בית המשפט לענייני משפחה בנצרת נעתר לבקשה של בני זוג תושבי האזור והוציא צו המכיר באשה כאמו של בנם, שנולד בגאורגיה בהליך פונדקאות, בלי שתיאלץ לעבור הליך של אימוץ. הפעוט נולד מזרעו של האב ומביצית של תורמת אנונימית. הבקשה הוגשה נגד היועץ המשפטי לממשלה ונגד בא־כוח היועץ המשפטי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
אם פונדקאית לתאומות: "ידעתי שהן לא שלי"
על פי הנטען בבקשה, הזוג הנשוי עבר הליך 'פונדקאות חו"ל' וחתם על הסכם לנשיאת עוברים עם פונדקאית, אזרחית גאורגיה. לפני כשנה נולד להם תינוק שכניסתו לארץ אושרה באופן חריג, כי לשניים לא היו המסמכים הנדרשים לפי הדין בגאורגיה, כולל תעודת לידה מוסדרת.
החוק במדינת גאורגיה קובע שלאחר לידת תינוק בהליך פונדקאות, מתבצע רישום של היילוד על שם ההורים המיועדים - ולאם הנושאת אותו אין כל זכות הורית עליו. בנוסף לכך, ילדים שנולדו בגאורגיה להורים שאינם אזרחי המדינה אינם זכאים לאזרחות גאורגית, אלא לזו של ההורים.
על פי הבקשה, כדי לבצע את הליך האזרחות בארץ בוצעה לאב בדיקת רקמות ופסק דין חלקי קבע כי הוא אביו של הקטין; אך האשה, שאין לה קשר ביולוגי לפעוט, לא הוכרזה כאם. לאחר שניתנה תעודת לידה שהונפקה בגאורגיה, שמכירה למעשה בהורות שני ההורים, היתה עמדת היועץ המשפטי לממשלה שיש לזַמן שוב דיון בבית המשפט, בבקשה למתן צו הורות גם לאם.
סגן נשיא בית המשפט, אסף זגורי, הסביר בהחלטתו כי 'פונדקאות חו"ל' היא הליך שאינו מוסדר בחקיקה. לדבריו, עמדת המדינה בעבר, במקרה שבו קטין נולד בחו"ל, היתה כי יש לערוך בדיקת רקמות ובהתאם לכך לרשום את הילד ואת ההורים בעלי הקשר הגנטי במרשם האוכלוסין. כאשר אחד ההורים לא היה קשור גנטית לקטין, היה עליו או עליה לנקוט הליכי אימוץ.
כיום, לדברי השופט, לאחר שמוכח קיומו של קשר גנטי עם אחד ההורים, ניתן לרשום גם את בן הזוג האחר במרשם כהורה של היילוד, והוא אינו נדרש לעבור הליך של אימוץ. גם באשר למקרה הנוכחי הוא קבע כי יש לרשום את האשה כאמו של הפעוט, ללא הליך האימוץ. טובתו של הילד, הסביר השופט, היא שצו הורות יינתן תוך פרק זמן קצר יחסית, כדי להסיר מעל הפרק כל אפשרות של אי־ודאות בעניין מעמדה של אמו. כך גם ישרת הדבר את הפעוט מבחינה כלכלית ובעיקר יימנע החשש להכתמה חברתית או לפגיעה פסיכולוגית ורגשית.