בית הדין האזורי לעבודה בנצרת דחה ברובה את תביעתו של יוסי לוי, נהגו לשעבר של ראש עיריית צפת, אילן שוחט, שתבע את עיריית צפת ואת שוחט באופן אישי על כחצי מיליון שקל, בטענה כי פוטר שלא כדין ובלא שנערך לו שימוע כחוק.
נהג ראש עיריית צפת: "לקחתי תיק מלא כסף" שוחט לבית הדין: "לנהג לא היה רישיון בתוקף"
בפסק הדין מתח השופט, ד"ר טל גולן, ביקורת חריפה על התנהלותו של לוי וקבע כי העירייה פעלה כדין וכי הטענה שלפיה הופרה זכותו להליך שימוע הוגן וראוי - דינה להידחות. יחד עם זאת קבע כי לוי יקבל פיצוי של שתי משכורות ופדיון ימי חופשה בגובה 12 אלף שקל, שהעירייה תקזז כתשלום עבור הוצאות המשפט, שהשופט חייב את לוי לשלמן. בנוסף לכך נדרש לוי לשלם לשוחט כ־10 אלפים שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
במסגרת כתב התביעה העלה לוי, באמצעות עורך דינו תמיר סבאן מצפת, שורה של טענות נוספות נגד ראש העיר. בין היתר טען כי ראש העיר דרש ממנו לבצע מטלות שאינן כלולות בהגדרת תפקידו וגובלות בהשפלה ובביזוי, ושהתבקש לטענתו גם לבצע שליחויות והעברות של שיקים ומעטפות כסף בשמו של שוחט. כמו כן טען כי בהזדמנויות שונות נאלץ להיחקר במשטרה, לאחר שהגן לטענתו על ראש העיר בגופו, וכי היה עד להתנהלות בלתי־ראויה, לכאורה, מצד ראש העיר.
העירייה מצדה טענה בכתב הגנתה כי אין ממש בטענות, והדגישה כי במהלך עבודתו סבר לוי שהוא רשאי לעשות ככל העולה על רוחו וסירב לפעול בהתאם להנחיותיה. עוד טענה כי התברר לה שבמשך תקופה ארוכה נהג לוי ללא רשיון נהיגה בתוקף, ובכך סיכן את הנוסעים שהסיע ברכבו של ראש העיר.
שוחט עצמו הצטרף בכתב ההגנה שלו לזה של העירייה, באישורו של בית המשפט, והכחיש מכל וכל את הטענות שהועלו נגדו. הוא טען כי לוי עשה שימוש לרעה בהליך המשפטי, וכל זאת כדי להשחיר את שמו.
באשר לתקופה שבה נטען כח לוי נהג ללא רישיון כתב השופט בהחלטתו: "ברור כי התובע היה מודע לכך שהוא נוהג בעוד שרישיונו אינו בתוקף, מה גם שהוא כלל לא עדכן בכך את העירייה, גם לא בעובדה שנכשל במבחן הריענון. בכך הפר התובע את הבסיס שעליו מובנית משרתו, קרי - מִשרת אמון. יתרה מזאת, במסגרת הדיון בהליך הזמני, מתברר כי הוסתרה מבית הדין וגם מהצד שכנגד העובדה שנהג ללא רישיון בר־תוקף במשך תקופה משמעותית. מדובר בניהול הליך בידיים לא נקיות, על כל החומרה המתווספת לכך".
בנוגע לטענותיו של לוי על שנדרש לבצע שליחויות שאינן בהגדרת תפקידו, הדגיש השופט גולן כי לוי אמנם התבקש מעת לעת לבצע משימות כמו הבאת בגדים מניקוי יבש, או איסוף ילדיו של ראש העיר, אלא שמדובר בבתי עסק הסמוכים לעירייה, עד כי במקרים רבים כלל לא נאלץ להשתמש ברכב; המקרים הללו היו ספורים ובוודאי שלא היה מדובר בהתנהלות שיטתית.
"יוזכר עוד", המשיך השופט, "שכאשר התובע לא נהג עבור ראש העיר, או עבור מי מטעמו, הרי שהיה יושב בחוסר מעש בלשכת ראש העיר, משוחרר לחלוטין מעבודתו, בעוד שהוא ממשיך לקבל שכר. לעתים אף היה עוזב את בניין העירייה ופונה לעיסוקיו. על כן לא ניתן למצוא פסול בכך שהתובע ביצע מעת לעת משימות מנהליות קטנות כאלה או אחרות".
בכל הנוגע למעטפות הכסף, קיבל השופט גולן את גרסתה של מנהלת לשכת ראש העירייה, ענת בן סימון, שהעידה כי מדובר היה במעטפות של תווי קנייה, שהיו אמורים להיות חלק מתרומה של העירייה עבור משפחות קשות יום, ואף מתח ביקורת על לוי שביצע שורה של הקלטות שאינן ראויות.
"טענותיו של התובע לא הוכחו בפנינו", סיכם השופט את פסיקתו, "והוא לא הרים את הנטל הנדרש להוכחתן. התרשמנו כי מדובר בטענות שהוכנסו על־ידי התובע באופן סנסציוני וכדי לעבות את התביעה יש מאין. לא ניתן לנתק דברים אלה מכך שלאורך הדרך, החל מראשית הליך הפיטורים, ניסה התובע לאיים על הנתבע באופן לא ראוי שלא יפטר אותו, שמא יספר דברים הידועים לו. יש להצטער על האופן הלא־ראוי שבו נהג התובע, או מי מטעמו.
"מדובר, לדעתנו, בניסיון חסר תום לב באופן חמור כדי לפגוע בנתבע, ללא כל צורך. זה גם המקום להעיר כי יש טעם לפגם בהגשת הקלטות של הנתבע ושל גורמי העירייה על־ידי התובע. הקלטות אלה הוגשו בצורה קטועה ולא ברורה, וניכר כי התובע הביא קטעי דברים באופן מגמתי - ואף הגדיל לעשות וחתם על תצהיר גילוי מסמכים כוזב, שבו הצהיר כי כל ההקלטות הועברו לידי הנתבעים - עובדה שהתבררה כלא נכונה".
עוד כתב השופט וציטט תקדימים, שבהם נכתב כי הקלטת אדם שלא בידיעתו נגועה בפגם מוסרי, והדברים נכונים שבעתיים בנוגע להקלטת שיחות שערך לוי עם שוחט, שלו היה חייב חובת אמון, כך שעצם ההקלטה פירושה הפרה בוטה וחמורה של חובה זו; מה גם ששוחט, על פי השופט, כלל לא דיבר לנהגו בצורה שאינה נאותה.
בסיכומו של פסק הדין קבע השופט כי התביעה כולה "מ