הגראדים והטילים למיניהם שהתעופפו בשמי תל אביב בקיץ שעבר במהלך מבצע 'צוק איתן' הלחיצו מאוד את אמו של לנרי קאינדה. מביתה שבבירת ניגריה לאגוס היא צלצלה לבנה, אז הוא עוד התגורר בתל אביב, וביקשה ממנו שיעלה על הטיסה הראשונה למערב אפריקה. כידוע זה לא קרה.
לא מתרוממים: למה עירוני טבריה ממשיכה לצנוח?
צפת: הג'ודוקא גולן פולק בדרך לאולימפיאדת ריו
ריק ביציע: אוהדי הפועל ק"ש לא קונים כרטיסים
עוד בטרם נדמו התותחים קאינדה כבר עבר להתגורר בבירת העמק עפולה, הרחק מרוחות המלחמה. "זו הייתה תקופה מפחידה", נזכר השבוע, "אימא התקשרה בפחד. הסברתי לה שהכול בסדר ושישראל יודעת לדאוג לביטחון אזרחיה. אבא שלי, שהוא איש חזק, לא פחד עליי. כשאמרתי להורים שאני עובר לשחק בישראל אימא נלחצה. היא רואה חדשות ויודעת מה קורה בארץ. אבא שלי אמר שאני צריך ללכת אם אני רוצה להצליח בחיים. הקשבתי לאבא שלי ובאתי לישראל. אחרי שהגעתי ראיתי שישראל היא ארץ טובה ולא כמו שמציגים אותה בערוצי החדשות בעולם".
המלחמה בעזה לא גרמה לו לברוח מהארץ, להפך - היא חיזקה אצלו את הקשר למדינה. הקשר התחזק במיוחד גם לאור ההצלחה שהוא חווה במדי הפועל עפולה, שנמצאת העונה בצמרת הליגה הלאומית. קאינדה הוא היום החלוץ הפורה בליגה השנייה ובאופן כללי הוא אחד השמות 'החמים' היום בכדורגל הישראלי. 21 שערים הוא כבש בכל המסגרות – 13 בליגה, 3 בגביע המדינה ו-5 בגביע הטוטו. המספרים מדברים בעד עצמם.
כל הזמן לעבוד קשה
ההצלחה לא עלתה לקאינדה לראש. הוא נשאר צנוע, מנומס ונטול מניירות של כוכב. עם חיוך כובש ואנגלית רהוטה למדי - בכל זאת ניגריה הייתה מושבה בריטית במשך מאות שנים - הוא מבין היטב את ההתלהבות שיש סביבו, אך גם מודע לכך שהוא רק בתחילת דרכו. בינו לבין עצמו הוא יודע שיש לו עוד הרבה לעבור ולכבוש כדי להגיע למקומות שעליהם חלם כילד.
קאינדה נולד בלאגוס ובמאי הקרוב יחגוג יום הולדת 21. יש לו עוד שלוש אחיות ואח. אביו איש עסקים מקומי שבעבר שיחק כדורגל ואמו מנהלת סופרמרקט. ניגריה מחולקת לשבטים וקאינדה הוא בן שבט 'יורובה' (Yoruba), אחד השבטים הגדולים.
בגיל שבע הוא התחיל לשחק כדורגל באקדמיית 'דומניון ספורט' (dominion sport) שבלאגוס. בתחילה תופקד כקשר אך בנעוריו כבר עבר לשחק כחלוץ. לדברי,ו כבש בממוצע 30 שערים לעונה. הוא שיחק בנבחרת הלאומית של ניגריה עד גיל 17, ובאחד המשחקים שלה צפה בו סוכן השחקנים החיפאי משה הר אדיר. האחרון התלהב מכישרונו, יצר עמו קשר, החתים אותו על חוזה ועניין את מכבי תל אביב. אז זו הייתה ראשית התקופה של הבעלים מיץ' גולדהאר במכבי והביצועים של החלוץ הניגרי הצעיר הרשימו גם את הצוות המקצועי הצהוב. הוא חתם על חוזה לחמש שנים, כשבעונה הראשונה בארץ הוא שיחק בנוער של מכבי (כבש 10 שערים) ולסירוגין נכלל בסגל של הקבוצה הבוגרת, אך לא שותף במשחק רשמי.
בתחילת העונה שעברה החליטו במכבי להשאיל את קאינדה מאחר שההערכה המקצועית הייתה כי הוא עדיין לא בשל להיכלל בסגל הקבוצה הבוגרת. לפיכך, קבוצת הבוגרים הראשונה שלו הייתה הכוח רמת גן מהליגה הלאומית, שבשורותיה כבש 10 שערים. זו הייתה עבורו עונת התאקלמות שבה הוא לא בלט באופן מיוחד, אך הרשים מבחינת הפיזיות שלו, יכולת הפריצה, קור הרוח מול השער והבעיטה החזקה.
מאמן עפולה ירון הוכנבוים סימן אותו כבר באמצע העונה שעברה כמי שעתיד להחליף את החלוץ הצעיר והמצליח שחר הירש, ואכן לאחר משא ומתן ארוך הוחתם הניגרי בעפולה. "בקיץ החלטתי לבוא לעפולה כי רציתי לרענן את הראש ולשחק בקבוצה שקטה", סיפר קאינדה איך הסכים להצעה לעבור לקבוצה הרחק ממרכז הארץ, "אני חושב שבזמנו קיבלתי החלטה טובה. אני אוהב את המקום. לא מתחרט שבאתי לכאן. יש בעפולה אנשים טובים".
בפגישה הראשונה שלך עם המאמן, מה היו הציפיות שלו ממך?
"ירון הוא מאמן פנטסטי. אני שמח לעבוד איתו. הוא עזר ועוזר לי המון. בשיחה הראשונה שלי איתו ראיתי שהוא רוצה את הטוב ביותר בשבילי. הוא הבטיח שאני אהיה יותר טוב ושאשתפר. ירון לימד אותי איך לנוע כשאני בלי הכדור. הוא לימד אותי פרקטיקה וטכניקה אישית. אני באמת השתפרתי מהרגע שהתחלתי לעבוד איתו ואני אוהב את זה מאוד".
בעונה שעברה כבשת 10 שערים. כמה חשבת שתכבוש העונה?
"מי שבחר בחיים של כדורגלן יודע שהוא צריך לעבוד קשה כל הזמן. בכל יום יש משימה חדשה. לא חשבתי כמה שערים אני רוצה לכבוש. אמרתי לעצמי שאני צריך לעשות את הטוב ביותר שאני יודע. זה לא רק תלוי בי ובכוח שלי, אלא גם בחברים שלי לקבוצה וכמובן בכוחו של אלוהים. אני רוצה להודות למאמן ולכל הצוות על כך שהם טובים אליי".
21 שערים כבשת. כמות יפה.
"זה אומר שאני צריך לעבוד יותר קשה. אני שמח על השערים שכבשתי, אבל אני עדיין לא