שדרת הנשיא ויצמן בעפולה ידועה בפי תושבי העיר כ'שדרת הפלאפליות'. הכינוי נולד לפני עשרות שנים, בעיקר בזכות שתי פלאפליות ותיקות הניצבות שם - 'פלאפל גולני' שנוסד ב־1966 ו'פלאפל הנשיא' שקם בשנות ה־80.
מלחמת הפלאפל של ר"ג: כבר 6 שקלים למנה
במרוצת השנים הפכו שני הדוכנים למיתולוגיים, ואפילו אנשים מחוץ לעיר מכירים ועוצרים לידם במיוחד כדי לראות איך המומחים שלהם מקפיצים כדורים.
עד לפני כמה ימים השניים, ששמם יצא למרחוק, שלטו בעיר ללא עוררין ולמעשה גם ללא תחרות. אולם כעת השתנה המצב כשמאה מטר מהם, בשדרת הנשיא ויצמן 1, נפתח 'פלאפל SEVEN', שמוכר מנת פלאפל בשבעה שקלים בלבד.
מאז הפתיחה ניכר בשדרת הנשיא מתח בין שתי הפלאפליות הוותיקות לבין השחקן החדש בזירה, שמציב בפניהן אתגר לא פשוט כאשר בעליהן ממשיכים לגבות 18 שקל על כל מנת פלאפל. עם זאת, מתעקשים השניים לא להתרגש. האם הלקוחות העפולאים יישארו נאמנים למקור - או שמא יצטרפו למהפכת המחירים של מזללות רחוב זולות? ימים יגידו.
השראה מתל אביב
האיש שעומד מאחורי 'פלאפל SEVEN' הוא דני צורדקר (40) מנצרת עילית, שמחזיק עוד שני סניפים בנצרת עילית ובמגדל העמק ובקרוב ירחיב את הרשת שלו גם לחדרה וליקנעם. אין לו עבר מקצועי קולינרי, אבל יש לו אהבה גדולה לפלאפל.
"בתפקידי הקודם הייתי סמנכ"ל תפעול ופיתוח נכסים ברשת 'אופיס־דיפו'", פותח צורדקר ומספר איך הגיע למכור פלאפל בעפולה. "במסגרת העבודה, שדרגנו סניף במגדל שלום בתל אביב. עבדתי שם 10 ימים ומטבע הדברים, בכל צהריים חיפשתי איפה לאכול.
"באחד השיטוטים שלי באזור קלטתי פתאום פלאפל קטן, צנוע, מקום פינתי ונידח למראה, ובפנים עמד בחור שמכר מנת פלאפל בשבעה שקלים. אמרתי לעצמי: 'וואללה, במרכז תל אביב פלאפל בשבעה שקלים?' אז הזמנתי מנה ואהבתי את הטעם ובכלל את הקונספט - פלאפל אותנטי, טרי, חם, נקי ובלי הרבה קשקושים ותוספות.
"פלאפל בלי 12 סוגי סלטים - אלא כמו שאנחנו מכירים אותו, יסודי ובסיסי: סלט ירקות שמורכב ממלפפון ועגבנייה, ולידו עמבה, טחינה, חמוצים, חריף וכרוב כבוש. הרי זה ה'בייסיק'. ככה אוכלים פלאפל אמיתי".
הרעיון מצא חן בעיניו של צורדקר וכשחזר הביתה, החל לחקור את העניין. "עשיתי שיעורי בית - כמה עולים חומוס, שמן ומכונה שמייצרת את הכדורים, והגעתי למסקנה שאין סיבה למחירים המקובלים בישראל.
"היום מוכרים באזור שלנו פלאפל ב־14 שקל, ב־15 וגם ב־18 שקל. הלו, אנחנו פריפריה, אנחנו לא מרכז הארץ. אין פה היגיון. הרי המציאות שונה. החלטתי שאני הולך על הרעיון ופותח פלאפלייה על פי הקונספט שראיתי במרכז".
בלי הרבה סלטים
הסניף הראשון של צורדקר נפתח לפני שלושה חודשים בנצרת עילית, בשכונת בן גוריון. מיד אחר כך פתח סניף במגדל העמק, ועכשיו הגיע גם לעפולה. אז מה מקבלים תמורת שבעה שקלים? פיתה ובה שבעה כדורי פלאפל, סלט ירקות, חמוצים, טחינה, עמבה, חריף וכרוב כבוש. וזהו.
"אנחנו עובדים עם מכונה שמייצרת כדורי פלאפל, לא באופן ידני, ולכן מבחינת כוח אדם זה חוסך עלויות. המכונה יכולה לייצר 100 כדורים בדקה. זה אומר שתמיד הלקוח מקבל פלאפל חם וטרי".
איך אפשר להתפרנס כשהמנה כל כך זולה?
"אפשר. בחישוב שלי, מנה לא עולה יותר משלושה שקלים - כמובן, לפי הקונספט שאני מדבר עליו".
מה יקרה לשוק הפלאפל בעפולה?
"כל השוק של עפולה הולך לכיוון הזה. 'קופיקס' התחיל עם זה, ואחריו באו פלאפל בשבעה שקלים, ורשת חדשה שמוכרת המבורגר בשמונה שקלים, ורשת של סושי ב־10 שקלים שקיימת באזור המרכז, אבל תגיע גם לצפון.
"הסניפים שלנו קטנים ולא ממוקמים במקומות מרכזיים, כמו קניון. אנחנו תמיד נבחר מקומות נידחים יחסית. מה שמביא לנו את הלקוחות זה המחיר, ומה שמשאיר אותם זה הטעם. בנצרת עילית כל העיר מדברת עלינו".
אבל הקונספט שלך הורס את הכיף הישראלי של פלאפל עם 12 סוגי סלטים.
"מי שרוצה לאכול פלאפל אמיתי אוכל אותו בדיוק על־פי הקונספט שלי. אם אתה בא לאכול פלאפל, אתה לא בא לאכול סלטים. כשאתה ממלא את הפיתה שלך בסלטים, אתה קצת מאבד מהאפקט של הפלאפל.
"לנו חשוב, כשאתה בא לאכול פלאפל, שתאכל אותו בלי קשקושים, בלי משחקים וגימיקים. בחרתי את המיקום שלי בקפידה ורציתי להראות שגם במקום שנחשב לשדרת הפלאפלים בעפולה אני יודע להביא פלאפל טעים טרי ובמחיר זול, שאני יכול לעמוד מול הפלאפליות הוותיקות בתחרות שווה - ושהלקוח יחליט".
לא מתרגשים
בינתיים הבעלים של הפלאפליות הוותיקות 'פלאפל גולני' ו'פלאפל הנשיא' לא מתרגשים ממהפכת המחירים של צורדקר. "זאת מסוג הפלאפליות של כאלה שבאים והולכים", מעריך דודו פרץ, הבעלים של 'פלאפל גולני', שאביו ברוך הקים את העסק בשנת 1966.
"היו גם כאלה שמכרו פלא