ניחוח של משהו חדש ומאתגר עולה מכיוון קבוצת גלבוע/מעיינות מהליגה הלאומית בכדורסל הנשים. זה כחודשיים שהקבוצה התחזקה ברכש חדש בצד הניהולי, שעתיד לחולל בה שינוי גדול ולהפוך אותה לדבר הכי מרנין בכדורסל הנשים בצפון ובארץ בכלל. מדובר בנטע אבוגוב, יושבת הראש החדשה של הקבוצה שנכנסה לתפקיד שלא אויש בעבר לפני כחודשיים, וכבר זכתה לכינוי המחייב 'חיים אוחיון של הנשים'.
אבוגוב (40), נשואה ואם לארבעה, היא תושבת כפר האורנים וב־18 השנים האחרונות התמקדה בחיים האקדמיים. היא בעלת תואר ראשון בהוראת אנגלית, ותואר שני ושלישי בחינוך באוניברסיטת תל אביב. היא שימשה כמרצה במכללת הדסה, אוניברסיטת תל אביב ובר אילן. לפני כשנה החליטה לעשות 'סטופ' מהעיסוק היומיומי ובאופן בלתי צפוי מצאה עצמה נכנסת לעולם הספורט וכדורסל הנשים.
"המעבר לא היה ישיר", היא משחזרת כיצד התחילה את הפרק החדש בחייה, "לקחת לעצמי שנה חופש. תוך כדי השנה ההיכרות האינטנסיבית שלי עם גלבוע היתה דרך הילדים שלי שמשחקים כדורסל במחלקת הבנים - הבן גדול מסיים שנה ראשונה באקדמיה לכדורסל בגלבוע ובהמשך נחשפתי גם לכדורסל הבנות. ברגע שהתשוקה כבר לא היתה 100 אחוז, היתה לי אפשרות לעשות את הבחירה לעסוק במה שאני מאמינה ואוהבת. אני צריכה להתעורר בבוקר עם שיר מאוד חזק ובאקדמיה כבר לא הרגשתי את זה".
אז נכון - אין פה סיפור על ילדה שכל חייה אהבה וחלמה כדורסל. החיבור לקבוצה אמנם הגיע דרך הילדים שלה, אך הזיקה לעולם הזה בכל זאת היתה קיימת בה תמיד.
"אהבתי כדורסל וגם שיחקתי בקבוצה חובבנית. כל החיים ספורט היה קרוב ללבי ובמיוחד הכדורסל", היא מחייכת.
חזון אישי
אבוגוב שעושה הכל בהתנדבות, זוקפת את הקרדיט להצטרפותה לכל הפרויקט הזה שנקרא גלבוע/מעיינות גם למועצה וגם למועדון. "אני מביאה את ה'אני מאמין' שלי, אבל אני עובדת כאן עם צוות פנטסטי. נכנסנו כנותני חסות למחלקת הבנות. השקענו מכספנו, כשכל האינטרס שלי הוא לטובת הבנות והמועדון. קיבלתי רוח גבית מהמערכת שמנוהלת ביד רמה על ידי לירן וינקור שהוא בעצם ה'שושבין' של כל הדבר הזה, תמיכה מצד ראש המועצה ומנהלת המתנ"ס, סיוון גולדמן וכמובן יש את יונתן אורן שהוא גם המנהל המקצועי במחלקת הבנות וגם מאמן קבוצת הנשים בלאומית. זה לא מובן מאליו שמועצה רואה בחינוך בכלל ובספורט בפרט משהו שהוא בראש סדר העדיפויות, זה מחמם את הלב".
מה החזון שלך? לפי איזה מודל את רוצה לעבוד?
"דבר ראשון שעשיתי כשנכנסתי לקבוצה בניתי לה חזון שאומר שקבוצת הבנות הלאומית היא כמובן הקבוצה המובילה במחלקת הבנות. ככזאת היא עומדת בחוד החנית כסמל למקצוענות, לערכיות ולקהילתיות ברמה הגבוהה ביותר. הרעיון המרכזי הוא שהקבוצה גם תתבסס וגם תטפח שחקניות שגדלו במחלקת הבנות של המועדון. ככה אנחנו פותחים אופק ראוי של כדורסלניות שרוצות להתפתח ברמה מקצועית גבוהה".
חלק מהאג'נדה זה שרוב השחקניות יהיו בנות המקום - מה שקורה כרגע בפועל. "רובן גרות פה או הצטרפו לאקדמיה ונשארו פה. יש אצלנו סך הכל שלוש שחקניות שלא גרות בעמק מתוך 13".
החזון שלה, היא אומרת, מתבסס על שלוש נדבכים עיקריים. "נדבך ראשון הוא נושא הערכיות - העצמת נשית בספורט, מודל לחיקוי לשחקניות צעירות. יש כאן רוח מועדון. זה לא דברים שהבאתי עכשיו ולא קיימים. מנהיגות, נחישות, ענווה, סובלנות ושמירה על אורח חיים בריא; הנדבך השני היא אומרת מתבסס על מקצועניות - קבוצת נשים ששואפת להיות קבוצה מקצועית; הנדבך השלישי שאני בהחלט רואה פוטנציאל גדול בו הוא כל נושא הקהילתיות. יש פה קבוצת נשים שלא כולם יודעים עליה. צריך להעלות את נושא המודעות, הגאווה והשייכות הקהילתית סביב הקבוצה. יש רצון שהשנה הקבוצה תצא לקהילה. אם זה בפעילויות של בתי ספר, פעילויות עם נשים בכל נושא העצמה נשית. גיליתי למשל שבמשך עשרות שנים יש כדורסל נשים בגלבוע והיו קבוצות ששיחקו בליגות הגבוהות וסחפו ילדים והורים למגרשים. אני מאוד רוצה לדעת איפה האנשים האלה. אני רוצה להתחבר אליהם. יש פה רצף שלדעתי הלך לאיבוד".
כשאבוגוב מדברת על החזרת הקהל למגרשים, היא מתכוונת קודם כל למגרש הביתי של הקבוצה. "הקבוצה תשחק השנה באולם עין חרוד. זה כביכול האולם הפחות נוצץ של המועצה, אבל הוא אולם הבית שלנו ויותר קל להגיע אליו. המשחקים הוקדמו לשעה 18:30 בערב כדי שהמשפחות יוכלו להגיע ולראות אותם. משחק הוא לא רק משחק, אלא חוויה שלמה. כל משחק בית שייערך אחת לשבועיים בימי שלישי יהיה אירוע".
את אומרת שהחזון שלך לא בא להמציא את הגלגל מחדש והנושאים האלה כבר מושתתים בקבוצה. יש דברים שאת רואה לנכון שצריך לשפר?
"קודם כל אני לא מחליפה אף אחד בתפקיד שלי. זה תפקיד שלא היה. עכשיו אני יוצקת את התוכן לתפקיד הזה, דרכו מתאפשר לי לעסוק בדברים שבשוטף היה קשה להגיע אליהם, כמו למשל גיוס כספים, יום צילומים, פרסומים, העלאת מודעות בקהילה ומחוצה לה כדי שאנשים יתחברו לרעיון הזה ולסיפור הנפלא שיש כאן".
יש רצון לקדם את הקבוצה לליגת העל, או שכרגע זו לא מטרת העל שלך?
"אנחנו כן שואפים להגיע להישגים, אבל תוך שמירה על רוח המועדון והתקציב שעומד לרשותנו. בפן המקצועי כבר ניתן לראות צוות נרחב כמו פיזיותרפיסט שנכנס לעבוד במחלקת הבנות וילווה את הקבוצה באופן צמוד, מאמן ליכולות גופניות, מאמנת מנטאלית וצוות גדול של אנשים שבעצם מאפשרים לקבוצה הזאת להתנהל ברמה הגבוהה ביותר. עם זאת, צריך להפריד בין קידום מקצועי והישגי. הרצון שלנו הוא לתת את המיטב בכל הרמות. ההישגים יגיעו אם נעשה את המיטב, אבל כרגע זו לא מטרת העל שלנו. אני מאמינה שכדי שתהיה קבוצה בליגת העל צריכים להתקיים תנאים מסוימים. הדברים כרגע נבנים, יש מנגנונים שאני רוצה לראות אותם עומדים לפני שאני מסמנת לי מטרה הישגית כזו או אחרת. אבל אני כן יכולה להגיד שיש לקבוצה את המאמן הטוב ביותר שיכול להיות, צוות מצוין וסגל שחקניות מצוינות שאני מניחה שיגיעו גבוה. עד כמה גבוה? ימים יגידו".
באה לשנות
לאט לאט החלה אבוגוב להיחשף לכל נושא כדורסל הנשים בארץ ומפה הגיע הצורך להביא לשינוי. "המצב לא כל כך טוב", היא מודה, "שמעתי לאורך השנה את המשפט 'זה לא מעניין אף אחד' וחבל. כמישהי שמגיעה מחינוך, אני כן חושבת שיש הרבה מה לעשות והמקום בארץ שהוא באמת מיוחד בכל נושא כדורסל הבנות, זה הגלבוע. יש כאן מערכת שרואה את החינוך והערכים לנגד עיניה, רואה את הילדים כילדים לפני שהם שחקנים. אלה דברים שלא רואים בכל מקום".
זה לא סוד שכדורסל הנשים ובכלל כל הספורט הנשי בארץ סובל מאפליה גדולה. תצליחי לשנות את הראייה הזו?
"כן. אני מאמינה מאוד גדולה. יש בי מוטיבציה גדולה, ואני בנאדם די חזק. בדרך כלל כשאני מציבה לעצמי מטרה אני חותרת אליה בכל הכוח. הכדורסל היום גם אצל הנשים וגם אצל הגברים מוצף בעסקנות, וזו מילה שמבחינתי לא מתאימה לרוח המועדון בגלבוע. אפשר לראות את זה גם בקבוצת גלבוע/גליל של הגברים שמציבה סטנדרטים חדשים בכדורסל וככה הדברים אמורים להיראות. כמובן שכדורסל הנשים - גם זה שנמצא ברמות הגבוהות ביותר - סובל נוסף על עסקנות גם מחוסר עניין ומניגוד אינטרסים. אין לי עכשיו יומרנות שאני הולכת לשנות את פני כדורסל הנשים בארץ, אבל אני מאמינה שמה שכבר קורה בגלבוע בשנים האחרונות מספק פלטפורמה מצוינת לבנות כדורסל נשים נכון ואמיתי".
אבוגוב דואגת לציין שבתוך כל הדבר הזה קיימת כבר תשע שנים אקדמיית כדורסל בגלבוע של בנים ובנות כאחד. "האקדמיה התחילה מרעיון קטן והפכה להיות האקדמיה המובילה בארץ גם לבנות וגם לבנים", היא מספרת, "לאקדמיה מגיעים שחקנים שמתאימים גם מבחינת אישיות וגם מבחינה מקצועית. מגיעים אליה נערים ונערות מכיתה ח'-י"ב. הם גרים בתל־יוסף בחדרים ולומדים בתיכון".
עם זאת, השנה האחרונה לא היתה קלה מבחינת אחוז הבנות. "השנה לא נוספו בנות לאקדמיה", היא מציינת, "לאחרונה החלטנו על חידוש האקדמיה לבנות ועל פתיחת השערים כדי לאפשר גם לבנות שלא גרות בגלבוע להגיע לכאן ולעשות את מה שהן אוהבות. יש פה מצב של ווין־ווין - המועדון יכול לפתח בנות שמתאימות ורוצות מקום טוב להתפתח בו כשחקניות. גם כיום יש לנו בקבוצה שבע שחקניות שהן בוגרות אקדמיה. אז כבר בשנה הזו אנחנו פועלים לקראת השנה הבאה כדי לפתוח את האקדמיה המחודשת לבנות".
כשאבוגוב מדברת על מחלקה בצמיחה, היא נותנת את הנתון המדהים הבא. "בארבע השנים האחרונות מחלקת הבנות צמחה מכלום והגיעה בשנה שעברה ל־350 בנות. זו מחלקת הבנות הכי גדולה בארץ. יש כאן פריחה עצומה בגילאים הצעירים וכמובן קבוצת נשים בליגה הלאומית, שהיא בעצם קבוצת הדגל של המועדון שנותנת את האופק".
קבוצת גלבוע/מעיינות נקראת על שם קרן זהרוני ז"ל שהיתה שחקנית בגלבוע ונפטרה ממחלת הסרטן. "השבוע נערך הפנינג תחילת שנה במחלקת הבנות לזכר קרן", היא מספרת, "בהפנינג עצמו יהיה משחק לזכרה בהשתתפות חברותיה שגם הן היו שחקניות בקבוצה. זה נותן דגש על רוח נשית חזקה וכדורסל בנות בגלבוע וזו רק יריית הפתיחה".
כאמור, עם כניסתה של אבוגוב לתפקיד היא אוטומטית הושוותה לאיש שהביא את הבשורה לגלבוע - חיים אוחיון, בעלי קבוצת הכדורסל גברים גלבוע/גליל. "ההשוואה לא רלוונטית", היא אומרת בצניעות, "נכנסתי לקבוצה כחלק ממערכת. יש פה קבוצה שהיא בחסות המועצה ואני רק באה לעזור ולעשות כמיטב יכולתי כדי שגם הקבוצה וגם מחלקת הבנות יצליחו. חיים אוחיון תרומתו ידועה לכל והוא בהחלט דמות שמביאה משהו אחר לכדורסל, זה מאוד מחמיא אבל זה לא המצב כרגע".
קבוצת הנשים של הפועל גלבוע/מעיינות | צילום: יונתן שדה
רוני שחר