כשהילדה סבלה מכאבי בטן במשך שבועות הוריה לא ידעו ממה היא סובלת, והמורים בבית הספר הכינו לה תה כדי להקל על הכאב. היא נלקחה לרופא משפחה שערך לה בדיקות ובהמשך היא הגיעה ליחידה לגסטרו בביה"ח פוריה. מנהל היחידה לגסטרו ותזונה בילדים ד"ר אבי און ביצע בדיקת מימן והתברר שהילדה רגישה מאד ללקטוז.
מחכים לכם בעמוד של "ידיעות העמק" בפייסבוק
ד"ר און: "אי-סבילות ללקטוז זהו מצב שבו הגוף אינו מייצר בכמות מספקת את האנזים לקטאז, האחראי לפירוק הדו-סוכר לקטוז המצוי בחלב ובמוצריו. בשונה מאלרגיה לחלב שהיא מולדת, רגישות לחלב יכולה להתפתח בכל גיל והיא מתבטאת בתסמינים במערכת העיכול.
"כשהלקטוז אינו מתפרק במעי הדק, הוא מגיע למעי הגס. החיידקים שבמעי הגס מתסיסים את הלקטוז ומייצרים חומצות שומן וגזים, כמו מתאן ומימן. אלה גורמים לתופעות כמו כאבי בטן, שלשול, בטן נפוחה וגזים במערכת העיכול".
מאחר שתופעות אלה מופיעות לאחר צריכה של מוצרי חלב ונעלמות עם הפסקת הצריכה, ד"ר און הורה להורים להעביר את בתם לתזונה נטולת מוצרי חלב, מהלך שגרם לה להתחיל להרגיש טוב
ביה"ח פוריה הוא היחיד בצפון בו ניתן לבצע בדיקת מימן בנשימה. הבדיקה מתבצעת לאחר צום, על הנבדק לשתות לקטוז ולאחר מכן לנשוף לתוך מכשיר המודד את ריכוז המימן באוויר הננשף . תהליך הנשיפה לתוך המכשיר מתבצע ארבע פעמים(בהפרשים של חצי שעה ): אם באחת הנשיפות מבחינים בעלייה בריכוז המימן מעל למספר מסוים , משמע מדובר ברגישות ללקטוז.
ד"ר און מרגיע ואומר שגם במקרה שאכן מאובחנת רגישות כזו, יש לנקוט במספר פעולות המאפשרות להתמודד היטב עם הבעיה וזאת מבלי לוותר על מוצרי חלב המכילים סידן ,חלבון וויטמינים חיוניים.
לדוגמא: צריכת מוצרי חלב דלי לקטוז (חלב דל לקטוז ,גבינות צהובות , לבנות קשות , קוטג'), פיזור הצריכה למנות קטנות במהלך היום, ואכילת מוצרי חלב ביחד עם מזון אחר (כריך עם גבינה)בכדי שהלקטוז ימהל.
כמו כן, ניתן במקרים מסוימים להשתמש בתוסף תזונה שנקרא לקטזין, אשר מוסיף את האנזים החסר ומסייע בפרוק הלקטוז. מכל מקום, מומלץ קודם כל להיבדק ולפעול על פי הנחיית הרופא.