ארוכה לבד, אם זה אנשים שפונו מבתיהם וחיו יותר משנה בבתי מלון, ואם זה אנשים שחוו הרבה לחץ ופחד כתוצאה מאזעקות מתמשכות וריצה למרחבים מוגנים. כל אלה בעיות שבזמן האירוע אנשים התמודדו איתן, ועכשיו יגיעו ההשלכות והצורך להתמודד עם זה – התחושה היא של 'עכשיו אני שוב בבית שלי והכל 'בסדר', אז למה התחושות האלה ממשיכות?"
מתכוננים לגל הגדול
צוות מערך בריאות הנפש של הכללית, בדגש על מחוז הצפון, פעלו באופן אינטנסיבי לאורך כל תקופת המלחמה, וכעת הם נערכים ביתר שאת לגל שמתקרב, ובחלקו כבר מתרחש. "בזמן המלחמה כבר הייתה לנו עלייה משמעותית בפניות. לכן כללית הפעילה מוקד ארצי לבריאות הנפש (8703*) שעובד 24 שעות. שם עונים לשיחות אנשי מקצוע מבריאות הנפש, שאפשר לדבר איתם ולהסביר מה קורה. הם עוזרים בשיחה מיידית, מבצעים התערבות טיפולית וגם מקשרים להמשך טיפול. מעבר לזה, מאז תקופת הקורונה יש לכל מבוטח אפשרות לקבל שלוש שיחות של תמיכה טלפונית (בפנייה למוקד ייעודי 2708*, או באמצעות פנייה למוקד הרגיל 2700*). במקרים רבים, השיחות האלה מספיקות, במידה ולא, האדם יופנה להמשך טיפול".
איך מתמודדים בכללית עם העומס?
"כמובן, שמאז פרוץ המלחמה מספר הפניות עלה, גם של המטופלים הקבועים שלנו. הרבה יותר דיכאון, חרדה ומצוקות שונות שהיו בהן החמרה. התארגנו וקיבלנו אישור ממשרד הבריאות לעשות גם טיפולים מרחוק, בשיחת וידאו וגם בטלפון. הרבה יותר זמין לתת לאדם שנמצא כרגע במצוקה שיחת טלפון של רבע שעה, מאשר לתת לו לחכות בתור לפגישה פרונטאלית. שיחה כזו היא לפעמים כל מה שצריך כדי לפתור את המצב".
ערנות של רופאי המשפחה והילדים
חשוב להבין שלא כל אדם המתמודד עם חרדות ומצוקה נפשית זקוק לטיפול אינטנסיבי במערך בריאות הנפש, לפעמים שיחה עם איש מקצוע יכולה למנוע בעיה עתידית. "תמיד עדיף למנוע החרפה של המצב ולתת עזרה עכשיו", מדגיש ד"ר ברואודה ומציג שיטת פעולה נוספת שבכללית עובדים עליה במרץ: קבוצות תמיכה. "הוצאנו 35 מטפלים לקורסים כדי שינהלו את הקבוצות האלה, והן מיועדות לאנשים שלא מוגדרים כמטופלי נפש, אלא מתמודדים עם מצוקות שונות כתוצאה מהמצב. אלה קבוצות שבהן יתקיימו מפגשי תמיכה קבוצתיים שמובלים על ידי אנשי מקצוע. לכל אפשרויות הסיוע הללו ניתן להגיע בקלות באמצעות פנייה למוקד כללית או למרפאה בקהילה. כך למשל קרה באחד ממקרי הקיצון שהתרחשו לאחרונה. "היה לנו מקרה שרופא משפחה התריע שיש אדם שמסתגר בבית לא מוכן לצאת", מספר ד"ר ברואודה.
מה עושים במצב כזה?
"רופא המשפחה ביקש שיגיעו למקום וישלחו אותו לאשפוז כפוי בשל חשש לחייו. מדובר היה באדם בלי רקע קודם, אז עשינו עבודה ראשונית ושוחחנו עם רופא המשפחה, והסברנו לו מה אפשר לעשות. כתוצאה מהשיחה הוא עשה ביקור בית והתרשם שהאדם לא אובדני ולא פסיכוטי, אבל כן במצוקה קשה. הוא סובל ופוחד לצאת מהבית בגלל המלחמה. כשהיה ברור שזה לא דורש אשפוז מיידי, שלחנו צוות משבר ונעשה ביקור בית של אח פסיכיאטרי עם עו"ס שעזרו לאדם קצת להתאפס, הם הרגיעו אותו, והוא התחיל טיפול מסודר. זה היה בסך הכל אדם נורמטיבי, לא אדם שמוגדר עם מחלת נפש, אלא מישהו שהלך קצת לאיבוד עם החרדות שלו, ולא ידע איך להתגבר על זה בעצמו. במצב כזה אין צורך באשפוז אלא רופא משפחה ערני וטיפול ראשוני של איש מקצוע שידבר אתו, ויפחית את רמת המתח והחרדה. תמיד היינו בקשר עם רופאי משפחה", מחדד ד"ר ברואודה ומדגיש: "בגלל המלחמה זה הפך משמעותי עוד יותר. כפי שאמרה אחת מהמטפלות: 'כל מפונה ונפגע מלחמה צריך תמיכה נפשית, רובם לא צריכים פסיכיאטר", וזה מאוד נכון. לא כל אדם שסובל מחרדות צריך להיכנס למרפאות בריאות הנפש. לכן, מחוז צפון היה הראשון בכללית שהקים מוקד מחוזי למיון וניתוב הפניות עוד לפני המלחמה – וזה הוכיח את עצמו כפליים בזמן המלחמה – יכולנו בקלות (יחסית) וללא בירוקרטיה להעביר לכל מבקש עזרה לכתובת שמתאימה לו ויכולה לסייע לו בצורה מיטבית".
ערנות רופאי המשפחה היא צומת קריטי במערך בריאות הנפש ולכן כחלק מההיערכות של הכללית, החלו בסדרת הרצאות שמוביל ד"ר ברואודה במחוז הצפון, עם רופאי משפחה וגם עם רופאי ילדים.
מהי ההתנהלות כשמדובר בילדים, איך מזהים שיש צורך בסיוע?
"אם שמים לב שההתנהגות של הילד השתנתה, יש יותר בעיות בלימודים, לא להסתפק באבחנה של 'קשב וריכוז', אלא באמת להיכנס ולבדוק מה קורה. לפעמים מתברר שהאבא במילואים או שיש איזשהו אירוע טראומטי של אזעקות שחווה. רופאי משפחה ובמיוחד רופאי ילדים חייבים להעמיק בבירור ולשאול שאלות, ולפעמים יש סיבות מאוד ברורות שלא התייחסו אליהן בהפניה, אך שדורשות טיפול. רופאי המשפחה שלנו מצוינים והם יודעים לזהות הפרעות חרדה ומצוקות, ובימים אלה אנחנו מחדדים את האבחנות האלה בהדרכות שמעבירים להם".
אילו סימפטומים צריכים להדליק נורה אדומה?
"כל אדם שמרגיש במצוקה וחש צורך לקבל עזרה בלהתמודד ולחזור לחיים הרגילים, הכתובת שלו היא קודם כל רופא המשפחה. הצוות הרפואי יודע לזהות, ויש קריטריונים מאוד ברורים. ידוע, בלי קשר למלחמה, ש-45 אחוזים מהפונים לרופא מגיעים בגלל סימפטומים פיזיים שנובעים מאיזושהי מצוקה נפשית. לכן, רופא שמזהה שמשהו השתנה במטופל אבל אין שינוי במצב הגופני, צריך לשאול לא רק 'מה כואב לך', אלא שאלות נוספות שקשורות גם למצבו, ואז הם יוזמים ומפנים להמשך טיפול".
איך מזהים התקף חרדה?
ד"ר ברואודה מסביר שהתקף חרדה יכול להתפרץ דווקא ברגעים לא צפויים, אבל יש דרכים להתמודד איתן. "התקף חרדה מתבטא בסימפטומים פיזיים, וצריך קודם כל לנסות ולהרגיע את התגובות של הגוף. לנסות להתנתק, לשים גבול בין מה שאני עושה לבין מה שאני מרגיש. להבין שאני כרגע בלחץ, לסגור טלוויזיה, לצאת החוצה או לפתוח חלון ולקחת אוויר, לנשום נשימות עמוקות. להבין שהתגובה היא גופנית אבל נובעת ממחשבות שהגוף מתרגם למצב של סכנה. לכן צריך להרגיע את מערכת העצבים – לנשום נשימות עמוקות 10 פעמים מרגיע את הגוף ומוריד גם את רמת החרדה. לעשות מקלחת קרה, לצאת לרוץ, להחליף את מה שאתה עושה באותו רגע למשהו אחר נעים יותר. לכל אחד יש את המשאב הנפשי שמרגיע אותו. כמובן שיש גם את מוקד בריאות הנפש של הכללית (8703*) או של שאר הגופים כמו ער"ן, שיכולים לסייע באותו רגע בשיחת טלפון הם גם יעזרו, וגם יקשרו אותך להמשך טיפול".
לפעמים כל מה שאדם צריך הוא שיחת טלפון עם איש מקצוע. "כך למשל קרה עם הרבה מאוד מפונים מבתיהם שהופנו אלינו ע"י שירותי הרווחה", הוא אומר ומסביר: "עד לרגע שיגיע התור לפגישה פרונטאלית נתנו להם את האפשרות, שזמינה לכל מבוטח בכללית: שלוש שיחות טלפוניות חינם עם איש מקצוע. הרבה פעמים הם התקשרו אחרי יום-יומיים ואמרו שאין צורך בתור כי השיחות פתרו את הבעיה. סטטיסטית, רמת החרדות בארץ גבוהה כי אנשים כל הזמן במתח, אז בגדול כולם צריכים לדבר עם איש מקצוע, ולפעמים זה כל מה שצריך, אז תתקשרו ותקבלו מענה".
___________
מאמני חוסן - חשוב שתכירו אותם
בעקבות ה- 7.10 והטראומה הלאומית, כללית פיתחה שירות חדש ומהפכני שנקרא 'מאמני חוסן'' המיזם החל לפעול בעקבות העלייה במספר הפניות לבריאות הנפש בשל אירועי המלחמה, והכללית לקחה על עצמה להכשיר אנשי מקצוע, עובדים סוציאליים, שייתנו מענה ראשוני לכל אותם אנשים שחווים תקופה מורכבת של לחץ וחרדות בגלל המצב הביטחוני. עו"ס ביחידה לבריאות הנפש במחוז צפון בכללית וראש הצוות אימון חוסן בצפון, מנאל חורי, מסבירה: "אימון חוסן מתבצע ע"י אנשי מקצוע בתחום שעברו הכשרה מיוחדת ועובדים במרפאות בקהילה. מדובר בסדרת מפגשים פרונטאליים שמבוססים על שיטת C.B.T שנועדה לספק לאדם כלים להתמודדות באופן יומיומי".
4 צפייה בגלריה
מנאל חורי עו"ס ביחידה לבריאות הנפש במחוז צפון של הכללית וראש הצוות אימון חוסן בצפון
(צילום: כללית מחוז צפון )
מה עושים בפגישות?
זו סדרה של בין ארבעה לעשרה מפגשים עבור כל מטופל, והיא נועדה ללמד כלים יישומים לניהול מצוקה נפשית. המטרה היא לפתח יכולות התמודדות עם אתגרים בצורה יעילה, לקדם רווחה נפשית ולעודד אורח חיים בריא. המטופל לומד להגביר תחושת מסוגלות, העצמה ובטחון עצמי ולמעשה לחזק את היכולות האישיות שלו".
למי זה מתאים?
"כל אדם מעל גיל 18 ועובר תקופה לא פשוטה של טלטלות וקושי, ורוצה סיוע. לרוב, הצורך נובע מהמלחמה, האזעקות, מצוקות בשל המצב הביטחוני שקשורות לתחושת חוסר שליטה, אי ודאות ורף חרדות שעולה. הנושאים המרכזיים שעולים בהדרכות הם דאגות ומתח, מחשבות שליליות וקושי להתמודד עם המציאות".
התוכנית החלה כפיילוט, ולאחר שהתברר הביקוש הגדול, נפתחו כבר 10 קבוצות באזור הצפון, ובקרוב תחל הכשרה של אנשי מקצוע נוספים.
מה היתרונות באימון חוסן?
"המלחמה העצימה את משברי החיים, ולפעמים כל מה שצריך זה הדרכה איך לשנות דפוסים שיובילו לשינוי במחשבה ורגיעה עצמית. לאימונים יש אחוזי הצלחה מאוד גבוהים, ויתרון גדול הוא שלא צריך זמן המתנה ארוך לפסיכיאטר, ולפעמים גם אין בו צורך. אני מאוד מאמינה ב'אימון חוסן', זה תהליך שעושה נפלאות לאנשים, שלומדים בו לא רק טכניקות לרגיעה אלא גם מקבלים לגיטימציה לכאב שלהם. יש מישהו שמקשיב, שנמצא שם בשבילם ונותן להם כלים כדי לעבור את זה. לפעמים, עצם זה שאדם שסובל מחרדות יוצא מהבית כדי להגיע למפגש כבר יוצר שינוי גדול, עוד לפני הכלים שנרכשים באימון".
איך מגיעים לאימוני חוסן?
"אפשר לקבוע תור באמצעות המוקד של הכללית (8703*) בפנייה לרופא המשפחה. השירות ניתן חינם למבוטחי הכללית, הוא זמין ופשוט. אז אל תחשבו יותר מדי, זקוקים לעזרה? צרו קשר ותקבלו מענה".
בשיתוף כללית מחוז צפון