אם תיירות נתפסה עד לאחרונה כדבר "אנטי סביבתי", הרי שאחרי הצלחת מיזמי תיירות ירוקה רבים, כבר אפשר להניח את הדעה הקדומה הזו בצד ולהתקדם. אם מיזם התיירות מתנהל באופן נבון הוא יכול לספק תמריץ ללימודים על שמירת ערכי הטבע, גם לתלמידים מבתי ספר שלומדים את הנושא, גם לחברות ויזמים שאנרגיה ירוקה מסקרנת אותם וגם למשפחות ותיירים בכלל שמתעניינים בתחום.
טורבינות רוח, למשל, הפכו באופן לא צפוי ליעד תיירותי עבור אוהבי האינסטגרם, כמוקד יציאה לטבע, וכיום מדובר על אחד התיוגים הנפוצים ברשת בטיולים באזור רמת הגולן.
ישנם תיירים רבים שרוצים לבלות את זמנם באופן שאינו פוגע בטבע או אפילו תורם לטבע, מיזמים רבים בתחום האנרגיה הירוקה הבינו זה מכבר את המשאב שעומד לרשותם ולכן התיירות הופכת במקרים רבים לחלק בלתי נפרד מהמיזם, שמטרתו הנה הפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות.
מדוע אנשים מתעניינים במיזמי אנרגיה מתחדשת? אבי לביא, מנהל מרכז המבקרים של חוות הרוח ע"ש שלמה שמלצר בגלבוע מסביר שהסקרנות והלמידה היו מאז ומתמיד גורם מושך של תיירים, "אנשים באים למקומות כי משהו מעניין אותם, ולא רק כי המסאז' נעים או האוכל טעים", הוא אומר, "גם גירוי אינטלקטואלי מושך תיירות".
חוות הרוח בגלבוע ע"ש שלמה שמלצר נמצאת על ראש הגלבוע, ממנה ניתן לראות מיזמים רבים בתחום האנרגיה הירוקה הכוללים טורבינות רוח, אגירת אנרגיה וחשמל סולארי. מרכז המבקרים נבנה לזכרו של שמלצר לפני כחמש שנים ומיד כשהטורבינות החלו לעבוד, התיירים החלו להגיע. לביא מספר שעד לפני הקורונה חלק נכבד מהמבקרים במקום היו תלמידים במסגרת לימודים על אנרגיה מתחדשת ודלקים.
"היו מגיעים מכל הגילאים, יסודי ותיכון וסטודנטים מכל הארץ. נושא האקלים מובל היום על ידי בני נוער, וכך גם כל מחאות האקלים הגדולות, והנושא רלוונטי בעיני התלמידים שתוהים מה יהיה עתיד כדור הארץ ומה עושים המבוגרים עם נושא ההתחממות הגלובלית", מסביר לביא.
"הנושא מאוד מעניין אותם, הם דנים ביתרונות ובחסרונות והדיון החינוכי חשוב, כי אין דרך לייצר אנרגיה בלי דילמות, כמובן שייצור אנרגיה מדלקים יותר גרוע, אך גם לאנרגיה המתחדשת יש דילמות ושאלות כמו איפה מקימים פרויקטים מושכות את התלמידים", הוא מסביר ומוסיף שגם גמלאים רבים סקרנים להכיר מיזמים חדשים, להכיר מקומות ולטייל בקצב שלהם, "ולראות כיצד הארץ מתפתחת ושקורים בה דברים יפים".
כך ניתן לראות למשל שגם מיזם האנרגיה המתחדשת במתחם אשלים בנגב של תחנות כוח התרמו סולאריות והפוטו-וולטאית, הפכו למוקד תיירות הכולל סיור באוטובוס, צפייה בסרטון והסבר מעמיק על הטכנולוגיות החדשות. השדה הפוטו-וולטאי שהושק לאחרונה בקרבת תמנע מעורר עניין רב בקרב הנוסעים לאילת. פרויקטים קטנים יותר ברחבי הארץ זוכים גם כן לביקוש בקרב תיירים וכך נראה כי מיזמים קטנים אך לא פחות מרשימים מבחינה טכנולוגית נהנים מתיירות נכנסת, לדוגמה השדה הסולארי בקיבוץ קטורה. ברמת הגולן רבים מהמטיילים מצפינים עד להר בני רסן עליו מוצבות טורבינות רוח ואשר ממנו ניתן גם להשקיף אל תוך שטח סוריה.
אתה חושב שאחרי שאנשים מבקרים במקום הם מסתכלים אחרת על המיזמים?
"איך מתקדמות יוזמות? יושב לו יזם במשרדו הממוזג בתל אביב ובאים אנשים ואומרים – אתה תחליט עבורנו מה טוב לנו עם המיזם שלך? והמטרה שלנו היא שאנשים יתיידדו עם הפרויקטים כי כשהם יבואו אלינו יהיה להם יותר ידע, וזהו התפקיד החשוב שלנו. יש לנו גם סיור חדש שנקרא 'חדש תחת השמש' בנושא אגירת אנרגיה וניהול רשת חכמה לחברות טכנולוגיות והסיורים שלנו נועדו להסביר מה זה פאנל סולרי, איך עובדת טורבינת רוח ועכשיו הם יכולים ללכת במעלה הגלבוע ולראות את התפתחות הדברים האלו".
אם בעבר עיקר התיירות הייתה מנותבת למקומות כמו תחנת הכוח בחדרה, הרי שכיום רבים מעדיפים לתייר דווקא באתרים של אנרגיה מתחדשת. התיירות הירוקה אמנם חדשה יחסית אך היא מושכת אליה את הקהל כיוון שהיא גם מלמדת על הטכנולוגיות החדשות, אך גם מיידדת אותן עם הסביבה.
פיתוח התעסוקה בפריפריה
מיזמים רבים בתחום האנרגיה הירוקה מנותבים לפריפריה מסיבות רבות, בעיקר מטעמים תכנוניים המבקשים לשמור על מרכז הארץ לצרכי בינוי ופיתוח. כך לדוגמה, מיזמים בתחום אנרגיית הרוח, מפותחים ומוקמים בעיקר באזור הצפון, הגלבוע והגולן, במקומות בהם ישנה רוח אידאלית. ומצוקה תמידית של תעסוקה.
"אנחנו מעסיקים כ-10 מדריכים וישנם שני עובדים קבועים למרכז המבקרים", מסביר לביא ומספר שלכל אחד מהמדריכים ישנה עוד עבודה ומרכז המבקרים מהווה עבורם השלמת הכנסה לאחר הכשרה, ולדבריו הם גם חשים חיבור אישי למקום.
"אנחנו לא המצאנו את נושא האנרגיה המתחדשת כמנוע תעסוקתי", אומר לביא, "זה מנוע צמיחה גדול מאוד וגם מבחינה תיירותית. אלה לא רק אותם עשרת העובדים שעובדים אצלנו, לפני הקורונה הגיעו אלינו 25 אלף אנשים בשנה, הם שוכרים אוטובוס והם אוכלים אוכל, והם הולכים לרוב לעוד אתרי תיירות באזור".
ולא רק תעסוקה בתחום התיירות צומחת - אנרגיה מתחדשת מביאה עימה תעסוקה רבה באזור הפריפריה. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות (IRENA) מדווחת כי תעשיית אנרגיית הרוח העסיקה בשנת 2020 כ-11.5 מיליון עובדים ברחבי העולם. לשם השוואה, מספר זה עמד בשנת 2016 על כ-9.8 מיליון עובדים. הצפי לגידול בהתקנות של טורבינות רוח בשנים 2020 עד 2024 ברחבי העולם צפוי לתרום לבדו כ2.4 מיליון שנות עבודה.
בארצות הברית לדוגמא, טכנאי טורבינות רוח הוא אחד המקצועות הצומחים ביותר עם משכורות גבוהות משמעותית מהממוצע. מהתעסוקה בתחום התפעול ותחזוקת טורבינות הרוח מתאפיינת בעיקרה בהעסקת עובדים מקומיים על מנת להוזיל עלויות. בשלב זה סוגי המשרות כוללים מפעילים, מהנדסי תקשורת, טכנאים, מומחים סביבתיים, מפעילי מערכות להגנה על בעלי הכנף, מדריכי סיורים ועוד.
במחקר חדש נמצאה עלייה באחוז העובדים שמפרטים בפרופיל המקצועי את הכישורים הסביבתיים שלהם שהופכים ליותר ויותר רלוונטיים בעולם התעסוקה. נראה אם כן, כי יציאתם לדרך של מיזמי אנרגיה מתחדשת משמעותיים בפריפריה מביאים עימם גם בשורה תיירותית ותעסוקתית לאזורים אלה.