במרכז העיר עפולה, לא רחוק משדרות ארלוזרוב, מאחורי בניין מועצת הפועלים נמצאה עד לאחרונה פיסת היסטוריה ספורטיבית - מגרש הכדורסל המיתולוגי של העיר. המגרש בעל ההיסטוריה המפוארת הפך לאחרונה למגרש חניה.
עד לאחרונה היו בו עוד סלים, אך הם הורדו והמגרש סומן כחניה. רק הטריבונה הישנה עוד קיימת - עדות אלימת ואחרונה למה שהיה פעם אתר ספורט נוסטלגי.
המגרש הזה ידע בעברו ימים יפים. גדולי הכדורסלנים של עפולה למדו ושיחקו בו כדורסל. יוסי הררי, אריאל פורת, תמיר מלמוד, האחים יוהושוע ונח אהרונוב, ארז אדלשטיין, ראובן רוטשילד, אריה פרל, מנחם אביטן, חגי כהן, גור פורת ורבים נוספים.
בשנות ה-60 וה-70 הוא היה מגרשה הביתי של הפועל עפולה, ששיחקה בליגה הראשונה. 'המבצר' כינו אותו. עפולה ארחה בו את הקבוצות הגדולות של הכדורסל הישראלי כמו מכבי תל אביב, עירוני רמת גן והפועל חולון. המשחק הבלתי נשכח שנערך בו, שעד היום זוכרים אותו היטב אנשי הכדורסל בעיר, היה הניצחון על הפועל תל אביב הגדולה של בארי ליבוביץ, שבזמנו אמרו עליו שהוא הכדורסלן היהודי הכי טוב בעולם.
בשנות ה-80 פתח במקום יוסי הררי בית ספר לכדורסל מצליח ששיחקו בו מעל 400 ילדים. לא הייתה שעה ביממה שלא שיחקו בו כדורסל. גם אחרי שהחושך ירד וכיבו את האורות היו נשארים שם ילדים לשחק בו עד שעת לילה מאוחרת.
מאמן הכדורסל העפולאי, אבי חכם, שבילה שם הרבה שעות כילד ונער אמר בעבר בראיון לעיתון 'ידיעות העמק': "במגרש הזה ביליתי חצי מהחיים שלי. יש לי במקום הזה המון נוסטלגיה. "היו שם משחקים עם 3,000 צופים ואני לא מספר סיפורים. אבא שלי היה מזכיר הפועל ואני זוכר את כל מה שהיה שם. עפולה הייתה בליגת העל והיא שיחקה בימי שישי. אני זוכר שם את יוסי הררי מככב. הייתה לו הטעיה עם הכתף וזריקה ביד שמאל. הוא עשה במגרש הזה מה שרצה. אני זוכר שיום אחד עברתי שם ברגל ואני שומע מתוך החושך כדור קופץ. התקרבתי חששם וראיתי את חגי כהן זורק לסל. כבר לילה והוא לא עוזב את המקום. וזה באמת מה שהיה הילדים לא עזבו אותו".
יו"ר ההסתדרות במרחב עמקים זאביק ליברמן מסר: "המקום עמד שומם והעלה הרבה עשבים. יש מחסור במקומות חניה בעפולה כמו בכל הארץ. במקום שהשטח יעמוד מוזנח ללא שימוש וללא סלים אפילו, הרחבנו את מגרש החניה כדי לאפשר גם לנו ולחלק מעובדי העירייה לחנות בו. שיחקתי במגרש הזה. זה כואב אבל זו המציאות".