ריטה חנא, בת 27 מנצרת עילית, היא דוגמה למישהי שלא נותנת לשום מגבלה לעצור אותה. היא נולדה עם שיתוק מוחין, אך למדה בבית ספר רגיל, סיימה בהצטיינות יתרה את לימודי הבגרות ובימים אלו היא סטודנטית ב'אורנים' ועובדת במכללת נצרת עילית – יזרעאל.
חנא יושבת במשרדה שבמכללה, לצדה ההליכון והיא מרוכזת בסריקת חומרים. יש בה קסם מיוחד, לבבי, שובה, כובש. היא רהוטה ומספרת בשפה קולחת את מסלול חייה והתחנות שבהן עברה עד שהגיעה לעבוד במכללת נצרת עילית־יזרעאל, שפתחה את זרועותיה לקבלה כעובדת מן המניין. ''כשהגעתי לראיון עם מנכ''לית המכללה תרצה ריבק, אמרתי שאני רוצה לעבוד בהתנדבות", היא מספרת, "אבל תרצה אמרה לי 'בשום פנים ואופן לא. את תעבדי אצלנו ותקבלי שכר. כל כך התרגשתי. מצאתי במכללה מקום חם ולבבי, מקום שנותן לי הזדמנות מתוך כבוד והערכה''.
היא נולדה בחיפה וכדי שהיא תוכל ללמוד בבית ספר רגיל, עקרו הוריה - האלה ורופא השיניים ד''ר אליאס - מחיפה לנצרת עילית. היא התקבלה לגן בנצרת, בבית הספר לנזירות היוקרתי ולמדה עד סוף כיתה י"ב, עמה למדו גם אחותה ליסה ואחיה ג'ורג' - היא שיננית במקצועה והוא סטודנט לרפואה. ''כשהוריי הגיעו לרשום את ליסה לבית הספר, הנזירה אמרה להם שהיא רוצה אותי וכך התחלתי ללמוד בבית הספר, ילדה יחידה עם שיתוק מוחין. בזכותי החלו להנגיש את בית הספר, פרצתי דרך'', היא אומרת וחיוך של שמחה מציף את פניה.
פרט לטיולים, אשר בחלקם לא השתתפה בשל מוגבלותה, היתה חנא תלמידה ככל תלמידי בית הספר, מוקפת בחברות ובחברים שאהבו והעריכו אותה, משפחה חמה ותומכת שעטפה אותה ובעיקר אמביציה בלתי פוסקת. גם בלימודיה במגמת פסיכולוגיה ומדעי הסביבה היא הצטיינה, כשממוצע תעודת הבגרות שלה הוא 100.9. ''אני נבוכה לומר זאת אך תמיד אמרו לי שאני מעוררת השראה וכך אני חשה'', היא אומרת.
"קיבלתי הזדמנות"
עם תום לימודיה החלה לתכנן את תחנת חייה הבאה. ''פניתי לעובדת סוציאלית בעיריית נצרת עילית כי רציתי לעבוד. העו''סית הציעה לי להצטרף למכינת 'כנפיים'' של עמותת 'כיוונים', עמותה המלמדת בעלי מוגבלויות לחיות חיים עצמאיים וכן מאפשרת לעשות שירות לאומי. שמחתי על ההזדמנות ועשיתי שירות לאומי במרכז צעירים בעכו''.
במשך שנתיים תרגמה את אתר 'כל זכות' מעברית לשפה הערבית. ''זה לא היה קל, אבל למדתי להיות עצמאית'', היא אומרת בסיפוק.
בתום שנתיים של שירות לאומי החלה ללמוד במסלול מידענות וניהול ידע במכללת 'אורנים', ובימים אלה היא משלימה את לימודי התואר הראשון. ''אני מתמודדת עם הקשיים'', היא אומרת כשלצד לימודיה היא מנהלת את דף הפייסבוק ''כולנו שווים בנצרת עילית'', להגברת המודעות לאנשים בעלי מוגבלויות.
על אף שהיא מאוד עסוקה, הבחורה הנמרצת הרגישה שחסר לה משהו. "היתה חסרה לי עבודה, ומתוך מחשבה להתנדב פניתי למכללת נצרת עילית -יזרעאל, לא ידעתי אז איזו חוויה, איזו קבלת פנים ואיזה עולם של אנשים נפלאים יתגלה לי'', היא אומרת ועיניה נוצצות.
חנא הגיעה כאמור לפגישה עם מנכ''לית המכללה שכבר בשיחה הראשונה אמרה לה כי תשמח לקבל אותה לעבודה, אך בשכר מלא ולא בהתנדבות. ''ישבתי מול המנכ''לית והתרגשתי ממנה מאוד, היא פתחה בפניי את עולם העבודה. היא העניקה לי הזדמנות וזה ריגש אותי מאוד, זה לא מובן מאליו".
ענת פרידה ממינהל הסטודנטים במכללה, שלצדה עובדת חנא, מספרת: ''ריטה מקסימה, חרוצה, כישרונית ומאוד נעימה. המפגש עמה הוא התרוממות רוח''.
תרצה ריבק, מנכ''לית המכללה, מוסיפה: ''ריטה היא עובדת המכללה. אני מאמינה ביכולותיה ובטוחה שתעשה עבודה מצוינת''.