בתום חבלי לידה ארוכים שנמתחו על פני יותר מחמש שנים, ואחרי לא מעט מַהמוּרות, ניצב בית החולים 'זיו' בצפת בישורת האחרונה לקראת חנוכתו של מכון ההקרנות המתקדם שלו.
מהפיכה בצפת: בלי מאכלים עם שומן טראנס
המכון יפתח את שעריו בתוך כחודשיים ויספק מענה לאלפי חולי סרטן מאזור הגליל והגולן, שנאלצים עדיין לכתת רגליים לטיפולים בבתי חולים אחרים ברחבי הארץ.
ד"ר קורן שיאון, שהצטרף לאחרונה למערך האונקולוגי ב'זיו' ומונה לפיזיקאי הראשי של בית החולים, מלַווה בימים אלה את ההכנות לקראת פתיחת המכון. השבוע התפנה מהגרַפים ומהתוכניות המורכבות והצטרף אלינו לסיור ראשון בבניין החדש, שנמצא בימים אלה בשלבי סיום התיקונים הקוסמטיים לקראת מסירתו להנהלת בית החולים.
כששיאון מסתובב בין החדרים הכמעט־מוכנים ומסביר על המכשור המתוחכם שיותקן בהם בקרוב, קשה להתעלם מעיניו הנוצצות ומן ההתלהבות בקולו. אפשר אפילו לטעות ולשכוח לרגע שמדובר בנושא כבד - מחלת הסרטן - כשרואים איך הוא מתפעל מהמקום, כמעט כמו ילד המשתאה מול מדפים עמוסים בצעצועים יקרים.
שיאון צוחק למשמע האנלוגיה, ואז מרצין ומסביר: "הלוואי שאלה היו צעצועים. כדי לתאר מה אני מרגיש, הייתי אומר אולי שכאילו זכיתי בפיס, לא פחות מזה. צריך להבין שהמכשור והטכנולוגיות שנרכשו למכון שלנו הם מהחדישים ומהמתקדמים בעולם, ובטח מרוב בתי החולים בארץ. אמנם מדובר בבית חולים בפריפריה, אבל זה לא אומר שהתפשרנו על איכות, וגם לא על חדשנות.
כמו שאני רואה את המצב כעת, אחרי שאני כבר בתוך העניינים ויודע בדיוק מה יקום כאן, הרי שלא ירחק היום ומטופלים ממרכז הארץ ומאזורים נוספים יתדפקו על שערי המכון הזה ויבקשו לקבל כאן טיפול. לדוגמה, כשאנחנו יוצרים קשר עם מומחים בעלי שם בטיפול ובחקר מחלת הסרטן, ברגע שהם שומעים על הטכנולוגיות שיעמדו לרשותם אצלנו, הם מביעים נכונות לבוא לעבוד כאן".
סוגר מעגל
שיאון (41) גדל במטולה, דור חמישי למייסדי המושבה הוותיקה. עם שחרורו מצה"ל עזב אותה למטרות לימודים, אך בחודש האחרון סגר מעגל וחזר להתגורר בגליל, במושב שדה אליעזר.
את הדוקטורט שלו בפיזיקה רפואית עשה שיאון באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ואחריו יצא להתמחוֹת שלוש שנים במרכז הרפואי 'פוקס צ'ייס' בפילדלפיה. בתום ההתמחות קיבל הסמכה מטעם הבורד האמריקני לרדיולוגיה בפיזיקה רפואית־טיפולית, והפך לראשון מבין שלושת הפיזיקאים הישראלים היחידים שמחזיקים עד כה בתואר הנחשב הזה.
כשקיבל הצעה מפתה לכהן כפיזיקאי רפואי בבית החולים 'הר סיני' היוקרתי במנהטן, עבר לשם ועבד בו במשך שנתיים נוספות.
לפני כשנתיים שב שיאון לישראל ומונה לפיזיקאי הראשי ב'מרכז דוידוף' לטיפול ולמחקר במחלת הסרטן, במרכז הרפואי 'בילינסון' בפתח תקווה. במהלך עבודתו בבית החולים הכיר את פרופ' ג'מאל זידאן, מנהל המערך האונקולוגי ב'זיו', שהציע לו להצטרף לצוות ההקמה של המכון הרדיותרפי בצפת.
"לבוא לכאן, לגליל, ולהיות חלק מהדבר העצום הזה, שמתהווה ממש בימים אלה - זו לגמרי לא פשרה", אומר השבוע שיאון. "זו זכות גדולה מצד אחד, ומצד שני הזדמנות יוצאת דופן עבורי לעצב את המכון בצלמי ובדמותי. יותר מכך, זו הזדמנות של פעם בחיים, ולכן שמחתי מאוד ואפילו התרגשתי לקבל את הצעתו של זידאן".
"המדינה צריכה להתבייש"
המאבק סביב פתיחתו של מכון ההקרנות ב'זיו' החל כבר בשנת 2011, לאחר שמשרד הבריאות תקצב את הקמתו בכ־10 מיליון שקל. במקביל נדרש בית החולים לגייס סכום נוסף בגובה 20 מיליון שקל בשיטת המצ'ינג, להשלמת ההצטיידות ובניית המבנה.
הליך גיוס התרומות נעשה באמצעות אגודת שוחרי בית החולים, שהתקשתה לגייס את הסכומים הנדרשים, שכן תורמים רבים מעדיפים להעביר כספים דווקא לבתי חולים גדולים במרכז הארץ.
בעקבות הקשיים והאיטיות בהתנהלות התהליך, התגייסה לעניין גם קבוצה גדולה של סטודנטים מהמכללה האקדמית 'תל חי', שהחתימה תושבים באזור ואנשי ציבור על עצומה לזירוז עבודות הבנייה, מתוך צורך דחוף לסייע לחולים רבים - הנדרשים לנסוע שעתיים-שלוש, לעתים כמה פעמים בשבוע, לצורך טיפול שאורך כרבע שעה בלבד.
"זה היה מסע ארוך ולא פשוט", אומר השבוע זידאן, שניהל מאבק אישי סביב ההקמה ובכלל זה מאבק משפטי. לדבריו, על פי נתוני ארגון האנרגיה העולמי, לאוכלוסייה של מיליון תושבים מן הראוי להתקין 5-4 מאיצים לטיפולי הקרנות.
במלים אחרות, אוכלוסיית צפון הארץ היתה אמורה להצטייד בכ־8 מאיצים - כשעד היום נאלצה קהילת המטופלים "להסתדר" עם 4 מאיצים בלבד, שפועלים כולם בבית החולים 'רמב"ם' בחיפה.
"המדינה שלנו צריכה להתבייש, פשוטו כמשמעו", מדגיש זידאן, "שעד היום הפקירה מיליונים והימרה על זכותם לקבל את הטיפולים הטובים והמתקדמים ביותר שהרפואה