2 צפייה בגלריה
עו"ד קריסטין חון. "אין לי כוונה לעזוב את הכפר" (צילום: שרון צור)
עו"ד קריסטין חון. "אין לי כוונה לעזוב את הכפר" (צילום: שרון צור)
עו"ד קריסטין חון. "אין לי כוונה לעזוב את הכפר" (צילום: שרון צור)
קריסטין חון מכפר כמא נמשכה כבר מגיל צעיר לעולם המשפט, עולם שהיה זר לנשים בכפר ונחשב למקצוע גברי לחלוטין. "תמיד זה נראה לי מקצוע יפה ונמשכתי לזה", היא מספרת איך הכל התחיל, "גם בגלל שמתלבשים יפה עם חליפות. כל הסדרות שאהבתי היו קשורות לעריכת דין, אם זה 'אלי מקביל' או 'סקנדל' שהיום זו הסדרה האהובה עליי".
אלא שהחלום הגדול נגנז באותה תקופה. העובדה שאף אחד בכפר לא למד אז משפטים, גם לא הגברים - זכורים לה אולי אחד או שניים שהתעסקו במקצוע - והעובדה שאיש לא דחף אותה לכך גרמו לה לזנוח את השאיפה.
במקום זה החליטה חון ללכת על מקצוע יותר 'מקובל' לנשים. "החלטתי להיות מיילדת ואחות בבית החולים כמו אמא שלי", היא נזכרת. אולם, לאחר שנה הפסיקה את לימודיה. "זה היה בתקופה של הנישואים הראשונים שלא היו טובים והראש שלי לא היה שם", היא משתפת בפתיחות רבה, "כשמישהו נמצא בנישואים לא טובים, שום דבר לא הולך לו בחיים. הוא צריך להגיע לשפל כדי להגיד מפה אני עושה איזה שינוי ומהמקום הזה באמת החלטתי שאני הולכת ללמוד משפטים".
חדורת מטרה
חון, בת 42, נשואה פלוס שלושה, היא פורצת דרך בעדה הצ'רקסית. העובדה שהפכה להיות האישה הראשונה שמייצגת את המגזר בעולם המשפטים כעורכת דין, הפכה אותה לשם דבר בכפר שלה. אך עוד לפני זה היא כבר רשמה כמה נקודות ציון חשובות, בדרך הארוכה שעברה כדי להגיע למעמד הזה. ההחלטה להתגרש מבעלה עם שני ילדים ולהתחתן שוב, דבר שבאותה תקופה נחשב לחריג ביותר בכפר ובעדה בכלל, הפכה אותה לסוג של 'גורו' בכפר כמא שהרבה 'עולים אליה לרגל' כדי להתייעץ.
לקראת השנה השנייה ללימודי המשפטים התגרשה חון מבעלה, דבר שכאמור לא היה מקובל בכלל, מעמד שהפך אותה אוטומטית לסוג של 'פסולה'. "לא מצפים ממך אחרי זה לפרוץ או לעשות משהו עם החיים שלך", היא אומרת, "זו היתה תקופה מאוד קשה, הבת שלי הוחרמה בבית הספר. היום אני חייבת להדגיש שהדברים האלה כבר לא קיימים. יכולתי לקום וללכת אבל זה משהו שאפילו לא עבר לי בראש, תמיד היה חשוב לי להישאר בכפר שלי ועם כל הקושי הצלחתי להבין מאיפה הביקורת הזו הגיעה".
למרות שמדובר כאמור במקצוע חריג בנוף הצ'רקסי, לחון זה לא הפריע. כאישה חזקה שעומדת על שלה, איש לא יכול להגיד לה מה לעשות. מצד אחד היא תמיד דאגה לשמור על הגבולות, אך מצד שני גם ידעה להילחם על שלה ואך פעם לא פחדה להיבדל מהשאר. "תמיד הייתי מי שאני ואף פעם לא הלכתי לפי מה שהכתיבו לי", היא אומרת בגאווה, "כל פעם שאמרו לי שמשהו אסור חיפשתי היגיון מאחורי זה. כמובן שזה לא סותר את העובדה שאני מאוד מכבדת וגם מבינה את האיסורים שיש בעדה הצ'רקסית כי הערכים האלה נועדו לשמור על הייחודיות שלנו".
2 צפייה בגלריה
עו"ד חון. לא הכתיבו לה (צילום: שרון צור)
עו"ד חון. לא הכתיבו לה (צילום: שרון צור)
עו"ד חון. לא הכתיבו לה (צילום: שרון צור)
ברגע שקיבלה את ההחלטה נרשמה ללימודי משפטים בקרית אונו. "עשיתי את הבחינה והמשכתי כרגיל, לא סיפרתי לאף אחד", היא מספרת, "יום אחד כשחזרתי הביתה ראיתי את אמא שלי מחייכת ומבסוטית עם מכתב ביד. בעצם היא זו שבישרה לי שהתקבלתי. ברגע שראיתי עד כמה היא מאושרת, החלטתי ללכת על זה. גם היה רצון לפצות אותה על כך שלא סיימתי את לימודי האחיות, אמא שלי מאוד התאכזבה מזה".
בתום לימודים אינטנסיביים היא סיימה תואר ראשון ושני במשפטים בקרית אונו. בכך הפכה לעורכת הדין הצ'רקסית הראשונה בעדה, וכבר חמש שנים שהיא במקצוע. "אם כבר לעשות משהו, אז לעשות משהו שאף אחת לא עשתה לפניי", היא מתגאה.
מחוברת לשורשים
לאורך כל הריאיון דואגת חון להזכיר עד כמה היא גאה בכפר שלה ואוהבת אותו. מבחינתה העובדה שהגיעה למטרה, זה הרבה בזכותו. "משום מה הרגשתי פשוט הכרת תודה לכפר. חוץ מההורים ומהמשפחה, רציתי להחזיר באיזו דרך לכפר. וצריך להבין שיש כאן בנות מדהימות - רופאות, כאלה שמפתחות תרופות לסרטן, מהנדסות ועוד, אבל לימודי משפטים היה משהו אחר לגמרי. הרבה אנשים לא קיבלו את זה או לא הבינו את זה בהתחלה".
איך הגיבו בכפר?
"בהתחלה הכפר לא היה עדיין בשל לזה, גם בגלל שהתגרשתי ואני מבינה את זה, אבל היום התגובות מאוד מפרגנות. עוד כמה בנות הלכו ללמוד אחריי. הרבה בנות מגיעות אליי כדי לשאול ולהתייעץ גם על הלימודים וגם על הגירושים. אני תמיד אומרת להן שזה נושא מאוד קשה ולא קל להתגרש. מבחינתי אני תמיד ארצה לשמור על הערכים שיש בכפר".
את מרגישה שאת מייצגת את העדה כולה?
"אני קודם כל מייצגת את עצמי כעורכת דין והלקוחות שלי הם לא רק לקוחות צ'רקסיים, אבל כן יש לי יחס מועדף ללקוחות הצ'רקסיים. המחויבות שלי אליהם הרבה יותר גבוהה מאשר ללקוחות שהם לא מהכפר. אני סוג של שליחה שלהם מבחינתי. גדלתי בכפר כמא ואין על הכפר והקהילה הזו. גם לא הייתי מגיעה עד לכאן בלעדיהם. איך אומרים? 'דרוש כפר שלם לתחזק עורכת דין'. אני מרגישה שכל הכפר מאחוריי. אני בחיים לא אוותר על הכפר שלנו ואין לי כוונה לעזוב אותו".
לאחרונה היא פתחה משרד 'קריסטין חון', המספק ייעוצים משפטיים בתעבורה, בדיני עבודה ובמקרקעין. זהו לא המשרד הראשון בכפר, אך בהחלט הכי נגיש שם כיום. המטרה הבאה שלה היא למצב את המשרד בכפר. "יכולתי לפתוח אותו גם בעפולה, אבל זה משהו שמאוד חשוב לי שאנשי הכפר יקבלו, אין שום סיבה שהם לא יקבלו את השירות בתוך הבית שלהם ויצטרכו ללכת למישהו מחוץ לכפר. המטרה להיות באמת דמות מפתח בכפר כמא, שעוזרת לאנשים ותורמת לקהילה. הרצון הוא לעשות שינוי בתוך הכפר, אבל לא שינוי פמיניסטי - אני לא מגדירה את עצמי ככזו בכלל - אלא לגרום לאנשים לעשות שינוי. אני רוצה להישאר פה ומתוך הכפר להתפתח".
חון שוברת את הסטיגמה על נשות הכפר. "יש איזושהי סטיגמה על נשים מוסלמיות שהן נשים חלשות. שהחברה המוסלמית היא חברה 'גברית' וזה לא נכון", היא מציינת, "יש אצלנו בכפר נשים חזקות, מדהימות ומשכילות. הן עובדות ומתחזקות את הבית. כמובן שיש גם נשים חלשות יותר, אבל זה קיים בכל קהילה. מעמד הנשים אצלנו הוא טוב מאוד".