41 שנים בדיוק עברו השבוע מאז 8 באפריל 1978, מועד הקרנת הבכורה של "הלהקה", סרט הביכורים של הבמאי אבי נשר, שהפך לימים לאבן דרך מרכזית בקולנוע הישראלי.
תתפלאו לשמוע, אבל האוטובוס המיתולוגי של כוכבי הלהקה, שבו צולמו כמה מן הסצינות הזכורות ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי, נמצא כיום ביישוב בת חפר שבמועצה אזורית עמק חפר, סמוך לביתו של יונה מוכתר, אספן תושב המקום, שרכש אותו לפני כ-15 שנה.
חובב ענתיקות
כבר עם צאתו סומן "הלהקה" כסרט יוצא דופן בנוף הקולנוע הישראלי. הוא מכר 700 אלף כרטיסים וגרף את תשבחות המבקרים.
ככל שחלפו השנים הקונצנזוס כלפיו רק הלך והתחזק, עם שירים וציטוטים קלאסיים, שתפסו מקום של כבוד בתרבות המקומית, ועם הקרנות חוזרות ונשנות מדי יום עצמאות.
4 צפייה בגלריה
יונה מוכתר. "השוטר היה מת להיפטר ממנו, אני הייתי מת לקנות, וככה יצא" | צילום: יאיר שגיא
הסרט מספר את סיפורה של להקה צבאית, בזמן מלחמת ההתשה, תאומה של להקת הנח"ל. אל הלהקה מצטרפים שלושה חיילים חדשים, והיחסים בינם לבין הכוכבים הוותיקים עומדים במרכזו של הסרט.
בסרט הופיעה סוללה של כוכבים, דוגמת: גידי גוב, גלי עטרי, גילת אנקורי, דפנה ארמוני, מאיר סוויסה, טוביה צפיר, ששי קשת, אלי גורנשטיין, שרי צוריאל ועוד רבים וטובים. פס הקול שלו הוא אחד המצליחים שידע הקולנוע הישראלי, וכולל להיטים כמו: "אילו ציפורים", "קרנבל בנח"ל", "שיר הלהקה", "שיר לשלום", ועוד. הסרט נחשב גם היום לאחד האהובים בתולדות הקולנוע הישראלי.
מוכתר (62), נהג מונית במקצועו, נולד במושב עולש, ולבת חפר עבר עם משפחתו לפני כ-20 שנה. מוכתר אב לארבעה וסב לשמונה.
הרכישה המסקרנת יכולה לסמן אותו כאחד מן המעריצים המושבעים של הסרט, אך בשיחה אתו הוא מגלה שלא כך הדבר.
"אני פשוט חובב ענתיקות. אנשים משליכים דברים שלא נראה להם שיש בהם ערך, ואני מוצא בהם ערך עצום", הוא מסביר. מלבד האוטובוס המדובר מחזיק מוכתר באוסף שלו גם פטיפונים, תקליטים נדירים משנות ה-60 וה-70, ובאחרונה, כך הוא מספר, רכש גם רדיו טרנזיסטור בן יותר מ-50 שנה, "דומה אחד לאחד לזה ששימש את משפחתי במקלט במלחמת ששת הימים", לדבריו.
אלא שמלבד היותו עוד פריט מיוחד שהתווסף לאוסף שלו, האייקון הקולנועי על גלגלים גם משתתף בהגשמת חלום ילדות של מוכתר.
"בתור ילד נסעתי כטרמפיסט באוטובוס מהסוג הזה, דודג' 400. עליתי, התיישבתי מקדימה ליד הנהג, ודמיינתי לעצמי איך אפשר לעשות מהדבר הזה בית נוסע", הוא מספר.
"לימים התגייסתי לצה"ל והשתחררתי, עבדתי בשירות בתי הסוהר, החיים התגלגלו, והחלום הקטן נשאר אתי. ביררתי וגיליתי שכל האוטובוסים מהסוג הזה נמכרו דרך מכרז לצה"ל, כולם חוץ מאחד.
"במסגרת העבודה שלי בשירות בתי הסוהר, גיליתי שהאחד הזה הוא האוטובוס של הלהקה, שבגלל העבר שלו הוצא למכירה, ונקנה על ידי שוטר".
מוכתר, שהיה נחוש לממש את חזון הקמת ה"בית הנוסע", איתר לפני 15 שנה את השוטר שהאוטובוס היה בבעלותו, ותמורת 17 אלף שקלים קנה ממנו את הפריט ההיסטורי.
"השוטר, בדיוק כמוני, רצה לעשות ממנו קרוואן, וכדי לעשות את זה הוא לקח עוד שני שותפים. אחד סמך על השני שהשלישי יעשה, וככה האוטובוס נשאר עומד אצלו במשך שנים. השוטר כבר היה מת להיפטר ממנו, ואני הייתי מת לקנות אותו, וככה יצא", הוא מספר.
כיום, לדברי מוכתר, המצב המכני של האוטובוס עדיין טוב, תא הנהג שמור כמעט בשלמותו, ויש אפילו הכנה למזגן. הקילומטרז' לא ידוע, "לך תחשב 50 שנה", הוא צוחק.
חלום הקרוואן עדיין לא התממש, בגלל בעיה לשנות את הייעוד של הרכב מאספנות למגורים במשרד הרישוי, אך גם למכשול הזה מוכתר מצא פתרון באחרונה.
"שר התחבורה ישראל כץ נרתם לעזור לי בנושא באחרונה, ובקרוב כבר יהיה ניתן להשלים את העבודה", הוא מגלה. עוד הוא מספר, כי מי שהכי מאושר מהעניין הם נכדיו, שכבר שנים חולמים לצאת עם סבא לפיקניק באוטובוס.
התלהבות גדולה
נראה ש-15 דקות התהילה, שלהם זוכים אייקוני תרבות, לא נגמרו כל כך מהר במקרה של האוטובוס המדובר. 41 שנה אחרי, הוא עדיין מבוקש, ולא רק אצל נכדיו של מוכתר, אלא גם בהפקות בעולם הטלוויזיה והקולנוע. מוכתר מספר, שהשכיר אותו באחרונה לטובת צילומי הסדרה "היחידה", ולצילומי סרט קולנוע נוסף.
לפני כחמש שנים הוא אף נידב את האוטובוס לטובת מפגש איחוד בין שחקני הסרט. "אני לא השתתפתי במפגש, אבל דאגתי להביא ולהחזיר את האוטובוס בעצמי", מסביר מוכתר.
"אני מקבל הרבה הצעות, תביא אותו לפה ולשם. אני מנדב בלי בעיה, אבל זה בתנאי שהוא חוזר אליי. למכור אותו אני לא מוכן בעד שם הון שבעולם".
התגובות שמוכתר מקבל משכניו על פריט האספנות חלוקות. "יש אנשים מהיישוב ומהאזור שמספרים עליו בגאווה, ומזמינים את החברים ואת המשפחה לבוא לראות ולהצטלם; ויש כאלה שאומרים שהוא מטרד. לא כולם חובבי עתיקות, אבל זה בסדר, לא כולם חייבים", הוא אומר.
לעומת זאת, לדבריו, האנשים שמגלים את האוטובוס במפתיע, במיקומו הלא-צפוי ביישוב בין נתניה לחדרה, מגיבים ברוב המקרים בהתלהבות גדולה.
"אנשים עוצרים להצטלם, להסתכל, לא מבינים מה זה עושה כאן. באים אנשים מכל הארץ, כששומעים שהוא פה. אנשים חוששים שאני אגבה מהם כסף על צילום, יש כאלה שמצלמים מרחוק ובורחים. זה משעשע אותי.
"אני כמעט תמיד יוצא אליהם ואומר 'חבר'ה, בואו, תתקרבו, אני אצלם אתכם'. מתפלאים שאני לא גובה על זה כסף. מה אני צריך לגבות? טוב להם, טוב לאוטובוס, טוב לי", הוא מסכם בחיוך.
זכרונות מ"הלהקה"
דפנה ארמוני חושפת את סיפורי האהבה שהתחילו באוטובוס, ומגלה כי נסעה בו עוד כששירתה בלהקת גייסות השיריון ‰ ומאיר סויסה, תושב כפר יונה, התרגש לשמוע שהאוטובוס נמצא כמה דקות מביתו: "אקפוץ לראות מה שלומו"
השחקנית והזמרת דפנה ארמוני שיחקה בסרט את דמותה של נועה, החיילת החדשה בלהקה. היא הופתעה לגלות שהאוטובוס מהסֶט מצא לו בית ביישוב בת חפר. "וואו, מרגש לשמוע!", אמרה השבוע, "חבר אמר לי שהוא ראה את האוטובוס בעמק חפר והתקשיתי להאמין, שאלתי אותו אם הוא בטוח. כיף שמישהו מתעניין באוטובוס הזה, עברנו בו כל כך הרבה".
הרבה לפני צילומי הסרט, ארמוני זכתה לנסוע באוטובוס ששימש את להקת גייסות השריון שבה היתה חברה. "אני זוכרת שבאוטובוס הזה התחילו כל מיני סיפורי אהבה. היה כיף לטייל באוטובוס בעיקר בלילות, ובמיוחד נהנה אז מי שהיה לו בן או בת זוג", היא נזכרת בחיוך. "היה לנו נהג קבוע באוטובוס הזה, לא אשכח אותו, שנים הוא היה אתנו".
גם מאיר סויסה, ששיחק בסרט את בזוקה ידידו הטוב של גיורא דטנר שגילם גידי גוב, הופתע ממיקומו הנוכחי של האוטובוס.
"היו המון שמועות על איפה האוטובוס נמצא, אבל אף פעם לא משהו קונקרטי. אני גר בכפר יונה, ועכשיו כשאני יודע שהוא בבת חפר, אולי אקפוץ יום אחד לראות מה שלומו של האוטובוס", הוא צוחק.
"אני לא יודע כמה יודעים, אבל הרבה סצינות צולמו בכלל כשהוא עומד במקום, ואנשי הצוות מתרוצצים וחגים מסביבו, כשכל אחד מהם מחזיק ענף, כדי ליצור אשליה של תנועה. גידי גוב היה הפרטנר הקבוע שלי לספסל באוטובוס. תמיד ישבנו יחד, במקום קבוע באמצע האוטובוס".