בעוד פחות מחודש - ב־1 במרץ - ימלאו מאה שנים לקרב הגבורה בחצר תל חי, שבו נרצחו שישה ממגיני המקום ובראשם המפקד יוסף טרומפלדור בידי פורעים ערבים. תלי מילים נכתבו על הקרב המיתולוגי ועל יוסף טרומפלדור, הרבה בגלל המשפט האלמותי 'טוב למות בעד ארצנו'.
מי שהושפע מאוד מהקרב ההרואי הזה היה המחזאי והסופר עזיז דומט, ששנתיים מאוחר יותר כתב בגרמנית מחזה בשם 'יוסף טרומפלדור - טרגדיה בשלוש מערכות'. עלילת המחזה מתרחשת ביום אחד בשנת 1919, שנה לפני מותו של טרומפלדור. המערכה הראשונה והשנייה ממוקמות בתל חי, והשלישית בכפר גלעדי. למעט יוסף טרומפלדור, שמוזכר בשמו, יתר השמות במחזה אינם אמיתיים, אבל בדמויות יש מאפיינים של אנשים שחיו באותה תקופה.
אחת הדמויות הבולטות במחזה היא זו של עבד אל ראוף - שייח' בדואי שמתאהב בצעירה יהודייה ומגיע בעקבותיה לתל חי. במחזה פועלים היהודים והערבים יחד נגד אויב משותף - הצוענים. לפני ששניהם מתים, אומר אל ראוף לטרומפלדור: "שנינו יחדיו נצא לדרך. עוד מעט קט ננוח שנינו תחת כיסוי אחד. או אז יושר על מנהיגם של הערבים ועל המנהיג היהודי שמתו שניהם כידידים".
אז מיהו עזיז דומט - ערבי־נוצרי שנולד במצריים, התחנך בישראל בשפה הגרמנית, האמין בציונות וסיים את חייו במחנה ריכוז?
הקדשה לאלברט איינשטיין
סיפור חייו של עזיז דומט מרתק ומעניין לא פחות מהמחזות שלו; לא מעט אנשי ספרות ומזרחנים - בהם זוכה פרס ישראל פרופסור יעקב לנדאו - התחקו אחר יצירותיו ואחר אישיותו המיוחדת.
עזיז דומט נולד במצרים בשנת 1890. בדרך לא דרך הוא התגלגל לבית היתומים הסורי 'שנלר' בירושלים, שם למד בשפה הגרמנית. כשבגר האמין דומט בדו־שיח בין יהודים לערבים. הוא כתב מחזות וסיפורים העוסקים ביחסים בין שני העמים. דומט נקט עמדה יוצאת דופן: בניגוד לרוב הערבים, הוא טען כי העלייה היהודית עשויה להביא ברכה רבה לאוכלוסייה הערבית.
פרופסור לנדאו, שחקר את הנושא, נפגש עם בני משפחתו של דומט - שמתגוררים בחיפה עד היום - וקיבל מהם חומר המתעד את המחזאי הנשכח. לדבריו, המחזה 'יוסף טרומפלדור' הועלה בזמנו בקהילות היהודיות במזרח אירופה, ואף היתה כוונה להציגו בתיאטרון 'הבימה' - שמשום מה לא יצאה אל הפועל. העיתון האידי 'אלטנוילנד' שהופיע בפולין אף פרסם בשנת 1925 את המחזה - בתרגום ליידיש של אביגדור המאירי - בכמה גליונות שלו. דומט עצמו היה קשור בידידות אמיצה עם כמה מנהיגים יהודים, שהנודע שבהם היה הסופר ישראל זנגוויל. הוא גם ביקר בקביעות במסיבות של אנשי תרבות יהודים, שבהן הקריא מיצירותיו.
ההיסטוריון ניר מן שמר במשך שנים חוברת דהויה שקיבל מעליזה טור־מלכא גרינברג, אלמנתו של המשורר אורי צבי גרינברג. במשך שנים לא טרח מן להביט בחוברת, אך לאחר שעשה זאת, הוא הופתע לגלות את תוכנה. במכתב לעיתון הקיבוץ, כותב מן: "בשנת 1926 ביקר אלברט איינשטיין בארץ ישראל, ובמסגרת סיוריו הגיע גם לחיפה. עזיז דומט ביקש להגיש לו את המחזה על פרשת תל חי כשי מיוחד, וכתב הקדשה אישית בכריכתו הפנימית של הספר. משום מה, פגישתם לא יצאה לפועל ודומט מסר את הספר שהיה מיועד לאיינשטיין לאורי צבי גרינברג". לימים העביר מן את הספר לספרייה הלאומית, והיום הוא נמצא בתיקו של אלברט איינשטיין.
מת עם יהודים
עזיז דומט ומחזותיו נשארו אלמונים. מאוכזב וממורמר עזב דומט את הארץ והשתקע בגרמניה. הוא שינה את דעותיו על הציונות ועל היהודים. משנת 1939 הוא חי בגרמניה ועבד כקריין בערבית ברדיו בברלין. לימים הסתכסך כנראה עם הממונים עליו, נאסר והועבר למחנה ריכוז, שם נרצח יחד עם שכניו היהודים בשנת 1943 - באופן דומה עד לצמרר לגיבור מחזהו 'יוסף טרומפלדור', שנהרג עם ידידיו הערבים בתל חי.
ד"ר דורית ירושלמי, ראש החוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטת חיפה וחוקרת תיאטרון עברי, אומרת כי לא שמעה על המחזה 'יוסף טרומפלדור', וכי תשמח לראותו מוצג בארץ: "ככל הידוע לי, המחזה מעולם לא הוצג על בימות בישראל".
בתיה גיא מכפר גלעדי, שניהלה במשך כ־17 שנה את מוזיאון 'בית השומר', אצרה בשנת 2000 תערוכה לרגל מלאות 80 שנה לאירועי תל חי, במוזיאון הצילום בתל חי. במסגרת איסוף תמונות, ספרות וחומרי ארכיון, נתקלה גיא במחזהו של דומט. בזכות עקשנות ונחישות היא הצליחה להתחקות אחר עותק של המחזה, שנמצא באוניברסיטת 'בר אילן' והיה במצב גרוע. יחד עם מיקי שפיר, קרוב משפחה של חבר קיבוץ כפר גלעדי, עמלה גיא על תרגום המחזה לעברית. היא ניסתה לעניין כמה תיאטרות, בהם תיאטרון 'מראה', בהעלאת המחזה, אך לא זכתה לשיתוף פעולה. אולי במלאות מאה שנים למאורעות תל חי יזכה מחזהו של עזיז דומט לכבוד הראוי לו, ויועלה על בימה בישראל.