אשר קשר //
בשבוע שעבר נשם ד"ר ירון דגן לראשונה מזה שלוש שנים, נשימה עמוקה עם תחושה קטנה של הקלה.
הווטרינר ממושב אביעזר, שפועל בבית שמש, הותקף בסוף 2015 בצורה אלימה וכמעט בלתי נתפסת בידי לא אחר מאשר עמית שלו למקצוע, הווטרינר יונתן ליטוין, ששלח אנשים שיפגעו בו.
זמן קצר אחרי שבית המשפט הרשיע את ליטוין הרשה לעצמו ד"ר דגן לדבר, לראשונה מאז התקיפה, לשחזר את האירוע עצמו ואת השנים שעברו עליו ועל משפחתו מאז. "אלה היו שלוש שנים של סיוט", הוא מספר.
"ריסקו לי את היד"
בלילה קר בסוף נובמבר 2015 צלצל לפתע הטלפון בביתו של הווטרינר ירון דגן במושב אביעזר. "התעוררתי וראיתי שהשעה אחת", נזכר דגן. "זה לא יוצא דופן שזה קורה. יש מקרי חירום שאני מוזעק לטפל בבעלי חיים באופן דחוף".
מעברו השני של הקו היה גבר צעיר שסיפר על כלב נטוש ופצוע, שקשור בחוט ברזל לעמוד באצטדיון הישן והנטוש של הפועל בית שמש. "משהו הרגיש לי לא טוב בכל הסיפור הזה", מספרת מורן דגן, רעייתו של ירון. "זה הרגיש כאילו משהו רע עומד לקרות".
אמרת לו?
"ברור שאמרתי".
ומה הוא אמר?
"שהכל בסדר ושאחזור לישון. הוא יטפל בכלב ויחזור הביתה".
באחת וחצי הגיע דגן לאצטדיון הנטוש והחשוך בבית שמש. "האמת היא שגם לי היתה הרגשה לא טובה", הוא אומר.
"מחוץ לאצטדיון חיכה לי בחור שאמר לי לבוא אחריו לתוך האצטדיון האפל. שאלתי איפה הכלב והוא אמר לי שבפנים. חשדתי אבל המשכתי אחריו כשאני ברכב. כשלא יכולתי להמשיך עם הרכב יצאתי, ואז הוא התנפל עלי, השכיב אותי על הרצפה, ומיד הגיעו עוד אנשים.
"הם התחילו לתת לי מכות ואגרופים לפנים, היכו אותי עם אבנים בראש וניסו לחנוק אותי. נאבקתי בהם ואז באו מאחוריי והתחילו לחנוק אותי. הפילו על הרצפה ונתנו לי בוקסים והתחילו לבעוט בי בבטן. אחד ניסה למשוך לי את היד וצעק 'תשבור אותה'. הם לקחו סלע ענק וריסקו לי את היד. הם היכו אותי בפנים ושברו לי את ארובת העין".
כמה זמן זה נמשך?
"כמה דקות אני משער, אבל זה הרגיש כמו נצח".
מה קרה אחרי זה?
"שכבתי בתוך שלולית דם על הרצפה. ידעתי שאני חייב לקום כי אם יש לי דימום פנימי ופגיעת ראש ימצאו אותי בבוקר מת.
"לא יכולתי לנסוע באוטו כי הם שברו את המפתח, ולא יכולתי להתקשר כי הם ניפצו את הסלולרי. אז צלעתי משהו כמו קילומטר לתחנת הדלק הקרובה.
"לדעתי המתדלק עדיין בפוסט טראומה שהופעתי לו שם בשתיים בלילה. אבל הוא לא איבד עשתונות והזמין מיד אמבולנס".
"לא הבנתי למה אומרים לי שהכול בסדר והוא בחיים", דומעת מורן, המשמשת כמנהלת המרפאה של בעלה.
"הוא הרי התקשר אלי מתחנת הדלק והבנתי שמשהו רע קרה והקול שלו היה מעוות וסובל, אבל לא עד כדי כך. רק כשנכנסתי ליחידת הטראומה בעין כרם הבנתי כמה חמור היה מצבו".
לא ייתכן שזה הוא
בזמן שדגן (כיום בן 43) שוכב בבית החולים, חוקרי ימ"ר מירושלים החלו לחקור את האירוע.
"כשחוקרי המשטרה באו לתשאל אותי אמרתי להם שיש שתי אפשרויות: או שזה לקוח ממורמר או שזה קשור לזה שאני עובד הוועדה באוניברסיטה העברית שנותנת אישורים ודואגת לפיקוח על ניסויים בבעלי חיים.
"בנוסף סיפרתי להם כי תוך כדי המכות, כששאלתי אותם למה אתם עושים את זה, הם אמרו לי "כי אתה רוצח", ובנוסף הם פיזרו בשטח פליירים של עמותת 'אנונימוס' שפעילים למען זכויות בעלי חיים".
מתי התחלת לחשוד שזה לא הם?
"כמעט מיד. הרגשתי שמי שעשה את זה מכיר את דרך העבודה שלי".
"סגן מפקד יחידת התשאול התיישב לידי יום אחד", נזכרת מורן, "ושאל אותי מי לדעתי שלח את האנשים האלה. אמרתי לו שאנחנו חושדים שהיה זה וטרינר אחר מהאזור בשם יוני ליטוין שמתנכל לנו כבר זמן רב".
"חוקרי המשטרה שאלו אותי מדוע לא מסרתי מידע על הקשר שלי לליטוין בעדות הראשונה שלי", אומר דגן. "אמרתי להם כי למרות היחסים העכורים, לא העליתי בדעתי שווטרינר אחר יהיה מסוגל לעולל לי דבר כזה".
מה קרה כשהודיעו לך שזה הוא?
"הרגשתי כאילו קיבלתי אגרוף בבטן. הייתי בהלם. ברגע שהתברר שזה כך השמיים נפלו עלי. איש שהוא מלח הארץ, וטרינר נערץ וותיק, מרצה מכובד, יו"ר ארגון הווטרינרים לחיות המחמד, איך זה ייתכן?".
סכסוך על טריטוריה
שלוש שנים אחרי נראה בבירור שבני הזוג דגן עדיין לא התאוששו. בקליניקה של דגן בבית שמש נשמעות היבבות החלושות של הכלבה צ'וקה שהתעוררה לא מכבר מניתוח שעברה.
על הקיר תמונות של בעלי חיים שבעליהם מודים לדגן על טיפול המסור, מכלבים וחתולים ועד גדיה ועטלף.
שלוש שנים הם לא דיברו עם עיתונאים על מה שקרה, שלוש שנים שבהן חיכו להכרעת הדין במשפטו של הווטרינר בן ה־52, עד שבשבוע שעבר נמצא ליטוין אשם בפסק הדין במשפטו ובני הזוג דגן חשו שעול גדול ירד מעל כתפיהם. "לדעתי יש גורמים רבים לתקיפה", מנסה דגן למצוא הסבר.
"העיקרי שבהם הוא זה שפתחתי את הקליניקה שלי בבית שמש אחרי שבמשך שנים רבות היתה לו בלעדיות כאן בעיר. הרגשתי שהוא מנסה למנוע ממני לפתוח את המרפאה שם. לפני שהגעתי לכאן עבדתי מהבית במושב אביעזר והגעתי ברכב ללקוחות, עד שהבנתי שלפתוח מרפאה יהיה צעד הגיוני וכלכלי נבון הרבה יותר. המרפאה גדלה הרבה יותר מהר ממה שחשבתי, כי רוב הלקוחות שלי הגיעו מליטוין למעשה. אני חושב שזה שיגע אותו".
לטענת דגן, ליטוין לא הפסיק לדבר עליו. "הוא אמר שאין לי ציוד מתאים וכי אני גורם נזק יותר מתועלת", הוא מספר.
למה לא התלוננת?
"כי קיוויתי שזה יעבור לו. הוא דמות מוכרת ומכובדת, ראש ארגון מכובד. החלטתי להבליג".
פוסט טראומה
"אנחנו מאושרים שהסיפור נגמר", אומר דגן. "אלה היו שלוש שנים של סיוט בלתי נגמר, כי לאחר שהוא נעצר המשיכו להפיץ עלי שקרים. סיפרו שהייתי מעורב בהלוואות בשוק האפור ועלילות דם נוספות כמו סיפורי עסקאות סמים שהייתי מעורב בהם.
"הייתי המום מכמות התמיכה שליטוין זכה לה מווטרינרים אחרים. אני הייתי הקורבן והרגשתי שדווקא הוא זכה לתמיכה אין קץ בלי להתחשב בכך שיש וטרינר אחר פצוע קשה. זה הרגיש כמו סכין בגב".
עכשיו הם בטח יחזרו בהם מהתמיכה בו.
"קשה לי להאמין שמישהו מהם יתנצל בפניי על חוסר האמון".
כמה זמן עבר עד שחזרת לעבוד אחרי הפציעה?
"כמה חודשים. היה קשה, גם נפשית. את העבודה באוניברסיטה עזבתי".
למה?
"אני מעדיף שלא לדבר על זה".
איך המרפאה שלך החזיקה מעמד?
"באו חברים לעזור. היתה ירידה בהכנסות אבל החזקנו מעמד. גם אני וגם מורן לא מגיעים מבתים מבוססים. כל מה שהגענו אליו הגענו במו ידינו".
חשבת לעזוב?
"ברור שהיו מחשבות בכיוון לעזוב. זה לא היה פשוט תאונת עבודה. הגעתי לטפל בבעל חיים בכוונה מלאה לתת את כל מה שיש לי בלי תמורה כספית, ומה שיצא מזה שהילדים שלי כמעט הפכו ליתומים.
"חשבתי לעזוב את המקצוע, חשבתי לעזוב את בית שמש, אבל התעשתי. גם בגלל שאני לא יודע לעשות שום דבר אחר, ובנוסף עבדתי מאוד קשה כדי להגיע למעמד שבו אני יכול להתפרנס מהחלום שלי. חוץ מזה אני לא יכול לעזוב את הלקוחות שלי".
משהו השתנה?
"המון. באופן אישי השתניתי מאוד מאז האירוע. כיום אין סיכוי שאצא כמו פעם באמצע הלילה לטפל בחיה נטושה.
"לדעתי בעקבות מה שקרה לי אף וטרינר באזור לא יעשה את זה. קורה שאני מוצא את עצמי במצבים לא טובים, שמזכירים לי מה שקרה באותו לילה".
הבנות שלך יודעות מה קרה?
"סיפרנו לתאומות הגדולות שהיתה תאונת דרכים, ורק אחרי שהוסר צו איסור הפרסום מעל השם והתמונות שלי לקחנו אותן למסעדה וסיפרנו להן מה קרה".
אתה עדיין מרגיש מאוים?
"בוודאי. אפילו ביום של הכרעת הדין כשצרחו לעברי בבית המשפט שהלוואי שאלך לגיהינום. מי שהרגיע אותי היה שחר מלול, עורך הדין של הפרקליטות שליווה אותי לאורך כל הדרך והוא אדם מדהים".
ההטעייה וניסיון הימלטות
פסק הדין של השופט אלכסנדר רון, שיגזור את דינו של ליטוין ב־13 בפברואר, מספר סיפור שלא ייאמן. לפי כתב האישום פנה ליטוין למכר שלו, ויקו אריה ינקו, ויחד הם תכננו את התקיפה.
ינקו ניסה להימלט מהארץ לאחר האירוע אולם נעצר והפך לעד מדינה. בחקירותיו סיפר כי השניים ביקשו להטעות את המשטרה ולגרום לה לחשוב שמי שעומד מאחורי התקיפה פעילים נגד ניסויים בבעלי חיים.
ינקו גייס אדם בשם בן חלפון כדי שיארגן את התקיפה בתמורה לתשלום כספי. חלפון עצמו יצר קשר עם שלושה צעירים: אסף ניסימוב, ולדיסלב (ולד) לברוב ודן מישייב, אשר הורשעו בפרשה.
ד"ר יונתן ליטוין זכה לשם הקוד 'מיסטר איקס', על פי העדות שמסר אסף ניסימוב בחקירת המשטרה. "התקשרתי לבן חלפון. הוא אמר לי שהוא צריך ללכת לתת כמה כאפות לאיזה בן אדם", נכתב בהרשעה.
"הצטרפתי ולקחתי אותם באוטו שלי לסינמה סיטי בראשון לציון. נכנסנו לחנות 'טויז אר אס', והם קנו שם שלוש מסיכות של פאוור ריינג'רס קשיחות מפלסטיק. נסענו לאצטדיון בבית שמש.
אמרו לנו לשבור לו את הידיים, שלא יעשה יותר ניסויים בבעלי חיים. היינו צריכים להביא לו כמה כאפות, אבל זה נגמר במכות חזקות יותר".
"השמצתי את דגן בכל מקום שאפשר", הודה ליטוין בחקירותיו, "שהוא רוצח קופים, שהוא מצטדק ואומר שמישהו אחר היה עושה את זה יותר אכזרי. השוויתי אותו ליצרן ציקלון B".
לאחר עדותו של ינקו, כשהחוקרים הגיעו לעצור את ליטוין בביתו הם נתקלו בהתנגדות עזה ובלתי סבירה מצד הווטרינר, שלגרסתו הוא חף מכל פשע.
"ניגשתי אליו בנועם", סיפר אחד השוטרים בבית המשפט. "הודעתי לו שיש צו חיפוש על הבית, הודעתי לו שהוא מעוכב, הזדהינו כשוטרים בפני אביו ובנו.
"הוא מיד התחיל להשתולל. הבנו שכנראה הוא מתכנן להעלים ראיות. באיזה שהוא שלב הבן שלו הגיע עם גז פלפל וריסס לכיוון הפנים שלי.
"שוטרים נוספים נפגעו מהגז, היה מאבק ממושך וקראנו לכוחות נוספים. נעלו אותנו בתוך הבית כבני ערובה. אני חמש שנים במשטרה ולא נתקלתי מעולם בעימות כזה".
"הרשעת שווא מובהקת"
עו"ד אלי כץ, המייצג את ד"ר יונתן ליטוין: "הכרעת הדין הדהימה אותנו ואנו דוחים את ממצאיה בשתי ידיים. השילוב של עד מדינה חסר מצפון והתמכרות לקונספציה של ימ״ר ירושלים הניבו הרשעת שווא מובהקת.
"על הכרעת הדין יוגש ערעור לבית המשפט העליון ואנו סמוכים ובטוחים שחפותו של הנאשם תצא לאור. מקרה זה ממחיש את הצורך בחידוד המותר והאסור בגיוס עדי מדינה ובהתנהלות מולם ובקיומם של חסמים מפני הרשעות שווא".
חיליק מרום, יו"ר ארגון הווטרינרים לחיות הבית בישראל: "מדובר באירוע מזעזע שאני באופן אישי והארגון מגנים אותו בכל פה. יוני ליטוין וטרינר ותיק מוכר וידוע שיש לו חברים רבים ובטוח שאף אחד מהם לא רצה להאמין שהוא מעורב במקרה כזה.
"ברגע שהוכחה אשמתו והוא נמצא אשם זה פשוט מקרה מזעזע ושערורייתי והוא מוציא שם רע לכולנו".
זאב גאנז, יו"ר ארגון הווטרינרים לחיות הבית בישראל בזמן המקרה: "היה קשה להאמין שקולגה שלנו יכול לעולל דבר כזה. התגובה הראשונית והרשמית היתה לתמוך בו.
"לא יכולתי להעלות על הדעת שקולגה שלי מסוגל לעשות דבר כזה. כמובן שהבענו את צערנו כלפי מה שקרה לירון דגן, וכאשר התברר שזה היה באמת ליטוין זה היה מזעזע. מקווים שימצו עימו את הדין".