לא רבים יודעים כי בגליל התחתון פועל מועדון טניס שולחן, אחד הגדולים בארץ שלאורך השנים הצמיח מתוכו הרבה ספורטאים צעירים שהגיעו לרמות הגבוהות וממשיכים לשחק עד היום.
את המועדון מוביל כבר 14 שנים שימי טננבוים מעפולה, שחקן טניס שולחן בעברו ששם לעצמו למטרה להפוך את המועדון הזה למקצועני, הישגי ומצליח וגם לא מתבייש לומר שהוא יעשה את המקסימום כדי שמהגליל התחתון ייצא בסופו של דבר אפילו ספורטאי אולימפי.
לעשות הכי טוב
טניס שולחן הוא הענף המזוהה ביותר עם גליל תחתון והמועדון, שמתחרה במסגרת איגוד טניס השולחן בישראל, פועל כבר יותר מ־50 שנה. במועדון שחווה ירידה בעקבות משבר הקורונה מתאמנים ומתחרים כיום כ־150 שחקנים בכל הגילים. צעיר השחקנים בן 8 והמבוגר שבהם שמתאמן בקבוצת הפנסיונרים הוא בן 86.
המאמן הראשי ורכז הענף הוא שימי טננבוים מעפולה והוא מוביל את המועדון בתחום ההישגי לצד התחום החברתי-קהילתי. טננבוים (44) נולד וגדל למשפחה ספורטיבית: אחיו שי היה שחקן כדורגל במכבי תל אביב ונבחרת ישראל, והאח אורי היה שוער בהפועל עפולה. אבל שימי לא בחר בקריירה של הכדורגל. הוא נשבה בקסמי כדור הטניס עוד כילד בגיל 7 ומאז לא עזב אותו: "היינו גרים אז ליד מרכז הפועל בעפולה", הוא מספר, "כילד הסתובבתי שם ובמקרה נכנסתי וראיתי חוג של טניס שולחן, נדלקתי על זה ומאז הכל היסטוריה".
בגיל 13 עבר טננבוים לשחק ולהדריך במועדון הטניס בגליל תחתון עד גיוסו לצה"ל, תחת הדרכתו של מאמן הטניס זאב בוהדנה. "כבר בגיל צעיר באזור עפולה נחשבתי לשחקן טוב; הייתי מדורג בעשירייה הראשונה בישראל בגיל נוער ושיחקתי גם בתחרויות בחו"ל".
לקראת סיום שירותו הצבאי חזר טננבוים לאמן במועדון ארבע שנים נוספות שבסיומם עזב את האימון ופתח עסק למזון. בעקבות המשבר הכלכלי של 2008 הוא סגר את העסק וחזר לאמן במועדון מאז ועד היום. היום מתאמנים במועדון, תחת הדרכתו של טננבויום והצוות שלו, כ־150 חניכים - מספר מועט ביחס לתקופת טרום הקורונה. "חטפנו מכה בקורונה, היינו אז מאות. היו באים מעפולה וטבריה ומכל האזור. נכון להיום אנחנו משתקמים. אנחנו ביחסים טובים עם בית ספר כדורי ואנחנו מתאמנים פה. אנחנו גם מייצגים אותם באליפות העולם לבתי ספר".
היום עולמו של טננבוים סובב כמעט כולו סביב כדור הטניס הלבן הקטן. "אני מספר לאשתי שיש מעט מאוד דברים שמרגשים אותי ומכדור טניס שולחן אני יכול לבכות. חוץ מהלידות של הילדים שלי זה הדבר שהכי מרגש אותי. היום כשאני רואה חניך שלי שהוא מצליח וסיים את הבגרות שלו והתקבל ליחידה קרבית בצבא ואני יודע שהייתי חלק מהתהליך הזה, זה שווה בשבילי הכל".
קרב מוחות
רבים מהחניכים המתאמנים במועדון הם שחקנים תחרותיים ושתיים משחקניות המועדון, סיני יצחקי ואליה סטפמן, הוזמנו לנבחרת המייצגת את ישראל במכביה שהחלה אתמול. למועדון יש קבוצה בליגת העל נשים; ליגת העל לנוער ושתי קבוצות שמתחרות בליגה הלאומית לגברים. לטננבויום חשוב להדגיש כי טניס שולחן הוא לא פינג-פונג אלא ענף ספורט לכל דבר ועניין: "זה ענף שדורש אימוני כושר מאוד ייחודיים וסיבולת לב-ריאה גבוהה. אם אני משחק עם שחקן ברמה גבוהה, המהלכים נורא מהירים".
מה החניכים מספרים שהטניס שולחן תורם להם?
"יש פה אוכלוסייה עם חתך גדול; אוכלוסייה שבאה מבית אמיד ואוכלוסייה שפחות. זה כמו קיבוץ. נוצרות פה חברויות אמיצות: החברים הכי טובים שלי הם חברים שגדלתי איתם פה. נוצרה קליקה כזו, אנחנו נוסעים לתחרויות ביחד ומשחקים ביחד, נתמכים אחד בשני וגם מתחרים אחד בשני אבל זה חלק מהעניין".
מה נדרש מספורטאי של טניס שולחן מבחינה מנטלית ופיזית?
"מבחינה מנטלית זה קרב מוחות. מבחינה פיזית נדרש ששחקן טניס שולחן יהיה גמיש. הוא צריך להיות מהיר וצריך שתהיה לו סיבולת".
גם לפנסיונרים
מועדון טניס שולחן גליל תחתון הצמיח מתוכו במהלך 50 השנים האחרונות כמה אלופים כמו ענבר צוק-שגיא שהיה מדורג ראשון ויובל גרשון, נדב רחמים, יואב כהן וטוהר מלול. סיני יצחקי שמתאמנת היום במועדון וחלק מנבחרת ישראל מדורגת במקום השלישי בישראל.
המועדון מתאמן היום באולם הספורט של בית הספר כדורי בתנאים קשים ללא מיזוג בקיץ וחימום בחורף ובקרוב יעברו השחקנים להתאמן באולם ייעודי חדש וממוזג שנבנה בימים אלו במתנ"ס הקהילתי בכדורי. "אנחנו מקבלים שירות טוב אבל תמיד נרצה יותר. אנחנו עובדים עם המועצה האזורית שהיא הגוף הראשי שלנו ועם המתנ"ס הקהילתי".
לצד הפעילות ההישגית מוביל טננבוים גם פעילות חברתית קהילתית שכוללת בתוכה מפגש שבועי לפנסיונרים ולחולי פרקינסון. מדי שנה מארגן המועדון תחרות 'ספיישל אולימפיקס' עם בית הספר לחינוך מיוחד רוטמן שפועל בכדורי כאשר הנערים מהמועדון מארגנים את התחרות. "מעבר לזה שאנחנו ספורט הישגי יש לנו קבוצה של 16 שחקנים מבוגרים שפתחנו בקיבוץ בית קשת. יש לנו פעילות כל יום ראשון".
איך הם התחברו לזה?
"בן אדם שלא היה מסוגל לעמוד חמש דקות היום עושה אימון שלם של שעה. מחקרית טניס שולחן הוא ענף שתורם ליציבות ולריכוז ודוחה מחלות כמו אלצהיימר".
פרויקט נוסף שמוביל טננבוים הוא אימון אישי לשני מבוגרים חולי פרקינסון. "לקחתי אותם כפרויקט ואנחנו מאמנים אותם ברמה האישית. אנחנו כבר שלושה חודשים בעניין הזה ומתאמנים לקראת אליפות העולם שתיערך השנה בקרואטיה".
מכוונים גבוה
מדי שנה מארגן המועדון תחרות 'ספיישל אולימפיקס' יחד עם בית הספר לחינוך מיוחד רוטמן שפועל בכדורי. "אנחנו מבינים שאנחנו מקום שצריך גם לתרום ולא רק לקבל. אנחנו עושים הרבה ימים לבית הספר ומייצרים להם תחרויות. איפה שאנחנו יכולים לעזור לקהילה אנחנו שם".
מה השאיפות שלך שיקרה עם המועדון?
"לחזור לגדולה שלו. היינו מועדון שהיו בו מעל ל־300 שחקנים פה במרכז ועוד מאות שהיו משחקים מסביב. היינו בצמרת והקורונה נתנה לנו מכה גדולה מאוד. מבחינה הישגית ומקצועית אנחנו שואפים לאליפות בנוער. לחזור לליגת העל בבוגרים ושיהיו לנו עוד שניים-שלושה שחקנים שישחקו באליפות אירופה".
ספורטאי אולימפי יכול לצאת מפה?
"יכול לצאת מפה ספורטאי שיעבור לאקדמיה בווינגייט. אנחנו מארחים את האקדמיה פעמיים בשנה למחנות אימונים גדולים. כל הנבחרות באות לפה, הספורטאים ישנים בבית ספר שדה ומקיימים פה את מחנות האימונים שלהם".