כמעט עשור אחרי שהחלו ההליכים המשפטיים בעניינו של ראש עיריית צפת לשעבר, עודד המאירי, הגיעה השבוע הפרשה לסיומה. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של המאירי לקבל רשות ערעור, ולפיכך ייכנס לכלא ביום ראשון הקרוב (4 בדצמבר) וירַצה שישה חודשי מאסר, לאחר שהורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
ראש עיריית צפת לשעבר: לשמונה חודשים בכלא
על פי גזר הדין, המאירי - שהיה בעליה של חברת 'שקד בתי עץ בע"מ' ופעיל של הליכוד בצפת - יזם יחד עם חברו פרויקט בנייה גדול, בשטח אדמה שרכש החבר בסמוך לצפת. במסגרת הפרויקט הגיש חברו של המאירי ב־2006 בקשה למשרדי הממשלה לאפשר לחברה שבבעלות המאירי להקים את המבנים במתחם, אך נדחה.
שנים לאחר מכן, על פי גזר הדין, כשהמאירי מונה לראשות העיר צפת, הוא נתן היתרי בנייה לפרויקט - בניגוד לחוק ובהיעדר תכנית מפורטת. בשנת 2008, לאחר תחילת המשפט, הודה המאירי במסגרת הסדר טיעון בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, אך שבועיים לאחר מכן ביקש לחזור בו מהודאתו. בית משפט השלום דחה את בקשתו וגזר עליו שישה חודשי מאסר, שיומרו בעבודות שירות, וקנס בגובה 20 אלף שקל.
המאירי ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי ובמקביל ערערה עליו גם הפרקליטות, שטענה נגד קולת העונש ועל כך שבית המשפט לא קבע כי יש במעשיו קלון. המחוזי התיר להמאירי לחזור בו מהודאתו והחזיר את התיק לדיון מחודש בבית משפט השלום - שחידש את הדיון רק כשש שנים לאחר מכן. בשלב זה המאירי הודה שוב, במסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
בחודש פברואר האחרון נגזר דינו של המאירי והוא נידון לשמונה חודשי מאסר בפועל וקנס של 150 אלף שקל. כחודש לאחר מכן הוא ערער שוב על גזר הדין וביקש לחזור בו מהודאתו במסגרת כתב האישום המתוקן. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, אך עם זאת הורה כי תקופת מאסרו תקוצר לשישה חודשים בלבד.
המאירי באמצעות פרקליטו, משה גלעד, פנה אל בית המשפט העליון בבקשה להתיר לו לערער על גזר הדין שניתן במחוזי. לטענתו בבקשה, בית המשפט המחוזי חרג ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה, וכן השופטים לא נתנו בהחלטתם משקל ראוי לזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. בית המשפט העליון, כאמור, דחה את הבקשה והותיר את גזר הדין על כנו.
בהחלטתו ציין השופט, חנן מלצר, כי מקובלת עליו קביעת בית המשפט המחוזי שמדובר ב"תמרון פסול" שעשה המאירי, והדגיש כי לדעתו לא נגרם להמאירי כל עיוות דין וכי עניינו אינו מעורר אף שאלה עקרונית שמצדיקה מתן רשות ערעור. "אין פה חריגה ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה, וניתן לומר שגזר הדין הוא מתחשב ואפילו מקל יחסית", כתב.