ינון ביטון, תושב עפולה, היה חברו הטוב של תלמיד ישיבת ההסדר רב"ט דביר שורק ז"ל מעפרה, שנרצח בפיגוע הטרור שזעזע את המדינה לפני כשבועיים.
ביטון למד עם דביר שורק ז"ל בישיבה התיכונית במושב הזורעים, והיה חברו לחדר במשך שנתיים בכיתות י"א-י"ב. בזמן הזה נרקמה ביניהם חברות אמיצה. ביטון סיפר לאתר 'מיינט העמק' כי עדיין קשה לו לעכל שדביר איננו.
"סבתא שלי באה אליי באותו בוקר והודיעה לי", הוא אומר. "בהתחלה לא רציתי להאמין. ראיתי שכתבו שהוא רב"ט, לא ידעתי שהוא בכלל התגייס ולא חשבתי שזה הוא. עד שראיתי את התמונה שלו ונבהלתי וזרקתי את הטלפון לרצפה. אני עדיין לא מעכל, זה לא נתפס. פתאום כל הקלישאות ששמעתי, שאלוהים לוקח את הטובים, הופכות להיות אמת".
ספר על החברות שלך עם דביר.
"אנחנו קצת שונים באופי. אני עירוני והוא היה הפוך ממני, אהב את הטבע, את ארץ ישראל, מרחבים ואדמה וגידולים חקלאיים. היתה לו חממה בישיבה שהוא היה מגדל בה קישואים, חסות, עגבניות ותפוחי אדמה. היו יוצאים לו ירקות ענקיים. הוא תמיד פתח אותי למקומות האלה. היום כולם הולכים להייטק והוא היה מחובר לשורשים. היה אדם מיוחד, מלא לב, אהבה ונתינה".
איך הכרתם?
"אני זוכר עד היום את החיוך הראשון שהוא העניק לי. הפעם הראשונה שראיתי את דביר היתה שלושה שבועות אחרי שהתחילה שנת הלימודים. אני עברתי לישיבה מבית ספר אחר וההתאקלמות שלי לא היתה פשוטה, בזמן שהחבר'ה בישיבה היו כבר מגובשים ביניהם. דביר חזר בדיוק מחופשה עם המשפחה שלו בצרפת. אני זוכר שחלפנו אחד מול השני ואת המבט הראשון שהחלפנו, שהיה חצי חיוך מצידו ואחריו חיוך גדול כזה, עם קמטים אמיתיים בעיניים, שכאילו אמר לי איזה אדם מיוחד אתה, איזה אור עדין יש לך, איזה נשמה, איך אני רוצה להכיר אותך. באותו רגע הרגשתי שמצאתי את עצמי ושיש לי חברים פה. זו היתה אהבת חינם, הרב שלי אומר שאהבת חינם היא תולדה של זה שאתה חי ומה שאתה משדר לאנשים. וזה מה שהרגשתי ממנו. החיוך הראשון שהוא נותן לך גורם לך להרגיש שאתה מיוחד ואתה לא סתם עוד בנאדם, וככה הוא היה לכולם. היתה בישיבה כיתה של לימודי תקשורת לתלמידים בחינוך מיוחד, זה לא פשוט להתחבר אליהם ולהיות איתם, והוא תמיד היה איתם ועזר להם. היה חבר שלהם באמת. היה לו לב ענק לכולם".
מה למדת ממנו?
"למדתי ממנו את הפער הנכון בין האמת לכנות. האמת היא המקום האידיאלי שאליו שואפים, והכנות היא איפה שאתה נמצא ביחס אליה. דביר ידע איפה האמת צריכה להיות ואיפה הוא נמצא, וידע לאן הוא שואף להגיע שלב אחרי שלב, בעבודה אמיתית, ללא קפיצות מדרגה. הוא לא פחד להציף את האידיאל העליון, ושאף לגדול ולהגיע אליו".