לפני שנה, בערב חג סוכות תשפ"א, השתוללה בנוף הגליל השריפה הגדולה ביותר בתולדות העיר מאז נוסדה בשנת 1956. זו הייתה שריפה יוצאת דופן שנצרבה לעד בהיסטוריה של העיר בגלל ממדיה והנזק שגרמה. לשמחת כולם היא הסתיימה ללא נפגעים בנפש.
השריפה פרצה בשעת בוקר מאוחרת ביער צ'רצ'יל, בחלק הדרום מזרחי של העיר, והתפשטה במהירות לכיוון העיר. כתוצאה מהשריפה שהתפשטה במהירות בסיוע רוחות מזרחיות חזקות, תושבים פונו משכונות מליבו ומריו לזניק ומהרחובות קישון, הגיא וגולן. בשלב מסוים היה אף חשש כי האש אחזה בתוך בית העלמין, למרבה המזל זה לא קרה אך כל החורש שמסביב לבית העלמין נשרף.
ביער צ'רצ'יל עצמו, בגלל הרוחות, התפתחה סופת אש שאי אפשר היה להשתלט עליה ולחזות את כיוונה. האש קפצה ממקום למקום במהירות והלהבות הגיעו עד לגובה של כ-15 מטרים. למעשה האש שרפה בתוך פרק זמן קצר אלפי עצים.
בפעולות הכיבוי, שנמשכו שעות רבות, השתתפו מטוסים מטייסת אלעד ועשרות צוותים של כיבוי אש מכל רחבי הארץ. האירוע נוהל בין היתר על ידי המשטרה. מפקד התחנה בעיר סנ"צ אסף מנצור עשה עבודה מצוינת בניהול האירוע ובקבלת החלטה מהירה לפנות תושבים ובכך הציל חיים. גם ראש העיר רונן פלוט תיפקד תחת הלחץ העצום בצורה מצוינת, הקשיב לגורמים המקצועיים ורתם את כל עובדי העירייה למבצע פינוי התושבים. פלוט בעצמו סייע להוציא תושבים מבתיהם. כמובן שגם מד"א וקרן קימת לישראל עם צוותי הכיבוי סייעו באירוע.
תוצאות השריפה הדהדו בעיר במשך ימים רבים: 20 בתים ניזוקו, שמונה מתוכם באופן קשה מאוד, כ-5,000 דונמים של יער עלו באש והנזק הכספי הסתכם בעשרות מיליוני שקלים.
שנה חלפה מאז פרצה האש. בתוך העיר, במקומות שניזוקו מהשריפה, נעשו המון פעולות שיקום, ניקוי נטיעות והקמה מחדשים של מתקנים ציבוריים שניזוקו. למעשה היום קשה להבחין שהמקום עבר שריפה. עיריית נוף הגליל במקרה הזה פעלה במהירות ובאינטנסיביות על מנת לשקם את כל מה שנפגע.
לעומת זאת יער צ'רצ'יל, שהוא חלק מיערות הקשת הגדולה הירוקה העוטפת את האזור האורבני של נצרת ונוף הגליל, עדיין מתאושש מהטראומה שעבר. מעבר לאלפי העצים שנשרפו בשריפה ניזוקו גם כל התשתיות קולטות קהל – מצפורים, סינגלים, חניונים, שביל ישראל, דרך הבשורה ודרך נוף יער בית קשת. כמו כן נגרם נזק עצום לבית הגידול של חיות הבר במקום – תנים, שועלים, צבועיים, שפנים ועוד.
"זו הייתה שריפה מאוד גדולה שגרמה נזק בהיקף של כ־5,000 דונם. זה שטח לא קטן שיש בו לא מעט שבילים, חניונים ודרכי נוף", אמר ד"ר עמרי בונה, מנהל מחוז צפון בקרן קימת לישראל, "אנחנו נצטרך לחדש ולהתאים את התשתיות האלה כדי שהציבור שמגיע ליער יוכל להמשיך ליהנות ולהשתמש בהם. בשביל לשקם ולטפל בשטח כל כך גדול שנשרף נדרש תהליך של מספר שנים ושיקום מלא של היער ייקח עשרות שנים".
על מה שנעשה ביער בשנה שחלפה סיפר ד"ר בונה: "מה שעשינו ביער מאז השריפה ועד היום הוא בעיקר טיפול בקו התפר שבין העיר ליער. כלומר, כריתות בטיחותיות של העצים שנשרפו בקרבת הבתים ולאורך דרכי היער הראשיות ובדרך הנוף לכיוון דבורה. אלו המקומות בהם שמנו דגש על כריתה מהירה ככל האפשר של העצים שנשרפו. תהליך הטיפול בשטח שנשרף יימשך בצורה הדרגתית גם בשנים הבאות. בכל הקשור לשיקום היער אנחנו נשלב תהליכים של חידוש טבעי ותהליכים של נטיעה כדי ליצור בחזרה יער מגוון ובר קיימא".
איזה סוגי עצים תטעו?
"אני מניח שהנטיעות יהיו בעיקר של מיני עצים של חורש טבעי ובוסתן כמו ברושים וארזים שידועים בעמידות שלהם לשריפות ומתאימים ליצירה של קווי חיץ ירוקים. אנחנו כבר רואים בשטח תהליכים של חידוש טבעי גם של מינים מחטניים כמו אורנים ומינים רחבי עלים כמו אלונים. אנחנו כמובן נטפח את ההתחדשויות האלה ככל שנדרש לצורך יצירת יער חדש, מגוון ובריא".