עבודתה של טבחית בהריון, שעבדה לפני כשנתיים במסעדה בראש פינה, הופסקה לאחר מספר חודשים על ידי חברת 'פינה בראש בע"מ', שמפעילה בנוסף צימרים בישוב. בעקבות זאת הגישה האישה תביעה נגד החברה על סך 167 אלף שקל לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת בטענה כי פוטרה בניגוד לחוק, וכי החברה לא שילמה לה כספים שהגיעו לה בעקבות סיום עבודתה.
חשיפה: "אנחנו רוצים שהאסלאם ישלוט כאן"
בעלי הרכב יפוצו: הדלק בתחנה היה מהול במים
תובעים 50 אלף שקל: מכרו לנו גור כלבים עיוור
על פי פסק הדין, העובדת הודיעה למנהלי המקום כי היא בהריון, ומספר ימים לאחר מכן קראה לה מנהלת המסעדה והודיעה לה על פיטוריה. יום לאחר ההודעה חזרה התובעת למקום וקיימה שיחה נוספת עם מנהלי המקום, שאותה הקליטה, ובמהלכה ניסתה להבין מה היו הסיבות לפיטוריה. באותה הזדמנות מסרו לה המנהלים מכתב פיטורין, שבו לא צוינה הסיבה.
במסגרת התביעה טענה התובעת, בין היתר, כי מיד לאחר שנודע למנהלי החברה כי היא בהריון הם החליטו להביא את עבודתה לסיום "באופן מידי, בחוסר תום לב ובחוסר הגינות, תוך שלילת זכותה לשימוע והפרת חוק שיווין ההזדמנויות", דבר שגרם לה נזקים כספיים ועגמת נפש.
'פינה בראש' טענה להגנתה, בין היתר, כי אסור היה לה להמשיך ולהעסיק את הטבחית בטענה כי העבודה במטבח מסוכנת "מועדת לפורענות, והעסקתה הייתה בבחינת פצצה מתקתקת".
עוד טענה, על פי התביעה, כי החוק אוסר על אישה בהריון לעבוד בקרבת מקור חום כמו תנורי מטבח וכי התובעת לא פוטרה על ידה בעקבות הריונה, אלא בגלל תפקודה הלקוי וחוסר התאמתה לתפקידה.
על כך השיבה התובעת כי עד למועד בו הודיעה על הריונה לא נשמעה כלפיה כל טענה בנוגע לתפקודה, וכי עבודתה הייתה לשביעות רצונם של מנהלי החברה.
השופטת אורית יעקבס קיבלה את התביעה וקבעה כי הריונה של התובעת "היה השיקול העיקרי וכנראה היחידי לפיטוריה", וכי היא פוטרה בניגוד לחוק. היא דחתה את טענות החברה בנוגע לתפקודה של התובעת והסכנה בעבודתה במטבח וקבעה כי במסגרת שיחה שהוקלטה "עלו ביטויים שלא ניתן להתעלם מהבעייתיות הטמונה בהם על רקע חוק שוויון ההזדמנויות".
היא חייבה את בעלי המסעדה לשלם לתובעת 35 אלף שקל וכן 8,000 שקל הוצאות משפט, ושכר טרחת עורכי דין.
עו"ד אבי קזו-כהן המייצג את חברת פינה בראש מסר בתגובה ביום רביעי: "פינה בראש קיבלה את פסק הדין אתמול, לומדת את תוכנו ושוקלת את המשך צעדיה. הקביעה לפיה פוטרה התובעת בניגוד לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה אינה נכונה ויוצאת נגד הגדרת האפליה כפי שנקבעה בשורה של פסקי דין בבית המשפט העליון. התובעת נשכרה לעבודה פיזית מאומצת שאסורה לפי חוק לאישה בהיריון ואשר היא הודתה שלא תוכל לבצע. בנסיבות אלה ובהינתן שעבדה שלושה חודשים בלבד, קיים קושי רב בקביעה שפוטרה תוך אפליה אסורה. היא פשוט לא התאימה לעבודה".