שלוש שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה, קובע מחקר שערכה המכללה האקדמית צפת כי תושבי העיר התמודדו עם אימת המלחמה באמצעות האמונה.
מסקנות אלה ואחרות עולות ממחקרם של ד"ר יוסי לב ויובב עשת, מבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה שעסק ב'אופני התמודדות של תושבי צפת במהלך מלחמת לבנון השנייה'.
מסקנות המחקר מצביעות על כך שגברים התמודדו יותר באמצעות אמונה, נשים התמודדו יותר באופן חברתי - רגשי, לאנשים עובדים היה קל יותר להתמודד עם המצב וכמו כן ניתן ללמד אנשים להתמודד עם תנאי לחץ.
במהלך מלחמת לבנון השנייה הופגזה העיר צפת באינטנסיביות. הייתה זו הפעם הראשונה מאז מלחמת השחרור, שתושבי העיר מצאו עצמם תחת מתקפה ישירה.
מתוך 32 אלף תושבי צפת, 25 אלף עזבו את העיר המופגזת למשך תקופת המלחמה. 7,000 תושבים בלבד נותרו להתמודד עם הפגזות יומיומיות, היעדר טיפול מוניציפאלי מתאים, מחסור במזון ותנאי לחץ קשים.
החוקרים ד"ר יוסי לב ויובב עשת, ביקשו לחקור את דרכי התמודדות בהן נקטו תושבי צפת שנשארו בעיר בזמן ההפגזות. במהלך מחקרם הם ראיינו כ-450 מהתושבים שנשארו בעיר ומצאו, כי דרך ההתמודדות השכיחה ביותר בקרב הנבדקים הייתה אמונה.
הדבר אינו מפתיע, שכן בצפת קיים גרעין גדול של אוכלוסייה חרדית, וכן אנשים רבים שומרי מצוות. בנוסף החרדים, בניגוד לחילונים, אינם משתמשים בדרכי התמודדות הקשורות בדמיון ובקוגניציה (הכרה ופתרון בעיות). התמודדות שכיחה נוספת בקרב האוכלוסייה הייתה מסוג 'פירוש חיובי מחדש', היכולה לתת לפרט תחושה גבוהה יותר של שליטה במצב שבו הוא נמצא ומאפשרת לו לפרש את המצב מחדש באופן חיובי יותר כמו: 'הכול לטובה', 'זה חלק מתיקון', 'זה רצון האל'.
נשים השתמשו יותר מגברים בדרך התמודדות חברתית. ההתמודדות של גברים הייתה מורכבת מאמונה, קוגניציה ופירוש מחדש. ההתמודדות של נשים הייתה מורכבת מאמונה, קוגניציה והתמודדות חברתית.
הסבר לשימוש הבולט בדרך התמודדות הקשורה לקוגניציה הוא, שבמצב הקיצוני של ההפגזות התעוררו בעיות רבות של היומיום והיה צורך להפעיל מיומנויות של פתרון בעיות. התמודדותן של נשים הינה גם רגשית יותר מזו של גברים, דבר שניתן להסבירו באמצעות תהליך החיברות, לפיו גברים מעודדים פחות להביע רגשות קשים כמו עצב ופגיעות.
התמודדותם של אנשים שהמשיכו לעבוד במהלך הלחימה הייתה פחות רגשית מזו של אלה שלא עבדו. הסבר אפשרי לכך, הוא שעבודה גורמת להסחת דעת מהאירוע המלחיץ, ונדרש פחות פורקן רגשי לשחרור הלחץ שנוצר.
המחקר מדגיש, כי סגנונות ואופני ההתמודדות הם נלמדים, לכן יש חשיבות רבה ללמד אנשים באופן יזום ומראש, מיומנויות
וטכניקות להתמודדות עם לחץ. "המסקנה הדרמטית ביותר מהמחקר היא שיש מקום ואפילו חובה ללמד את האוכלוסייה טכניקות להתמודדות עם לחץ", מסביר ד"ר לב, "במהלך המחקר התברר, שכל אחד מהנשאלים בחר בטכניקות שכנראה הונחלו לו מקבוצת האוכלוסיה שלו: "לאיש מהנחקרים לא הייתה מודעות להתמודדות בעזרת טכניקות של הרפיה ודמיון מודרך. מכאן, עולה החשיבות והכדאיות של הנחלת טכניקות אלה ואחרות לכלל הציבור, כך שבמצבי לחץ קיומיים כמו מלחמה, הן תהיינה זמינות".
ממצאי המחקר הוצגו על ידי עשת בכנס בינלאומי שעסק בדרכי התמודדות עם לחץ שנערך באוניברסיטת 'אמיתי' בלוקנאו שבהודו. "מאז המלחמה ועד היום לא נערכו פעולות ללמד את תושבי הצפון כיצד להתמודד עם אירוע מלחמתי נוסף במידה ויקרה", מציין עשת.