בחודש הבא תיערך אליפות ישראל בהיאבקות שתתקיים בבאר שבע. את נצרת עילית ייצגו בתחרות שלושה מתמודדים - תומר רז, תומר לוריא ואיגור גפוננקו.
השלושה הם מתאבקם ותיקים, בעלי הישגים מכובדים וסיכויים טובים לזכות בתארים. הם גם יודעים שאם יזכו בתחרות, כפי שהיה בעבר, הם יקבלו 15 דקות תהילה שיסתיימו מהר מאוד והם יחזרו להתאמן בתנאים גרועים.
המתאבקים. חלק מהציוד רכשו בעצמם | צילום: ורד לויהמתאבקים. חלק מהציוד רכשו בעצמם | צילום: ורד לוי
המתאבקים. חלק מהציוד רכשו בעצמם | צילום: ורד לוי
(המתאבקים. חלק מהציוד רכשו בעצמם | צילום: ורד לוי)
לפני שנתיים זעקו המתאבקים בעיר על כך שהם מתאמנים במקלט מוזנח, עם ציוד בסיסי ובתנאים לא תנאים. מאז ועד היום שום דבר לא השתנה: חלק מהציוד הם נאלצים לרכוש בעצמם, ואין להם שום אפשרות להתאמן לתחרויות כמו שאר המתמודדים. “אנחנו מנסים להיאבק בשיניים ולשרוד, יש פה תת תנאים, אף אחד שמתמודד מולנו לא מתנהל ככה", הם מסבירים.
החבר'ה מגיעים לאימונים לאחר יום עבודה מפרך ובשארית הכוחות הם חייבים להתאמן ביתר שאת ככל שהתחרות מתקרבת. "יש הרגשה שאנחנו נופלים פה בין הכיסאות, בגלל ענייני בירוקרטיה הכל מתמוסס. חשוב לציין שאנחנו מייצגים את נצרת עילית העיר ורוצים להביא כבוד גדול לעיר שלנו, וזה קשה מאוד בצורה כזו. אם נזכה כולם פתאום יבואו להצטלם איתנו ויגידו שייצגנו את העיר, אבל בפועל אף אחד לא עוזר לנו", הם מסבירים. "זה מתסכל מאוד, אנחנו רוצים להצליח. הגוף שבור ויש פציעות ובכל זאת אנחנו לא מוותרים. אנחנו רוצים להוביל את העיר שלנו להישגים יפים, אבל חייבים עזרה, מישהו שירים את הכפפה".
נפגשנו עם מנהל הקבוצה אנטולי והמתאבקים במקלט שבו הם מתאמנים כבר 20 שנה. המקום כולו נראה מאולתר. ההיאבקות היתה שייכת בעבר לעמותה לקידום הספורט בעיר, אבל לפני כשנתיים החליט אנטולי להקים עמותה עצמאית כדי לקבל עזרה מספונסרים. אולם, עד היום לא נמצאו ספונסרים שישקיעו במתאבקים. אנטולי מנסה לתמרן בין שלל תפקידיו כמאמן וכמנהל חשבונות של כספי העמותה החדשה שפתח. "אני בעיקרון עושה הכל, הרוב פה בהתנדבות. אבא שלי ואני הרמנו את זה פה ויש לזה ערך סנטימנטלי. אני אפילו משמש כמנקה כי המזרונים עליהם מתאמנים חייבים סטריליות לאחר האימונים ואין תקציב למנקה", הוא מסביר.
עיריית נצרת עילית מתקצבת את המתאבקים ב־50 אלף שקלים לשנה. נוסף על כך, לפי דירוג שנתי העמותה מקבלת תקציב קטן של כמה עשרות אלפי שקלים כשנדרש לה לפחות חצי מיליון שקל תקציב בשנה. "אנחנו מאוד רוצים להתפתח, אני רוצה שהחבר'ה יעברו מחנות אימונים, אבל אין לזה תקציב וחבל לי. יש פה הישגים מצוינים אבל אפשר להוציא פה עוד אלופים", מסביר אנטולי.
המתאבקים ואנטולי לא יכולים להצביע על גוף שאשם במצב, הם בסך הכל רוצים לקדם את הענף למען תושבי העיר כדי שיוכלו להתגאות בהם. המינימום שהם מבקשים זה מקום גדול כמו אולם ספורט שבו יוכלו להתאמן עם תנאים נאותים. "בתור התחלה גם אם ייתנו לנו מקום זה יהיה מצוין", מסכם אנטולי.
מנכ"לית העירייה חוה בכר מסרה בתגובה: "תכנית אב עירונית לספורט גובשה לאחרונה על ידי העירייה על מנת לספק מענה לכל ענפי הספורט הפעילים בעיר על פי שיקולים מקצועיים ובהתאם לצרכים ולהיקף פעילותם בקהילה. חשוב לציין כי בעיר פעילים למעלה מ 20 ענפי ספורט שונים אשר לשמחתנו כולם מציגים הישגים ברמה גבוהה. מטבע הדברים, למרות הרצון הטוב של העירייה, לא ניתן להקצות לכל אחד מהענפים הללו אולם התעמלות נפרד".
לאוניד שולמן, מ"מ איגוד ההתאבקות בישראל, מסר בתגובה: "אני מכיר את המצוקה של המתאבקים בנצרת עילית. מדובר בחבר'ה רציניים שרוצים להצליח. בדרך כלל תפקיד הרשות הוא לסייע במקום. מקווה שהם יצליחו לקבל מקום ראוי להתאמן בו".