"לא צריך ללבות את אי־ההסכמות, צריך מעשים של אנשים שיקרבו אחד את השני", כך אומר השבוע ראש עיריית כפר קאסם, עאדל בדיר, בניסיון להרגיע את הרוחות הסוערות ואירועי האלימות הקשים בין יהודים וערבים בערים השונות ברחבי הארץ.
קראו גם:
הריאיון המיוחד איתו התקיים בלשכתו בלב כפר קאסם, שידעה בימים האחרונים התפרעויות, הצתת ניידות משטרה וידויי אבנים לעבר כבישים 5 ו־444. עם זאת, ניכר כי לבדיר, איש נעים הליכות ומסביר פנים, חשוב מאוד להרגיע את המצב ונדמה כי היחסים הטובים בין בני עירו לתושבים היהודים בערים שכנות הם בנפשו. כל שנותר עתה הוא לחלחל את המסר כלפי מטה כדי שהמחזות הקשים שנראים בימים האחרונים ברחבי הארץ לא יכרתו את ענף הדו־קיום שכולנו יושבים עליו.
"להימנע מאלימות"
הדרך לכפר קאסם מלווה באי־נוחות מסוימת כיוון שמדובר בימים סוערים ולא ברור במה או במי ניתקל. אלא שכבר בכניסה לעיר, בכיכר המפורסמת, התחושה היא של עסקים כרגיל, ממש כאילו מדובר בימי שגרה. גם ההגעה ללשכה עצמה, דרך הסימטאות הצרות של היישוב, מתנהלת באווירה נינוחה וללא חשש. עם זאת, יום למחרת נשרפו ניידות משטרה.
עם הגיענו ללשכה אנחנו מוצאים בה את ראש עיריית ראש העין, שלום בן משה, ראש מועצת אורנית, ניר ברטל, וראש עיריית ג'לג'וליה, דרויש ראבי, וראש מועצת כפר ברא, מחמוד עאסי, שהגיעו לבדיר כדי לשדר מסר של רגיעה. תוך כדי השיחה של החמישה עולה לפתע שר הביטחון, בני גנץ, לשיחת זום, כשהמסר היוצא הוא "להימנע מהפעלה של כל אלימות פיזית או מילולית". ראשי הרשויות היהודיות עוד מספיקים לאחל לגנץ המשך מבצע מוצלח בעזה, בעוד הצד הערבי של הפאנל שומר על שתיקה.
כשכולם מתפזרים אנחנו נשארים עם בדיר, והשאלה הראשונה המתבקשת היא כיצד הגענו למצב הנוכחי בין יהודים וערבים. "כל תושבי האזור, אם זה פתח־תקוה, ראש העין וכפר קאסם חיים בשכנות טובה, ובהחלט מדובר בתקופה קשה", הוא מבהיר מיד. "אני חושב שיש מספר סיבות למצב הנוכחי: הסכסוך סביב הוצאת משפחות משייח ג'ארח בירושלים הוא משהו שראו כל התושבים מהערים הערביות. מוציאים ילדים, אמהות, אבות וזקנים מבתים בהם התגוררו קרוב ל־100 שנה ואומרים להם 'צאו החוצה'. לאן הם אמורים ללכת?
"למרות זאת, המחאות סביב הנושא היו עם אפס אלימות וזכותם של האנשים להביע את דעתם. אלא שאז החליטה הממשלה משום מה למנוע מכל המתפללים הערבים שגרים במדינת ישראל, מהצפון ועד הדרום, להגיע ולהתפלל באל אקצא ביום הקדוש ביותר וחסמו את כביש 1".
המטרה הייתה למנוע תסיסה נוספת.
"אנחנו רואים שזו הייתה החלטה שגויה. האנשים שבאים להתפלל דווקא מרגיעים את כל הרוחות, והחלטה כזאת גורמת להם להיות טעונים. זו הסיבה שההפגנות שהיו שקטות הפכו לאלימות. מלבד זאת, יש תסכול בערים מעורבות על חוסר הטיפול בבעיות האלימות, בתכנון הבתים ובמתן זכויות. למשל, השכנה היהודיה מלוד שאומרת לעצמה 'גרנו 30 שנה ביחד ערבים ויהודים, למה האמא שלידי עכשיו מתקוממת?'. היא שאלה את עצמה באיזה תנאים השכנה גרה? 30 שנה נמצאים שם, תסדירו את העניין. החיים עבור רבים הם מתחת למינימאליים, וכשזה מתפרץ כל הכעס יוצא החוצה".
אבל בשטח נראים דווקא צעירים ולא מבוגרים.
"הצעירים מחוברים לרשתות החברתיות. הם רואים את המראות מהימים האחרונים, איך מוציאים עשרות משפחות מבתיהם ואיך מונעים מהם ומאלפים נוספים להגיע לאל אקצא. ויותר מכך, הם רואים איך ממשלת ישראל מרשה לגזענים והקיצונים שעושים פרובוקציות כמו בן גביר וסמוטריץ' להגיע להר הבית. אתה חוסם אוטובוס עם נשים וילדים בכביש 1 ויום אחרי זה אתה מאפשר לקיצונים להיכנס להר הבית כדי לעשות פרובוקציה? יתרה מזאת, אתה מרשה לבן גביר, איש קיצוני וגזען, להגיע לשם, לפתוח לשכה ובסוף אתה בא להגן עליו? למה, כדי לרקוד על הדם של המשפחות?".
"כולם מודאגים"
כשמדברים על ערביי ישראל תמיד נשמעות טענות מהמגזר כי המדינה נוהגת בהם כאזרחים סוג ב'. "צריך להפריד בין שני דברים", מבהיר בדיר. "היחסים בין היהודים לערבים באזור היו וישארו טובים ובשכנות טובה, אבל יש לנו טענות כלפי המוסדות לאפליה מתמשכת. כל 10 שנים באים עם תכנית חומש, ואם רוצים לצאת עם תכנית כזו זה אומר שלא מתנהלים כראוי בזמן שגרה.
3 צפייה בגלריה
שריפת הניידות בכפר קאסם
(צילום: מתוך הרשת החברתית, פרסום לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
"אם היו נוהגים בנו שווה בשווה לא היה צורך בתכנית מיוחדת לערבים. רק זה מראה שיש באמת אפליה מתמשכת. למשל, לא תתאר לעצמך שתקום שכונה בעיר יהודית בלי תשתיות של ביוב, מים ואספלט. בכפר קאסם הוקמו שתי שכונות בשיתוף המדינה: אחת לפני 27 שנה ואחת לפני 15 שנה בלי תשתיות. אנשים מעבירים מים משכונה אחת לאחרת. אז כן, בקשר ליחס מהמדינה אנחנו מרגישים סוג ב'".
בנוגע לאירועים כרגע, איך הרגשת בזמן האזעקות?
"זה קשה כשנופל טיל. הוא יכול ליפול גם בכפר קאסם וגם בראש העין. גם באמצע הלילה כשהיו אזעקות דיברתי עם בן משה חמש פעמים, כל אחד בדק ודאג לאחר. זו השכנות הטובה".
היית מודאג?
"דאגתי לתושבים, מאוד. ברוב השכונות אין מקלטים. אם חס וחלילה יפול טיל באחת מהן עלול להיות אסון".
נקטת בפעולות מיוחדות?
"נפגשנו ונמשיך להיפגש עם כל ראשי הרשויות באזור כדי לשדר לכל התושבים שאנחנו חוזרים לשגרה. מאז יום חמישי שעבר שקט בכפר קאסם ובאזור. אנשים מבינים שאנחנו יכולים לשבות ולהפגין ללא אירועי אלימות ומבלי לפגוע ברכוש ובאזרחים, לא משנה אם הם ערבים או יהודים. באופן אישי אני בתוך הקבוצות של הכפר, מסתובב בו ופוגש אנשים. יש לנו פגישה בזום עם כל אנשי העסקים, ברובם יהודים, כדי להרגיע את כולם ולהסביר שהחיים חוזרים למסלולם הרגיל".
יש בעלי עסקים שמודאגים מהמצב?
"כן, כולם מודאגים. המצב לא נוח. האווירה שהייתה במשך מספר ימים בקרב מיעוט מינורי מכלל האוכלוסייה הערבית והיהודית גרמה לעובדים באזור לחשוש, אבל אני מאמין שתוך שבוע הכל יחזור לקדמותו כי מרקם היחסים בין התושבים חזק יותר מהיחסים בין החברה הערבית לרשויות ומוסדות המדינה".
מחלוקת הגינוי
על דבר אחד כולם מסכימים: ייקח זמן רב לאחות את הקרע שנפער בין שני המגזרים. בהתאם לכך, גם האידיליה עם השכנים מראש העין, שנוהגים לערוך קניות בכפר קאסם ואף שיתפו פעולה במאבק נגד הקמת תחנת הכוח בצומת קסם, נפגעה קשות, ומהצד היהודי של המתרס נשמעו קולות רבים עם תחילת המהומות לחרם על שכניהם הערבים.
"תהיה בטוח שכל אלו שקראו לחרמות ונגד שיתוף פעולה, לא באמת היו חלק מהמאבק המשותף של שני הערים נגד תחנת הכוח", הוא אומר. "בנוסף, אלו שקוראים להפסיק לקנות בכפר קאסם, לא עשו כאן קניות אף פעם. מי שמשמיע את הקולות האלה הם אנשים קיצונים שלא מוצא חן בעיניהם היחסים הטובים בין התושבים והקשרים החברתיים והמסחריים בינינו".
אחד ממובילי המאבק בתחנת הכוח הוא חבר מועצת העיר ראש העין, רז שגיא, שקרא לך ברשת החברתית לגנות את האירועים. מדוע לא עשית זאת?
"כי אני לא עובד אצל רז ולא אצל אף אחד אחר. אני עובד על פי האינטרסים של התושבים שלי ושל תושבי האזור. האינטרס של כולם הוא שנמשיך לחיות ביחד בשלום. אני נפגש עם ראש עיריית ראש העין ואנחנו מדברים בינינו כמעט כל שעה, מעדכנים אחד את השני ומשתפים פעולה. לא אגנה אירוע כדי לרצות מישהו או כי מישהו קרא לי לעשות זאת.
"אתה חושב שכל פעם שערבי נפגע על ידי יהודים אתקשר לראש עירייה אחר ואבקש ממנו לגנות? לפני מספר ימים תקפו תושב כפר קאסם בטכניון בגלל שהוא ערבי ושברו לו את הלסת. לא פרסמתי את זה ולא ביקשתי שיגנו. למה צריך להבליט את הדברים הרעים? כשאני רוצה להילחם בתופעות האלה, אני קורא לתושבים שלי להפגין ולמחות בצורה שקטה ולשמור על הרכוש הציבורי מתוך שמירה על הציבור שלי, ולא מתוך מניע שכאילו אני צריך להוכיח משהו למישהו. אגיד לך יותר מזה: אם יהודי היה נפגע מהתושבים שלי, הייתי מגיע אליו הביתה ומתנצל בפניו על מה שנעשה".
"לחיות ביחד"
בדיר מבהיר כי "קיצונים לא חסר, לא מכאן ולא משם, אבל בשעת הצורך צריך להביא את האנשים שמבינים אחד את השני, שיודעים שאף אחד לא עושה טובה לשני שבחר לגור פה. אנחנו גרים בשכנות טובה כי זה טוב לכולם. אלו שקונים בכפר קאסם עושים את זה כי טוב להם, אלו שקונים בפתח־תקוה עושים זאת כי טוב להם. טוב להם לחיות ביחד".
אתה מבין את הכעס בקרב האוכלוסייה היהודית, שבזמן שנוחתות רקטות מרצועת עזה צריך להתמודד עם אירועים בתוך הארץ?
"החיכוך הפנים ישראלי של הימים האחרונים הוא משהו נקודתי שיעבור. אני סומך על התושבים שזה יקרה. אבל ממשלת ישראל צריכה לטפל בדרכי שלום גם בסכסוך הישראלי-פלסטיני. עובדה שבתוך ימים ספורים היו הרבה הזדמנויות כדי להפסיק את הירי. צריך לפתור את העניינים האלה בהדברות".
אתה חושב שהיחסים יחזרו להיות כמו שהיו?
"כן, אנחנו חיים בשכנות טובה והמציאות יותר חזקה מכל הקיצונים, אם זה בצד הזה או בצד השני. החיים המשותפים יחזרו. יחד עם זאת, אני מטיל את מלוא האחריות על ממשלת ישראל והעומד בראשה, בנימין נתניהו, שלא נקט בצעדים כדי למנוע את ההתדרדרות ולא התנגד בפומבי לצעדים של בן גביר. אם הוא היה עושה זאת, היו מרגיעים 50 אחוז מהלחץ. היה אפשר לסגור את זה בדרכי שלום ולא בכוח. פוליטיקאי יהודי בכיר אמר פעם: 'מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח'. אבל האמירה הזו היא לא הדרך.
"ובכל זאת, אני אופטימי מאוד כי אני סומך על התושבים באזור: גם של כפר קאסם, גם של ראש העין וגם של פתח־תקוה הרבה יותר מאשר על הפוליטיקאים. הקשרים בין התושבים יותר חזקים מכל ההחלטות של הפוליטיקאים כי תמיד ההחלטות הן אלו שגרמו לתושבים להתחכך אחד עם השני ולא ההיפך. לא התושבים גרמו לזה שהפוליטיקאים יקצינו את עמדתם. אז למרות הקיצונים והפוליטיקאים, אני מאמין שהתושבים ימשיכו בחיים המשותפים כי יש להם אינטרס חזק לחיות ביחד".
