אישה שעתרה לבית המשפט בבקשה לקבל מזונות נדחתה משום שעזבה את הבית עם הילדים. בנוסף לכך הורה שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת אסף זגורי לאישה לשלם את הוצאות המשפט של הבעל אולם הוא קיבל את תביעת המזונות שהגישה בעבור הילדים.
מחכים לכם בעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק
התובעת, תושבת האזור, הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה למזונות וטענה כי הפרידה מבעלה נכפתה עליה. הבעל הודה כי קיים יחסים עם נשים אחרות מחוץ למסגרת הנישואים וכי ברצונו להיפרד בדרך מכובדת.
בית המשפט העדיף את גרסתו, שלפיה החליטה האישה על דעת עצמה לקחת את הילדים לבית הוריה, ועל כן תביעתה למזונות נדחתה והיא חויבה לשלם לו הוצאות משפט בסך 2,000 שקל. עם זאת נעתר השופט אסף זגורי לתביעת האישה למזונות עבור שני ילדיהם הקטינים.
מההחלטה שהתקבלה לאחרונה עולה כי בני הזוג משתייכים לעדות דתיות שונות – האם נוצרייה והאב מוסלמי, והם נישאו בנישואין אזרחיים בקפריסין. השניים מתגוררים בנפרד זה כשנה וחצי, ועל תביעת המזונות שהגישה האישה חל הדין השרעי.
במסגרת החלטה זמנית שניתנה בעבר, קבע בית המשפט כי האב ישלם עבור ילדיו מזונות סך של 5,320 שקל וכן יחויב בסיפוק מלוא הוצאות הבריאות והחינוך. אולם לאחר שההחלטה התקבלה טענה האם כי הילדים הורגלו לרמת חיים גבוהה וצרכיהם ההכרחיים כוללים למעשה גם צרכים שהם בגדר מותרות, ועל כן יש להתאים את המזונות לכך.
עוד הוסיפה כי יש ביכולתו של האב לעמוד בפועל בחיוב במזונות גבוהים יותר, ועל כן עתרה לפסיקת מזונות בשיעור של למעלה מ־14 אלף שקל וכן הוצאות חינוך ובריאות ושכר טרחת עורך דין.
האב טען מנגד כי השתכרותם יחדיו בעת החיים המשותפים הגיעה כדי 20 אלף שקל בחודש, ואין זה הגיוני לחייבו במזונות אישה וילדים בשיעור של 22 אלף שקל בחודש. עוד טען האב כי לא עלה בידי האם להוכיח רמת חיים גבוהה מהממוצע.
השופט קבע כי במסגרת ההסכמות נקבעה חלוקת כמעט שוויונית של משמורת פיזית על הילדים. לגבי המזונות אמר השופט: "כפי שהוא דואג לממן בגדי מותגים, מסעדות, נסיעות לחו"ל ורכב היוקרתי – כך חובתו לדאוג לסיפוק כל צרכיהם ההכרחיים של הילדים".
אולם האישה טענה כי בנוסף לכך היא זכאית למזונות אישה, משום שהפרידה נכפתה עליה. מנגד טען הבעל בכתב ההגנה כי לפי הדין האישי השרעי, החל על הצדדים, אין האישה זכאית למזונות, בין היתר משום שהיא משתכרת היטב בעבודתה.
השופט זגורי כתב בהחלטתו: "אם טוענת האישה כי בעלה אמר לה לחזור הביתה מיד עם הילדים, היא אמורה הייתה לחזור לאלתר, ולא להתנות את החזרה ביציאתו מהבית.
"רוצה לומר, כי גם אם היינו מקבלים את גרסתה העובדתית של האשה במלואה, באשר לאי חזרתה לבית המגורים, הרי שלפחות לאור החלק הראשון של הסבריה ברור שהיא איבדה את זכותה למזונות אישה ברגע שסירבה לשוב לדירת המגורים והציבה לבעלה תנאים. לאישה אין זכות לעשות כן לפי הדין השרעי".